משמעות הקשר בין כריתת הברית הגופנית והמעשה הלשוני של קריאת השם. מהברית שכורת ה' עם אברהם דרך מדרשים ועד ברית המילה היום.

מתוך הטקס שבנתה לרגל הולדת ביתה הבכורה רחלי עמיצור-איצקוביץ יצרה הצעה לברכת "שבע ברוכות" לשמחת הבת של ביתה השנייה.

רות חסין מסבירה על הצורך האדיר בטקס, בתפילה, המיועדים לעת הגירושין ומשתפת בהצעה שבנתה לרגל גירושיה

חורבנו של המרכז הרוחני של העם והיציאה לגלות הופכים בשירהּ של דליה רביקוביץ למעגל הרחב שמושפע מחורבנו של התא המשפחתי הגרעיני. כשקודש הקודשים הזוגי מופרע ונפרץ, ומקדש הפרט, שהוא הבית, נבקע – גם חיי הכלל לא יוכלו עוד לשמר את האיזון העדין שמאפשר את קיומם.

סקירה על התפתחות ושינוי מושג האירוסים, תוך יציקת משמעות רוחנית והצעות לטקסים עבור מעמד "השידוכין".

בית הכנסת מופנה אל הגבר. אישה צריכה להילחם על מקומה בתפילה כדרך קבע, ובסוגיית האבלות והקדיש הדין היה קשה כפליים.

התפתחות חלקיו השונים של טקס בר המצווה, הפולמוס על דמותו וקבלתו של טקס בת המצווה בקרב כלל הקהילות.

לטקס הגירושין יש יוצאי דופן ודקויות שיש להבין כדי להבין את התהליך הכולל. מיבום וחליצה במקרים נדירים ועד ימי ההגבלה, ומחזיר גרושתו.

אובדן הריון הוא אירוע מטלטל שלא קיבל טקס או כלים להתמודדות עם השבר. איך מוצאים דרך לבטא ולציין אותו?

הפער בין שמחת הבן והאתגר של כאב הברית גדול. רגב בן דוד ומציע פתרון ביניים המפצל בין הסרת העורלה לבין האירוע החגיגי והרחב.

בפיוט מתוארים הכאבים והקשיים העוברים על אדם הניצל מצרה, שלובים עם תחושת הפלא וההודיה על הצלתו.

גְּנוּזׇה אֶצְלִי מַתָּנָה טוֹבׇה / הוֹדַעְתִּיהׇ בַמׇּן וְגַם נִכְתְּבׇה / וְאַנְחׅילְכֶם בְּרָצוֹן וּבְאַהֲבׇה / לְמַעַן אַרַאֶנּוּ נִפְלׇאוֹת

רצינו לברכה דרך התבוננות בנשים הגדולות שקמו לישראל שבכוחן ובפועלן הביאו גאולה לעם.

מְנַסֶּה לְאַחוֹת אֶת חֶלְקֵי הַנְּסִירָה / וְהַנֵּרוֹת כָּבִים אֶחָד אֶחָד

התפילה לאחר קבלת הגט מיועדת לכל אישה באשר היא ובאשר הרקע למתן הגט, ובמרכזה גישה חיובית לצד הכרה בקושי ובמורכבויות.

אריאלה נידם פרץ כותבת על ההתמודדות שלה עם מחלה, עם נכות שקופה, מדמה אותה לאבל על חורבן הבית ומתארת את שלבי האבל שבהתמודדות עם המציאות החדשה.

אפרת גרבר ארן מציעה מדרש על טקס הענקת שם לבת: ברית מילים וברית בלב, שיעמדו בפני עצמן כברית וכמילה.

הצעה לטקס ששם במרכז את אם החתן או הכלה, כדי לחלוק את רגשותיה והקשרים הסבוכים לקראת נישואי ילדה.

יֶלֶד שֶׁלִּי הֵחֵל מַסָּעוֹ בְּעוֹלָמָם שֶׁל גֻּבְרִין יְהוּדָאִין.

לא עוֹד / אֶשָּׂא שׁמְךָ לַשָּׁוְא / יַעַן כִּי / אֲמָתְךָ הָיִיתִי

הִתְאוֹרַרְתִּי בַּבּקֶר / וְהִנֵּה עֲלָטָה / וְגֵיא צַלְמָוֶת / וּפַחַד הַיּוֹם / וָאִירָא

בָּטַחְתִּי בְּמַחְלְצוֹתַי / אָמַרְתִּי לַמַּסֵּכָה / אַתְּ אָדוֹנָי

לשחזר את חוסר ההצלחה במימוש עצמי והתסכול הנובע מכך, ולהציע, בתוך הטקס עצמו, דרך ליציאה מהמצב.

טקס מעבר חברתי לגירושין, לגרושים וגרושות בתחילת דרכם.