׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לאסופה שתצא בסתיו הקרוב, בעז״ה, בנושא יַתְמוּת.
להתייתם משמעו להיוותר מבלי דמויות קרובות ומשמעותיות.
לצד התהום הביוגרפית הנפערת יתמות אינה רק מצב משפחתי – היא חוויה אנושית שיכולה ללבוש פנים רבות: יתמות מבני ובנות משפחה אבל גם ממעגלי קרבה אחרים. רוחב היריעה לא בהכרח בא לידי ביטוי באופן בו מיוצגת המילה יתמות בשפה השגורה ואנו מציעים להתבונן בה ולהרחיבה.
אנחנו מזמינות אתכן ואתכם – א.נשי חינוך, תרבות ורוח – לכתוב יצירה אישית: שיר, מדרש, מסה, תפילה או הרהור, להציע טקסי חיים מלווים ואף יצירות אמנות – מתוך זוויותכם הייחודיות לחוויה של יתמות.
נשמח לשמוע את קולכם וקולכן,
שרה סגל־כץ, אילנה עב״ו־גולן, הדס רון זריז, עינבר בלוזר שלם, נריה רפאל כנפו, אורית רז ויטבת פייראייזן־וייל.
כשם שאנו נולדות.ים לעולם, כך ברור שהיתמות גם תגיע אל חיינו. לעתים היא באה ׳בזמנה׳, כשמי מאיתנו בגיל מבוגר ושבע חיים; לעתים מוקדם מדי בגיל צעיר ביותר ולאורך כל טווחי הגילאים היתמות יכולה לפקוד אותנו. היתמות יכולה לבוא מתוך שיבה טובה, לאחר מחלה, לאחר קמילה ארוכה או במיתת נשיקה. היא יכולה להכניסנו תחת הגדרה זו נוכח אסונות והטראגיות נכללת בתוך חוויית הפרידה ועיכול בשורה המיתה. היתמות יכולה להוות מחצב של זכרונות טובים ומחזקים, כמו גם כאלו שמעידים על מה שנקטע באיבו.
יש ואנו חשות וחשים יתומים ממי שנפטרו אבל לא היו הורינו ולא כינינו אותם כך, ובכל זאת דמותם משמעותית בחיינו ומיתתם מותירה אותנו כיתומים. גם על כך ראוי לתת את הדעת ולהכיר בחוויה זו השואלת את מושג היתמות ממקורו ומנכיחה אותו במרחבים אחרים, על הדומה והשונה מהיתמות השורשית.
מערכת היחסים עם המושג יתמות מגוונת ביותר, בשל הגעתה בנסיבות שונות ובגילאים שונים.
בכל עת קשה להתייתם, ואנו מבקשות לתת לכך מקום במגזין גלויה ולבטא את ספקטרום היתמות שמקיפה אותנו כחברה ובמכוון להטות אוזן ולהפנות תשומת לב כדי להבין יותר את עצמנו ואת סובבינו.
מוזמנות.ים לשלוח יצירות המקיימות שיחה עם חוויית היתמות וכל מה שבא עימה.
