הסכמי קדם נישואין הם דרך למנוע סרבנות גט ועגינות. לפני שמתחתנים, כדאי להכיר את ארבעת הסכמי קדם הנישואין הקיימים ולקבל את אחת ההחלטות הרומנטיות ביותר בחייכם.

בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות חותמים על הסכמים לפני נישואיהם והמודעות לנושא גדלה. זוגות שאינם חותמים על הסכם קדם נישואין ומניעת עגינות בדרך כלל אומרים שזה לא רומנטי, שהם לא רוצים להתעסק בזה ושהם סומכים על בני הזוג שלהם.

אם נחשוב במעט על הנושא נבין שמבין שלל המעשים הרומנטיים שזוגות אוהבים עושים בתקופת אירוסיהם, אפשר למקם את החתימה על הסכם קדם נישואין במקום גבוה בתחילת הרשימה. כיום, השוק מלא בהסכמים שונים אך בכולם בני הזוג אומרים זה לזה "האהבה שלי אמיתית. גם אם דברים בינינו ישתבשו חס וחלילה, אינני מוכנ/ה לפגוע בך ולכלוא אותך, ואהיה מוכן/ה לשחרר אותך אם כך תרצה/י". הצהרת אהבה שכזאת מהיום עד לעתיד לא ידוע, היא מעשה רומנטי ומלא אכפתיות.

לפני שנתחיל לדבר על הסכמי קדם נישואין, חשוב להבהיר את המושגים. ישנם הסכמי ממון שמטרתם להסדיר את היחסים הכלכליים בין בני הזוג במקרה של גירושין. בהסכמים כאלה, לא נעסוק בחיבור זה. זוגות שמעוניינים בהסכם מסוג זה, אמליץ להם לפנות אל עו"ד המתמחה בדיני משפחה בכדי שתערוך להם הסכם המותאם באופן אישי לצרכיהם.

נעסוק להלן בהסכמים שמטרתם למנוע סרבנות גט ובמקרים מסוימים, אפילו עגינות.

למה צריך הסכם קדם נישואין?

כאשר זוג יהודי מבקש להיפרד, עליו להסדיר את עריכת הגט בבית דין רבני. על פי ההלכה, הגבר צריך למסור מרצונו את הגט. סרבנות גט מתקיימת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט או מתנה אותו בתנאים שונים (לדוגמה "אתן לך גט בתמורה לדירה המשותפת" או "להפחתת מזונות הילדים" וכו').

עגינות לעומת זאת, מתקיימת כאשר מבן הזוג הגבר נבצר למסור את הגט. זה יכול לקרות כתוצאה ממצב רפואי שלא מאפשר לגבר להיות כשיר דיו בכדי למסור גט מרצון, למשל בגלל הפיכה לצמח בעקבות תאונה ח"ו, או אפילו כי הוא פשוט נעלם. 

ישנו גם מצב של "עגינות קצה" או "סרבנות קצה", כלומר מקרה קצה של סרבנות אידיאולוגית של מי שמוכן לשבת בכלא ולא לתת גט, סרבנות של מי שעשיר מאוד והתשלום לא מפריע לו או מי שעני מאוד ולכן לא ניתן לגבות ממנו את התשלום).

לבעיית העגינות ולבעיית סרבנות הגט יש תוצאות חריפות יותר כלפי נשים מאשר כלפי גברים כיוון שבמקרים בהם הגבר הוא זה שמעוגן או מסורב הגט (כלומר, האישה אינה יכולה או רוצה לקבל את הגט), ניתן במקרי קיצון, להתיר לו לשאת אישה שניה כיוון שהאיסור על כך הוא "רק" מדרבנן.

אם יבחר לקיים יחסים או לחיות עם אשה אחרת ללא חופה וקידושין, הוא יוכל להינשא לאשה עמה היה והילדים שיוולדו להם לא יהיו במעמד חריג מבחינת ההלכה ולא יחולו עליהם מגבלות חברתיות כלשהן.

אצל נשים, האיסור על נישואים לגבר נוסף הוא מדאורייתא ולכן לא ניתן לביטול. ישנו איסור גם על מגע מיני בין אשה נשואה לגבר אחר, כאשר אם אשה מקיימת יחסים עם גבר אחד בעודה נשואה לאחר – היא אסורה על שניהם, מה שיכול להקשות מאוד על מציאת זוגיות לפני קבלת גט. מעבר לכך, ילדים שנולדו לאישה מחוץ למסגרת הנישואין יחשבו כממזרים בעוד ילדיו של גבר אשר נולדו לו בנסיבות דומות, לא יחשבו ממזרים [יש לזכור שרבים טועים וחושבים שילדים שנולדים מחוץ למסגרת הנישואין הם ממזרים אך, זהו בלבול עם ה"ממזר" הנוצרי – bastard או illegitimate child. חוקי הממזרות בנצרות הם אחרים, ומן הסתם על הממזרים הנוצרים לא חלות המגבלות ההלכתיות שחלות על ממזרים יהודים].

ברור שבעיות אלה אינן בעיות חדשות ובמרוצת השנים ניתן לראות כיצד חכמי ישראל ניסו להתמודד עם הקשיים שנגרמים מבעיות אלה. המתח ברור: מצד אחד עומד החשש מפני "גט מעושה" (כלומר, שהגט לא ינתן מרצון חופשי ועל כן אינו תקף) מצד שני עומד הרצון לתת מענה לאנשים ונשים אשר ניצבים מול שוקת שבורה. הפתרון הנפוץ לבעיה הזאת הוא הסכם קדם נישואין באחת מגרסאותיו.

הסכמי קדם נישואין נפוצים בישראל

אחת הדרכים הנפוצות להגן מפני סרבנות גט או עגינות, הוא ההסכם למניעת סרבנות גט על נוסחיו השונים. הרציונל שעומד בבסיס הסכמים אלה הוא כזה: בני הזוג מסכימים שמנקודת זמן מסוימת הקבועה בכל הסכם, בני הזוג חייבים להסדיר את עריכת הגט. מאותה הנקודה בן/ת הזוג שמעכב/ת את עריכת הגט צריך לשלם לשני/ה סכום קבוע מראש. 

המטרה היא להפוך את סרבנות הגט ללא משתלמת כלכלית. בכדי שהתשלום הזה לא יהפוך את הגט להיות מעושה, ישנה הפרדה בין החלק של התשלום לחלק של סידור הגט. כלומר, מצוין שבני הזוג מתחייבים לשלם זה לזה את התשלום הזה מיום הנישואין (נקרא מזונות מוגדלים), אך בפועל התשלום יתבצע רק מאותה נקודת הזמן שעליה דיברנו מקודם ורק על ידי בן/ת הזוג הסרבן/ית. מסובך? כן. הלכתי? כן! 

על פניו, נשמע אידיאלי. הבעיה היא שפתרון כזה אמנם נמצא באופן יחסי בקונצנזוס ההלכתי אך הוא לא נותן מענה לעגינות או לסרבנות קצה. ישנם פתרונות נוספים ומקיפים יותר אך חלקם נמצאים במחלוקת הלכתית חריפה ביותר שכן יש מי שחושש שמא הסכמים כאלה יכולים להוות גט מעושה. למרות זאת, הסכמי קדם נישואין הם דרך נפוצה להבטיח הגנה מפני סרבנות גט ומפני עגינות.

נסקור בקצרה חלק מההסכמים המרכזיים בשוק (לחצו פה להורדת טבלת ההשוואה בין הסכמי קדם הנישואין כקובץ PDF):

הנספח הישראלי לכתובה

מי: יד לאשה, עמותת "עתים" וארגון ישראל הצעיר.

מה: הסכם למניעת סרבנות גט.

מה בגדול כתוב: בן/ת הזוג שמעוניינ/ת לסיים את הקשר, שולח לשני/ה הודעה על רצונו/ה בסיום הקשר. מרגע זה, ישנה שנה שלמה שבה לא ניתן לאכוף את ההסכם. המטרה של ההמתנה הזו היא לאפשר לבני הזוג לחשוב על ההשלכות של החלטה הזו או ללכת לטיפול זוגי אם כך הם בוחרים. 

אם כל זה לא עבד ועדיין יש מי שרוצה להיפרד, יש להסדיר את הגט עד לתום השנה. כמובן, שניתן להאריך את התקופה הזו במקרה הצורך. אם לאחר שנה עדיין לא סודר גט, ניתן לחייב את בן/ת הזוג הסרבן/ית בתשלום הסכום הקבוע.

יתרונות: קריא וברור, ההסכם אכיף בבית משפט; גם זוגות לאחר הנישואין יכולים לחתום עליו; ניתן לחתימה מול עו"ד או רב מוסמך רבנות; ניסיונות שיקום הנישואין ייעשו רק ברצון הצדדים.

חסרונות: לא מטפל בעגינות או בסרבנות קצה, פרק זמן המתנה ארוך יותר של משנה. 

איפה חותמים: בכל מקום שאתם רוצים, רצוי מול עו"ד או רב מוסמך, וניתן לחתום גם במשרדי "עתים". לקריאת הנספח הישראלי לכתובה.

הסכם לנישואין בצדק ובהגינות 

מי: מרכז צדק לנשים

מה: הסכם למניעת סרבנות גט ושטר התנאה

מה בגדול כתוב: בנוסף למנגנון הרגיל של תשלום במקרה של סרבנות גט, בהסכם לנישואין בצדק ובהגינות ישנו סעיף העוסק במתן פיצוי בגין התעללות נפשית ופגיעה באוטונומיה. המטרה של הסעיף הזה הוא לאפשר לצד המסורב לפנות לבית המשפט בתביעת נזיקין בשל סרבנות הגט שנכפתה עליו ומבלי שהדבר ייחשב כגט מעושה. על החלק הזה רצוי לחתום בפני עו"ד.

מעבר לזה, השינוי בגדול בהסכם הזה הוא שיחד איתו ניתן לחתום על שטר התנאה שמפרט מהם התנאים שרק בהתקיימותם יש לקידושין תוקף (לכן ניתן לחתום על החלק הזה שבהסכם רק לפני הנישואין ומול שני עדים כשרים). התנאים בשטר ההתנאה הם חיים משותפים והימנעות מחליצה. כלומר, שהאיש מקדש את האישה בהנחה שיהיו להם ילדים משותפים. אם בן הזוג נפטר ללא ילדים ותידרש חליצה – האישה תוכל לפנות לבית דין בכדי לבטל את הקידושין למפרע. המטרה של תנאי זה הוא למנוע מצב שבו לאחר פטירת בן הזוג, אחיו של הנפטר, היבם, מתנה את חליצתה של האישה בתנאים שונים ומשונים ובכך מונע ממנה להינשא בשנית ולהקים משפחה.

יתרונות: נותן מענה מקיף הן לעגינות והן לסרבנות הגט, כולל סרבנות קצה. 

חסרונות: נמצא במחלוקת הלכתית חריפה.

איפה חותמים: ניתן להוריד את ההסכם לנישואין בצדק ובהגינות באתר של מרכז צדק לנשים. על ההסכם יש לחתום לפני הנישואין. בני הזוג חותמים על שני החלקים.
על החלק הראשון רצוי לחתום מול עו"ד .
על החלק השני יש לחתום בפני שני עדים כשרים על פי ההלכה (גברים יהודים שאינם קרובי משפחה לא אחד של השני ולא של הזוג).

הסכם לכבוד הדדי

מי: ארגון קולך והטו"ר רחל לב מור, הרב אלישיב קנוהל ז"ל והרב דוד בן זזון.

מה: הסכם ממון למניעת סרבנות גט

מה בגדול כתוב: מנסחי ההסכם לכבוד הדדי סברו שעל מנת לתת להסכם משנה תוקף משפטי יש להפכו להסכם ממון*. מטעם זה, אל ההסכם למניעת סרבנות גט צורף נספח ממוני שמבקש להסדיר בצורה מאוד כללית את יחסי הממון בין בני הזוג לאחר הגירושין. באופן זה, בני הזוג צריכים לבחור האם הם מעוניינים בחלוקת רכוש שווה כמו שכתוב בחוק יחסי ממון או שהאישה תקבל מבן זוגה סך של 50,000 ₪. כמו כן, הנספח קובע שבני הזוג מתחייבים לשאת בעלויות גידול הילדים בצורה שווה אלא אם כן בית המשפט יקבע אחרת.

מעבר לנושא זה, שאר ההסכם בנוי בצורה דומה מאוד לאחרים. גם כאן, תקופת ההמתנה היא 180 ימים וישנה חובה לשיקום נישואין.

* למען הגילוי הנאות אומר, שדעתי המשפטית בנושא זה, שונה. לאחר תיקונו של חוק יחסי ממון בשנים האחרונות, איני מוצאת יתרון משפטי בהפיכת ההסכם למניעת סרבנות גט להסכם ממון.

יתרונות: הסכם ותיק.

חסרונות: מדובר בהסכם ממון ולכן ניתן לחתימה רק מול נוטריון תוך תשלום אגרה; מיועד רק לזוגות לפני הנישואין; זוגות נשואים יצטרכו לאשר את ההסכם מול ביהמ"ש לענייני משפחה; ארוך לקריאה; לא נותן מענה לעגינות או לסרבנות קצה.

איפה חותמים: ניתן לקרוא את ההסכם לכבוד הדדי באתר קולך ויש לחתום עליו בפני נוטריון

הסכם מאהבה (הסכמאהבה)

מי: צוהר

מה: הסכם בוררות למניעת סרבנות גט

מה בגדול כתוב: בן/ת הזוג שמעוניינ/ת לסיים את הקשר, שולח לשני/ה הודעה על רצונו/ה בסיום הקשר. מרגע זה על בני הזוג להמתין במשך 180 יום. בפרק זמן זה הם מחויבים להגיע ל-3 פגישות שיקום נישואין לפחות. משקם הנישואין רשאי להאריך את התקופה הזו ב-90 יום נוספים וישנה אפשרות לבחור לתת למשקם הנישואין סמכות מוחלטת להחליט מתי ניתן להתחיל ולאכוף את ביצוע התשלום על הצד הסרבן. בנקודות מסוימות בהסכם הזה ישנן אפשרויות בחירה שונות שעל בני הזוג לבחור בעת החתימה על ההסכם. אפשרויות בחירה נוספות נובעות מן התמונה הרחבה יותר ונוגעות לשאלה האם לבני הזוג יש בנוסף גם הסכם ממון והאם מעוניינים שהבורר ידון בעניינים נלווים לגט כגון חלוקת הרכוש ומשמרות הילדים.

בניגוד גדול להסכמים האחרים, זהו הסכם בוררות ולא הסכם רגיל. במילים אחרות, ההסכם הזה, לא אכיף בבית משפט אלא רק בורר יכול להחליט האם לאכוף את ההסכם ואיך. על בני הזוג לבחור מיהו הבורר ואם הם לא מגיעים להסכמה ניתן לבחור ביו"ר ארגון צוהר כבורר או לחילופין ביו"ר לשכת עורכי הדין. אם בוחרים בהסכם הזה, חשוב מאוד לבחור שהבורר שלכם יהיה אדם ראוי, שעוסק בתחום סרבנות הגט ובקיא בדיני משפחה.

יתרונות: ברור וקריא, מתאים גם לזוגות לאחר הנישואין.

חסרונות: לא ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לעזרה במקרי הצורך; אין צורך בחתימה מול גורם כלשהו – דבר שמגביר את הסיכון לטעויות בהבנת ההסכם; לא נותן מענה לעגינות וסרבנות קצה.

איפה חותמים: במשרדי "יד לאשה" ובנקודות נוספות כמפורט באתר של צוהר

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• כתובה אז והיום – אורית להב
• תנאי בקידושין – פיתרון ישן-חדש לבעיה ישנה – עו"ד ניצן כספי שילוני
• בקצרה על הסכמי ממון, או: למה רובכם לא זקוקים לאחד כזה – עו"ד ניצן כספי שילוני
  
  
• "עוֹד יִשָּׁמַע" – תכנון חופה שוויונית – נירה נחליאל
• חלקי הפאזל: מה עושים בטקס הנישואין תחת החופה? – הרבנית שרה סגל-כץ
• מעשיות ורוחניות: מנהגי חתונה – הרבנית שרה סגל-כץ
• מחדשים את הקידושין – תניה ציון-וולדקס
• הרהורים מותרים על חופה וקידושין – איך לקיים טקס הקרוב ביותר לעולמם של בני הזוג? – הרבנית שרה סגל-כץ
• מ"אני אבחר בך" עד "את בי תבחרי": קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל – הרב דוד ביגמן
• "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם" – אירוסין אז והיום – צוות גלויה
  
  
• לקראת כלולות: הדרכה פרטנית או הדרכה זוגית? – הרבנית שרה סגל-כץ
• ביחד, ביחד: להתייחס אל הדרכת חתנים כאל חובה – יהושע ברלין
• הדרכה לקראת כלולות של זוג עם מערכת יחסים ותיקה – מעיין רבינוביץ'