פִּתְאֹם רוּחַ צָפוֹן מְנַפֵּחַ שִׂמְלָתִי / מְנַעֵר בְּרַעַשׁ קְרָבַי כְּכַנְפֵי חֲסִידָה. / אַרְבָּעָה יְלָדִים אוֹחֲזִים אֶת שִׂמְלָתִי / יְשָׁרָה. בְּחָכְמָה. בִּי יִתְרָם. לֹא נִסַּע.

אוֹ אָז נִגְלֶה לִי יָפְיֵךְ / וְאַתְּ שִׂיא / תִּפְאֶרֶת הַבְּרִיאָה

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי / וַיִּשְׁלַח נְהוֹר כּוֹכָבַיִךְ / וּבְדָמִי יָפְיֵךְ הַפּוֹעֵם / וּבְלִבִּי נַפְשֵׁךְ הַמּוֹלֶכֶת רוּחַ חַיַּי

הַשָּׁעוֹן הַיָּשָׁן לֹא נָח / אֲפִלּוּ עֲשִׂירִית הַשְּׁנִיָּה / טָס קָדִימָה בַּזְּמַן / לֹא הִבִּיט חֲזָרָה. / אַתָּה כְּבָר מֶטֶר שְׁמוֹנִים, / מְבַקֵּשׁ לִבְלֹעַ אֶת הַחַיִּים

עָדִיף לוֹ לֹא לִכְתֹּב שֶׁטּוֹב לוֹ / לֹא לִכְתֹּב כַּמָּה הוּא נֶאֱהָב

אַחֲרֵי הַפְּרֵדָה / הָיָה הַקּוֹל בִּמְקוֹם הַגּוּף. / אַחַר־כָּךְ הָפַךְ לְתַמְצִית בְּדַרְגָּה שְׁנִיָּה, / כְּמוֹ הַרְחָקַת עֵדוּת, מַמָּשׁוּת גְּנוּזָה / אוֹ טְיוּטָה הַמְּנַסַּחַת אוֹתְךָ / בִּלְעָדֶיךָ, / מִתּוֹךְ עָצְמַת הַהַכָּרָה.

כַּמָּה יָפָה אַתְּ! / גְּשִׁי נָא הֲלוֹם, / אָנָּא חַבְּקִינִי חָזָק וּבְחֹם.

עִם רֶדֶת הָאוֹר / נַעֲשֶׂה הַיָּם אָפֹר / כִּשְׂעָרִי / מִתַּחַת לַצֶּבַע / שֶׁמָּשְׁחָה הַסַּפָּרִית.

וְנֶאֱלַץ לְהַשְׁפִּיל חֵךְ וּלְלַחֵךְ / תְּשׁוּקָה שֶׁהֶחֱמִיצָה / אַהֲבָה שֶׁלֹּא בָּשְׁלָה…

מִי יִשְׁפֹּט כָּעֵת אִם מִקֹּר בּוֹכֶה הַיִּלּוֹד / אוֹ שֶׁחַם לוֹ מִדַּי / אֵיךְ נְפָרֵשׁ נְשִׁימוֹת / גּוֹזָל פָּקוּד בְּיָדֵינוּ

בפרוש עלינו חג הסוכות, העמדנו כמה דפנות של תוכן חדש באתר: גם שני ראיונות - האחד על שירה ויצירה והשני על עשיה רבנית פמיניסטית, גם שירים רבים וגם תפילות המתייחסות אל מסע הפריון - בשמחה ובצער. מוזמנות.ים לקרוא את הכל מכל כל ולאתר את הבחירות שלנו הנוגעות בטקסטים המתייחסים אל הביתי והרחוק, המוכר והזר, הקבוע והנודד ואל כאלו שמעניקים שאר רוח

ראיון גלוי עיניים עם אדוה מגל כהן על שירה, על כתיבה, ועל הדברים שעיצבו את דרכה האמנותית והספרותית.

ראיון גלוי עיניים עם הרבנית קרן מילר ג'קסון על אתגרי חינוכיים ועל הדור הצעיר, על מפגשים בין עולמות ועל זהויות דתיות מגוונות

תַּחַת גַּג רְעָפִים שְׁתֵּי צוֹצְלוֹת רְעוּדוֹת / מִצְטַנְּפוֹת. עוֹד מְעַט יֵצְאוּ לִבְדֹּק הֲקַלּוּ הַמַּיִם.

בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר / אֲוִיר הַבַּיִת הַדָּחוּס דּוֹחֵק נְשִׁימָתִי / נַפְשִׁי כְּבָר רְחוֹקָה / אַחַר הָרוּחַ

נְקִישׁוֹת עַל הַדֶּלֶת, אֶפְתָּחֶנָּה / וְהָרוּחַ תִּסְגֹּר בַּעֲדֵנוּ / נוֹשֵׂאת רֵיחַ בְּשָׂמִים מִן הֶהָרִים.

יָצָא לִי שֵׁם שֶׁל אִישׁ הַפְּרָחִים. / הַחֶשְׁבּוֹן עוֹד פָּתוּחַ וְהַיָּד רְחוּמָה; / הַדְּלָתוֹת פְּעוּרוֹת וְאֵין מִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָן.

תְּזַהִי אוֹתִי: "תִּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ?" תִּשְׁאֲלִי וַאֲנִי אֲהַנְהֵן. אוּלַי נִלְגֹּם יַחַד תֵּה / צְמָחִים בַּמִּטְבָּח, לֹא נְדַבֵּר. אַחַר כָּךְ תַּנִּיחִי אֶת הַכּוֹסוֹת בַּכִּיּוֹר וְנֵלֵךְ

לְשׁוֹשַׁנִּים שֶׁל פֶּלֶא / בֶּאֱמֶת שָׁרָשִׁים שֶׁל שָׁמַיִם / חוֹצְבִים בְּךָ / אַהֲבָה.

שֶׁלִּי מְחַכֶּה עַל הַסַּפְסָל בִּכְבִישׁ הַשַּׁבָּת / לִפְעָמִים אֲנִי הוֹלֶכֶת לְשָׁם / פַּעַם הָיָה בַּשָּׂדֶה בְּיַמִּים שֶׁל סְלִיחָה / הַיּוֹם עִם כֹּל הָעוֹמֵס / יֶשׁ לִי שֶׁבַע זוּגוֹת נַעֲלַיִם

עֵין הַחַיִּים — בָּרְכִי אוֹתִי בְּשֶׁפַע נְבִיעָה.

הָאֶבֶן דּוֹמַעַת עַל הָאִשָּׁה בְּלָבָן. / הִנְנִי כָּאן קוֹרֵאת לָהּ, / אֶבֶן כותל אָנֹכִי, / שׁוֹמֶרֶת עַל יַלְדְּךָ הַקָּטן

אֲנִי שֶׁהָיִיתִי צָמוּד לְפִיּוֹת הָאֲנָשִׁים / עַכְשָׁו הֵם יְשֵנִׁים וּפִיהֶם פָּעוּר / הֶבֶל הֲבָלִים הֵם שׁוֹתְקִים וְאוֹמְרִים

וְהִנֵּה מָצָאתִי שְׁבִיל חָדָשׁ / מָקוֹם אַחֵר וְשׁוּב הֶרְגֵּל חָדָשׁ.