"ישנן שתי שאלות חשובות שיש לשאול: האם יש כלים נוספים מלבד הכלים הפיזיים שניתן ללמד נשים על מנת להגן על עצמן? והאם יש כלים שאפשר לתת לנשים על מנת להימנע מלהגיע למצב של תקיפה?" אמונה לפיד מסבירה כי על שאלות אלו באה לענות שיטת ההגנה עצמית הנשית, או בשמה החדש יותר 'הגנה עצמית מעצימה' – אשר רלוונטית לפיתוח והעצמת המוגנות של כולנו.

פתח דבר 

לנושא של הגנה עצמית ומוגנות הגעתי כבר לפני יותר מ-12 שנים. כמי שעסקה באמנות לחימה, הצטרפתי לעמותת 'אל הלב'^[1] (איגוד לאומנויות לחימה לנשים בישראל) בה עברתי קורס הדרכת 'הגנה עצמית מעצימה'. שיטת 'הגנה עצמית מעצימה' של 'אל הלב' חשפה בפני עולם שלם של עוצמות, מידע וכלים, שמעבר להיותם יעלים למניעת הטרדות מיניות – הם גם משפרי איכות חיים.

החידוש הגדול היה בכך שהגנה עצמית אינה מתחילה בשלב המגע הפיזי אלא הרבה לפני; בזיהוי הסכנה, בהקשבה לתחושת הבטן, ביכולת שלי להבין שאני יכולה לשנות מצב שלא נעים לי. בנוסף, גיליתי שהכלים היעילים לשימוש בהגנה עצמית אינם דורשים בהכרח אימונים פיזיים מפרכים, אלא דווקא שינוי תפיסות חשיבה ותרגול של כלים מוכרים ונגישים לכל אישה.^[2]

בהגיעי להעביר סדנאות הגנה עצמית מעצימה לקהלים שונים^[3], מלוות אותי שתי תחושות חזקות:

תחושה אחת עוצמתית של שליחות ושל סיפוק, כשאני רואה את התהליך המשמעותי שהנערות/ נשים/ ילדים עוברים בזכות הסדנאות במציאת החוזקות האישיות, ביכולת להשתמש בשפת גוף חזקה, בלהציב גבול ברור ומעל הכל בהפנמה של הרעיון שיש מה לעשות כדי למנוע פגיעה.

תחושה שניה של כאב ותסכול. הכאב הגיע מכך שנחשפתי לתופעה הקשה והכל כך שכיחה של הטרדות מיניות.^[4] בכל אוכלוסייה שפגשתי, לרוב כבר במפגש הראשון עולות עדויות על הטרדות שחוו נשים, ובסוף כל קורס תמיד משתפות אותי כמה משתתפות בעוד מקרה ובעוד מקרה ומבקשות עצה. התסכול הגיע מהמחשבה על כמה כאב היה נחסך אם עקרונות אלו היו מגיעים לנערות הללו כבר מילדות, ומהדאגה לכל הנערות הרבות שעוד לא קיבלו את הכלים הפשוטים והיעילים הללו.

הרי אם יש הסכמה כללית שהנושא כל כך חשוב, אם הסטטיסטיקות ידועות והכלים הם כל כך פרקטיים, יעילים ופשוטים ללמידה, אז למה שלא יגיעו עקרונות אלו לכל אחת ולכל אחד?

בפסקאות הבאות אסביר לעומק על שיטת 'הגנה עצמית מעצימה' תוך עמידה על ייחודה אל מול שיטות הגנה עצמית 'קלאסיות', הצגת הנחות היסוד שעומדות בבסיסה וכן עקרונותיה, בתקווה שאלו יאירו את חשיבותה ויתרמו להעצמת המוגנות האישית והכללית בחברתנו. 

הגנה עצמית קלאסית – יתרונות וחסרונות

ההגדרה המילונית למושג 'הגנה עצמית' היא: 

"פְּגִיעָה שֶׁפּוֹגֵעַ אָדָם בְּמִישֶׁהוּ כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ: הֲגָנָה עַצְמִית פּוֹטֶרֶת מֵאַחְרָיוּת פְּלִילִית."^[5]

חיפוש בגוגל של הערך 'הגנה עצמית', יפרוש בפנינו תוצאות רבות המפנות לשיעורים וקורסים המלמדים תרגילים פיזיים כהתגוננות מתקיפה; 'קרב מגע', 'התגוננות רחוב' וכדומה. תורות אלו פותחו כדי לתת מענה מיידי לתקיפות פיזיות. הן אימצו מתוך אומנויות הלחימה המסורתיות את ההגנות וההתקפות המעשיות והיעילות ביותר להתמודדות מול תקיפה פיזית. 

ההגדרה המילונית ותוצאות החיפוש האינטרנטי מעידים, אם כך, שהגנה עצמית מתמקדת בהגנה מפני תקיפה פיזית על ידי אמצעים פיזיים.

ומה בעניין הגנה עצמית לנשים? 

כשנמקד את החיפוש בגוגל במילות המפתח 'הגנה עצמית לנשים' או 'הגנה עצמית מפני תקיפות מיניות' – נגיע לתוצאות דומות – קורסים המלמדים כיצד להתגונן פיזית מתקיפה פיזית.

נתונים אלו משקפים את הדעה הרווחת בין לומדי ומלמדי ההגנה העצמית הקלאסית, והיא: כדי שאישה תצליח להגן על עצמה מפני תקיפות בכלל ותקיפות מיניות בפרט, עליה ללמוד כיצד להתגונן מול תקיפה פיזית.^[6] דבר זה דורש אימונים של רוח לחימה, שינוי תפיסתי (הבנה שאני מסוגלת וזה אפשרי) ובעיקר אימון של טכניקות פיזיות. ואכן הקורסים הקלאסיים המאמנים נשים להתמודד מול תקיפות מיניות, מלמדים את הדברים הנ"ל.

המסקנה שעולה מההגדרה המילונית ומהתמונה המתקבלת מתוצאות החיפוש האינטרנטי היא אכן נכונה, מוכחת ויעילה – על ידי התגוננות פיזית עולה הסיכוי להינצל מפגיעה פיזית / מינית:

"שימוש בכל סוג של אסטרטגיה מקטין את הסיכוי למימוש האונס. במחקר מ-2002 שבדק נתונים מתוך הסקר הלאומי לקרבנות פשעים (NCVS) התברר שנקיטת "פעולות הגנה עצמית" הפחיתה את מימוש האונס ב- 87%. הגנה עצמית פיזית הייתה יעילה במיוחד, וגרמה להפחתה של 81% בהשלמת האונס במצבים שונים".^[7]

היתרון בקורסי ההגנה עצמית הקלאסיים, הוא שהם מתמקדים בתרגולים הפיזיים היעילים ביותר לשימוש והקלים ביותר ללמידה, שהוכחו כיעילים בהתמודדות מול תקיפה פיזית. החיסרון העיקרי בקורסים אלו, הוא שהם מתמקדים רק בתרגולים הפיזיים. 

הנתון המרשים המצוטט לעיל, מתייחס לנשים שהגיבו פיזית במהלך תקיפה. הוא אינו מתייחס לנשים שלא הגיבו. ולצערנו יש הרבה כאלה.

ישנן שתי שאלות חשובות שיש לשאול: האם יש כלים נוספים מלבד הכלים הפיזיים שניתן ללמד נשים על מנת להגן על עצמן? והאם יש כלים שאפשר לתת לנשים על מנת להימנע מלהגיע למצב של תקיפה? על שאלות אלו באה לענות שיטת ההגנה עצמית הנשית או בשמה החדש יותר 'הגנה עצמית מעצימה' (Empowerment Self-defense).

הגנה עצמית מעצימה

הגנה עצמית מעצימה נולדה מתוך הבנה של נשים ברחבי העולם שכדי לתת מענה אמיתי למציאות הקשה של פגיעות מיניות בנשים, יש לראות את התמונה הכוללת, להשתחרר מתפיסות קודמות, לבחון את המציאות מחדש ולהבין מהם הכלים היעילים לנשים שאיתם יוכלו לצמצם את הפגיעות ובעיקר להימנע מהם.

החל משנות ה-70, חברו יחד נשים מרחבי העולם, בעלות רקע באומנות לחימה, טיפול, סוציולוגיה, סטטיסטיקה ומגדר, ויצרו מערך להוראת הגנה עצמית לנשים.^[8]

הנתונים הסטטיסטים על תקיפות מיניות שהתגלו בעקבות המחקר של נשים אלו היו מפתיעים: מעל 85% מהתוקפים אינם זרים אלא מוכרים לנתקפת, 80% מהמקרים של תקיפה מינית לא מתחילים בקרב פיזי, יותר מ-50% מהמקרים של תקיפה מינית מתרחשת בבית של התוקף או הנתקפת ולא במקום חשוך ורחוק מהבית.^[9]

המשמעות היא שרכישת כלים פיזיים נגד תקיפה פיזית על ידי תרגול שמדמה אדם זר שתוקף אישה ברחוב, יעילה רק לכ- 15% מהמקרים. הנתונים הביאו להבנה שצריך לשנות בדחיפות את התפיסה המחשבתית בנושא ושיש לפתח כלים שיגנו על נשים ביתר המקרים, בהם התוקף אינו התוקף הזר ה'קלאסי', אלא אדם מוכר שעובר גבול ותוקף בלי להיראות כדמות התוקף הקלאסי. 

כאמור, התוקף לרוב הוא אדם מוכר ועל כן התקיפה לרוב אינה מתחילה בקרב פיזי פתאומי, אלא בבדיקת גבולות. התוקף חוצה בצורה עקבית ואיטית גבול אחר גבול עד שמגיע לתקיפה עצמה. לכן, אחד מרעיונות היסוד של שיטת 'הגנה עצמית מעצימה' היא לעצור את התקיפה כבר בגבול הראשון שנחצה. הגבול הראשון הוא לא בהכרח פיזי, וחצייתו יכולה לבוא לידי ביטוי בבקשה לא ראויה, דיבור אלים, כניסה למרחב האישי או אפילו משהו בלתי נראה שהאישה חשה באינטואיציה שלה בלבד.^[10]

לשם כך על האישה לבטוח בעצמה ותחושותיה ולהצליח להגדיר את המצב בו היא נתונה הרבה לפני מצב של תקיפה. הגדרת המצב אינה צריכה להיות על פי קריטריונים חיצוניים אלא על פי קריטריונים פנימיים (לא "האם הוא התכוון" או "האם מקובל להתנהג כך", אלא "האם אני מרגישה בנח במצב הזה", "האם אני רוצה שמצב זה יפסק") כשהאישה מזהה מצב של חציית גבול, אפילו קטנטנה, יש לה בחירה איך להתנהל וכיצד להגיב. שלב זה קודם בהרבה לשלב התקיפה הפיזית ומאפשר אפשרויות תגובה מגוונות ויעילות.^[11]

לכן, בסדנת הגנה עצמית מעצימה נשים לומדות לבטוח בתחושה שלהן ומתרגלות שימוש בקול, חיזוק שפת גוף, זיהוי והגדרת מצבים ועוד. אלו כלים שיעזרו להן להציב גבול עוד לפני התדרדרות לקרב פיזי. כמובן שישנו גם תרגול פיזי יעיל למקרה הצורך.^[12]

בסדנה יש מקום רב לבחירה אישית; המדריכה נותנת למתרגלת כלים ומנחה אותה, אבל המתרגלת היא זו שתבחר מה נכון לה בכל סיטואציה. גם בחירה לא להתגונן או לא להגיב היא בחירה לגיטימית. התרגול מתרחש תוך הבנה שלכל אחת יש כח וחוזק בתוכה והיא עצמה יודעת בצורה הטובה ביותר מה נכון עבורה. המדריכה  מלמדת איך להגדיל את ארגז הכלים ועוזרת לאישה למצוא את הכח שכבר קיים בה. ישנו שינוי מנטלי המתרחש בסדנה. ההבנה 'שאני יכולה' לשנות את המצב ו'שמגיע לי' לחיות/ לעבוד/ ללמוד בסביבה בטוחה ונעימה היא זו שנותנת את הכוח ואת הרצון לשנות מצב. 

מתוך הבנה ש'ידע שווה כוח', בסדנה נלמדות סטטיסטיקות על תקיפות מיניות ועל התוקפים תוך שבירת מיתוסים הקיימים בנושא, וכן הבנת הפסיכולוגיה של 'תוקף נתקף'. למשל, ההבנה שאונס לא מתרחש בגלל דחף מיני אלא מתוך רצון לשלוט ושתוקף מחפש קורבן חלש ולא קורבן שהוא נמשך אליו מינית. הידע יכול לעזור להבין מה מומלץ לעשות כדי להפחית את הסיכוי לפגיעה. 

הכלים שנמצאו יעילים למניעת והפחתת תקיפות והטרדות מיניות הם: הקשבה לאינטואיציה (תחושת בטן), הבנת הפסיכולוגיה של תוקף נתקף, לימוד על המצב הסטטיסטי בענייני תקיפה, זיהוי סכנה ע"י הגדרת המצב, שפת גוף חזקה, שימוש בקול, הצבת גבולות מילוליים (לאנשים זרים ומוכרים), שמירה על מרחב אישי, יכולת לספר ולשתף לאחר פגיעה, טכניקות פיזיות פשוטות, לברוח, לבקש עזרה.^[13] הכלים הללו נלמדים בסדנת הגנה עצמית מעצימה בדרך חווייתית של תרגול, העצמה ושיתוף קבוצתי. הלימוד הוא לא רק שכלי, אלא עובר ונחווה דרך כמה שיותר חושים.

מעבר למתן כלים ישנן תפיסות חינוכיות-ערכיות עליהן מושתתת השיטה:

• לכל אישה ולכל אדם, זכות לחיות בצורה מוגנת נעימה ובטוחה. אם המצב אינו כזה, יש לי את הזכות לדרוש זאת ולפעול כדי לשנות את המציאות.
• אם מישהו פגע בי זו אשמתו הבלעדית. יחד עם זאת, יש לי תמיד בחירה איך אני רוצה לחיות את חיי מעכשיו והלאה.
• לא רק שזו זכותי אני גם יכולה לשנות, אני מסוגלת, יש לי בחירה.

הגנה עצמית מעצימה מחנכת לשים גבול למצב לא רצוי, לא רק כדי למנוע תקיפה מינית אלא כדי לממש את הזכות הפשוטה לחיות את חיינו כפי שאנו רוצות/ים. העקרונות והכלים של הגנה עצמית מעצימה הוכחו כמשפרי איכות חיים בתחומים שונים מלבד הטרדות מיניות (ניצול בעבודה, יחסי הורים וילדים ועוד).^[14]

אם נחזור להגדרה המילונית של הגנה עצמית שראינו בתחילת הפרק, אשר מתייחסת רק לפגיעה פיזית, אפשר להציע כעת הגדרה אחרת אלטרנטיבית: הגנה עצמית (מעצימה) היא גבול שאדם מציב לאדם אחר כדי להפסיק פגיעה (מילולית, מנטלית, רוחנית או פיזית) או למנוע פגיעה חמורה העלולה לבוא.     

עמותת 'אל הלב' היא זו שהביאה לראשונה את שיטת 'הגנה עצמית מעצימה' לארץ והכשירה מדריכות להעברת סדנאות בגישה מיוחדת של הגנה עצמית מעצימה שפותחה כאן בישראל. שיטה זו מבוססת על עשרות שנות ניסיון ומחקר בארה"ב ובאירופה^[15] והוגדרה באו"ם כשיטה היעילה ביותר למניעת פגיעות מיניות.^[16] כך כותבת מייסדת העמותה יהודית סידיקמן:

"הגנה עצמית מעצימה, הינה מערך להוראת הגנה עצמית לנשים ואוכלוסיות נוספות הנחשבות פגיעות, שמלמד מיומנויות פרקטיות, תוך התייחסות למרכיבים הגופניים, הרגשיים, המנטאליים, הרוחניים והחברתיים-תרבותיים של התמודדות עם מצבים בלתי רצויים. השיטה מספקת ארגז כלים עשיר ובו טכניקות פיזיות ומנטאליות להתמודדות עם מגוון סוגי תקיפות:

ממכרים וזרים, במרחב הציבורי, המקצועי או האישי, מהטרדות מילוליות ועד סוגים שונים של תקיפות פיזיות. היא מתבצעת לפי עקרונות הלימוד החיובי, מדגישה חיבור למקורות עוצמה פנימיים ודוגלת בהרחבת האפשרויות לחיים בטוחים, במקום הגישה של צמצום מרחב המחייה והפחדה."

עקרונות השיטה

אחרי שהבנו את הרוח הכללית של השיטה נפרט כמה מהעקרונות החשובים שלה.^[17]

אינטואיציה

בהגנה עצמית נרצה להתמקד בהיגיון הטבעי העומד מאחורי האינטואיציה.

האינטואיציה היא אחד הכלים החשובים בהגנה עצמית מכיוון שהיא זו שאומרת לנו מתי לפעול, מתי לבצע הערכת מצב ולשקול האם להציב גבול, לברוח, לבקש עזרה או להמשיך כרגיל. האינטואיציה היא הראשונה שפועלת כאשר משהו לא כשורה ומסמנת לנו שכדאי להשתמש בכלים הנוספים שברשותנו.

השאיפה היא להכיר באינטואיציה או ב'תחושות הבטן' עד כמה שניתן בשעת התמודדות מול תקיפה או חציית גבול, אך העיקר הוא לזכור לכבד ולתת אמון לאינטואיציה הפנימית, המבוססת על עיבוד מורכב של נתונים ומגיחה כדי להזהיר אותנו. 

נתונים חשובים על אינטואיציה: היא תמיד מגיעה כתגובה למשהו והיא תמיד רוצה בטובתנו.

הכירי את שפת האינטואיציה: מחשבות עקשניות, הומור שחור, חרדה, סקרנות, תחושות/תחושות בטן, ספק, היסוס, חשד, חשש ופחד.

סימני הכחשה: רציונליזציה, הצדקת המצב, מזעור חומרת המצב ויצירת תירוצים.

זיהוי והגדרת המצב ע"פ שיטת הרמזור

שיטת מודעות המבוססת על עקרון זיהוי והגדרת המצב על פי מיפוי המצבים שאנו חווים לצבעים שונים.

כחול מסמל מצב נעים. צהוב מסמל מצב מבלבל, בו לא בטוח מהי ההרגשה או מצב של חוסר נוחות – ללא ידיעה ודאית האם אכן הייתה חציית גבול או כוונה לפגיעה. אדום מסמל מצב בו נחצה גבול מובהק.

לכל מצב יש את הפעולה הרצויה: כחול – נמשיך כרגיל ברוגע . צהוב – נבקש מהאדם להפסיק את הפעולה שהוא עושה (עומד קרוב, מדבר בצורה מסוימת, מבקש משהו) אדום – נציב גבול עם שפת גוף חזקה או נשתמש בכח פיזי.^[18]

 בדומה לאינטואיציה, שיטה זו תעזור לנו להחליט באילו כלים להשתמש ומתי. בנוסף, שיטה זו גם עוזרת לברר מיהו האדם העומד מולנו. העבודה המשמעותית בטכניקה זו היא במצב 'צהוב': אם המצב לא נעים, יש לבקש מהאדם להפסיק את הפעולה, למשל על ידי בקשה להתרחקות. בעקבות בקשה זו יתברר מיהו אותו האדם: אם הוא יכבד את הבקשה, נוכל לחזור למצב 'כחול' (או שהוא לא התכוון לפגוע, או שהוא בדק את הגבול ולאור התגובה החליט להתרחק). אם הוא לא מכבד את הבקשה וממשיך, יתגלה שהוא לא מכבד את רצוננו ויש להציב בפניו גבול בצורה חזרה וברורה עוד יותר.

שיטה זו גורמת למצבים האפורים והלא ברורים להעלם ע"י הגדרתם.  

שימוש בקול

הקול הוא אמצעי לתקשורת, העברת מסר והבהרה עצמית במצב של ספק. כשמדובר בהגנה עצמית, השימוש בקול רחב מאוד ותלוי במצב בו אנו נתונות. הוא מאפשר לשאול, לבקש, להבהיר, לדרוש ולצעוק. מלבד התקשורת, הקול מסייע לנו להסב את תשומת לב הסביבה למשהו חריג ולהפחיד אדם שתוקף.

שפת גוף

השפה הראשונה והבסיסית ביותר שיש לנו היא שפת הגוף. לפני רכישת מיומנויות שפה מילולית, תינוקות מתקשרים באמצעות שפת הגוף: חיוך, הנהון, מבט סקרן או כועס. באמצעות שפת גוף, ניתן לתקשר עם אנשים שלא דוברים את השפה שלנו ולהבין היטב אחד את השני. כאשר נשאף להעביר מסר ברור, שפת הגוף היא חשובה ביותר, ויש לה תפקיד מרכזי ברושם הנוצר בקרב האדם שמולנו.

הבחנה בין שפות גוף שונות (אין בהגדרות אלה מרכיב שיפוטי) – 

• שפת גוף פסיבית – צמצום המרחב האישי בעקבות כניסה של משהו/מישהו אחר אליו. למשל: הצטמצמות פיזית על ידי סגירת הגוף, שילוב ידיים, קירוב רגליים והצלבתם, מבט כפוף, כתפיים שמוטות.
• שפת גוף אסרטיבית – שמירה והגנה על המרחב האישי והרגשה נינוחה בשטח ובגוף. למשל: עמידה במקום, מנח כתפיים טבעי ונוח, מנח ידיים המגדרות את המרחב האישי, מבט קדימה בשעת השיחה.
• שפת גוף אגרסיבית – השתלטות על המרחב של האחר ללא בקשת רשות וללא רגישות. למשל: ישיבה עם רגליים מפוסקות ופלישה למרחב האישי של אחר/ת, דחיפה פיזית, חזה מנופח, בהייה באזורים פרטיים של אחר/ת.

בהגנה עצמית מעצימה נרצה כמה שיותר להשתמש בשפת גוף אסרטיבית. 

טיפים לשימוש בשפת גוף בטוחה וברורה באמירת 'לא':

• מבט קדימה.
• כתפיים נינוחות.
• גב זקוף ובטוח.
• ידיים בסימון 'עצור' לפני הגוף המגדרות גם את המרחב האישי מחד, ומנגד נמצאות קדימה להגנה.
• רגליים ברוחב כתפיים, בטוחות במקומן.
• במידה והאדם זז ממקום למקום, יש לשמור על המרחב האישי ללא נסיגה. לדוגמה על ידי 'רגל ציר' וכך תמיד ניתן לשמור על מקומנו האישי.

הצבת גבול

הצבת גבול היא פעולה שנעשית על ידי שפת גוף חזקה ושימוש בקול, לאחר ההבנה שאנו במצב שאיננו רוצים להיות בו. יש להציב גבול ולהגיד "מספיק". הצבת גבול חזקה, יעילה ממש כמו מכה פיזית: על פי מחקרים ב- 90% מהמקרים תוקף יתרחק בגלל הצבת גבול חזקה.^[19]

הצבת גבול תתרחש בהתאם למצב הנתון – 

• לאדם זר שחוצה גבול מובהק אציב גבול ישיר – "עצור! אל תיגע בי!!"
• במקרה ואדם מוכר גורם לתחושה לא נעימה ועוד לא ברור מה כוונותיו, ניתן להציב גבול בשיטת שלושת השלבים: א. תיאור מצב ("אתה מדבר חזק מדי") ב. תיאור ההרגשה ("זה לא נעים לי") ג. בקשה ("תנמיך את הקול").

[הסרטון מתוך אתר פרויקט "לשים גבול" – פרויקט מוגנות חברתי
באתר ניתן למצוא סרטונים נוספים ומידע על מוגנות והגנה עצמית מעצימה]

פסיכולוגיית תוקף-נתקף

ישנם קודי התנהגות שחוזרים על עצמם לרוב כשתוקף ינסה ליצור קשר ואמון. התנהגויות כאלה, למרות האפשרות להסביר אותן כחיוביות, ישמשו אותנו כ'אותות אזהרה' לבחינת המצב ולהערכה האם מדובר בקשר רצוי או בניסיון לכפות קשר שאינו רצוי.

אותות האזהרה^[20]:

• התחברות כפויה.
• קסם אישי ונחמדות יתרה.
• גודש פרטים בסיפורים/תיאורים/שיחות.
• כל נתינה שלו מתלווה בהבנה שיהיה לכך מחיר עם 'ריבית'.
• הבטחות מרגיעות ללא בסיס.
• זלזול במילה "לא".

עיקרון ה'לספר'

אחד ממשאבי הכח הגדולים שלנו מגיע מאנשים שאוהבים אותנו ותומכים בנו. היכולת לספר לאדם קרוב או לאיש מקצוע על פגיעה שנחוותה, על גבול שנחצה בניגוד לרצון או על תחושה לא טובה שיש ביחס לאדם מסוים – זו יכולת מעצימה. עצם השיתוף הוא משחרר ובידו להפיג את תחושת הבדידות ותחושת האשמה המלוות הרבה פעמים נפגעות בלי סיבה מוצדקת. ^[21]

הסיפור והשיתוף את שנחווה, מהווה כלי להגנה עצמית ממש כמו כלי פיזי. זו הגנה לכל דבר ועניין. כמו ההבנה שפגיעה מינית לא מתחילה בפגיעה פיזית אלא הרבה לפני כן, כך מבינים היום שפגיעה מינית גם לא מסתיימת אחרי הפגיעה הפיזית, אלא היא ממשיכה להדהד בתוך החיים ולפגוע במשך שנים ארוכות. שימוש בכלי השיתוף מונע או מפחית את המשך הפגיעה. 

בנוסף, פגיעה מינית פוגעת בתחושת החירות של הנפגעת. על כן, ההבנה וההפנמה שעדיין ישנה בחירה האם לספר ולשתף, האם להגיש תלונה, האם ללכת לטיפול שיעזור להשתקם – מחזירה את תחושת הבחירה החיונית להמשך החיים.   

הגנה עצמית מעצימה לילדים

הגנה עצמית מעצימה הוכחה כיעילה לאוכלוסיות מוחלשות נוספות כמו ילדים, מבוגרים ובעלי צרכים מיוחדים.

ילדים ילמדו את אותם עקרונות דרך מתודות שונות מותאמות גיל. ישנו דגש גדול על עיקרון ה-'לספר' ונלמדים כללים שיעזרו לילדים להבחין בין מצבים. הילד לומד גם להשתמש בשפת גוף חזקה ולהשתמש בקול שלו בצורה חזקה.

העניין החשוב ביותר ביישום השיטה אצל ילדים אלו ההורים. מכיוון שהגנה עצמית זו תפיסת עולם ולא רק טכניקה, חשוב שההורים עצמם יפנימו את העקרונות וימשיכו לתרגל אותם ולדבר עליהם בבית עם הילדים שלהם, על מנת להעצים את אפקטיביות השיטה.

ישנן תכוניות מוגנות מצוינות לילדים שבהן מלמדים עקרונות אלו^[22], אולם הייחודיות של הגנה עצמית מעצימה היא שבנוסף ללימוד כללי הזהירות, היא מעניקה כלים מעשיים ומתרגלת את המצבים האפשריים יחד עם הילדים וההורים באופן מעשי.

סיכום

על הרבה מהמתרחש בסביבתנו אין לנו שליטה. אך אין בידי עובדה זו לבטל את המרחבים והמצבים בהם יש בידינו כוח, שליטה ואפשרות להשפיע על המתרחש ולעצבו.

פגיעות מיניות בנערות, נשים וילדים ממשיכות להיות נפוצות ברמה כואבת וכמעט בלתי נתפסת. זאת, למרות שהחברה שלנו למודת ניסיון, וכבר אחרי עשרות שנים של מחקר ופיתוח כלים להגנה עצמית, וכן אחרי עשרות רבות יותר של שנים בהן תפיסות העולם השתנו, מעמד האישה עלה ונחקקו חוקים להגנה מפני תקיפות ופגיעות מיניות. 

בידי שיטת 'הגנה עצמית מעצימה' לשנות תפיסות בעייתיות, הבניות ונורמות חברתיות, והכי חשוב – יש בידה לתת לגיטימציה לפעולה, לבסס את ההבנה שאפשר לשנות ואת הלמידה כיצד לעשות זאת, וכן ליצור שיח משתף ומכיל סביב הנושא. ההשפעה האפשרית היא מנטלית ופיזית כאחד.

כולי תקווה שבעזרת כלי ההגנה העצמית יוכלו כל איש ואישה, נער ונערה, ילד וילדה, לחיות בצורה בטוחה את חייו או חייה. "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" לא מנטלית ולא פיזית.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
• מיניות בריאה – מבט תיאורטי – חננאל רוס
• מיניות גברית כמהלך חיים – כיצד לחנך נערים להתנהגות מינית חיובית? – ד"ר ירון שוורץ
• אחריות אישית מבורכת: בשבח האוטונומיה על האינטימיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• שעת רצון: על קיומו של הרצון בתוך המפגש הזוגי – הרבנית שרה סגל-כץ

• אינטימיות, פרטיות והסודיות המסוכנת המלווה פגיעות מיניות – חננאל רוס
• יומן נעורים: על אלימות ופגיעה בקרב נערים ועל אחריות חברתית – ד"ר ירון שוורץ
• בלבול השפות בין הפוגע לקורבנו: שפת הדת ושפת הפגיעה – ד"ר יהונתן פיאמנטה
• למרות הכל, בוחרים לִבְנוֹת: הכנה וליווי של זוגות דתיים במקרים בהם הכלה עברה פגיעה מינית – כנרת סמואל-פולק
• המפגש של נשים נפגעות מינית עם הטבילה במקווה – רחל שי
• חומרת עבירת אונס והטרדה מינית ביהדות – הרבנית רחל קרן

• אישה חוזרת לגופהּ: השבת האמון אל הגוף – ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי
• לחזור הביתה, לחזור עם תשובה – על תרגול יוגה, גם כְּמַעֲנֶה לנשים – מוריה נווה
• בחזרה אלייך: שיבה אל הגוף באמצעות שיטת שרמן – מירב שרמן

הערות והפניות ביבליוגרפיות:

^[1] אל הלב – איגוד לאומנויות לחימה לנשים בישראל.

^[2] תודה רבה לעמותת אל הלב שבזכותה הגעתי לעסוק בתחום חשוב זה של מוגנות ושפועלת ללא הפסקה ליצירת חברה מוגנת ובטוחה יותר. תודה לאחי צבי יהודה שיזם והפיק את פרויקט ל'שים גבול' פרויקט מוגנות בקהילה. תודה למנחה ציפי קלר שגרמה לי להבין איך אפשר לשלב את מה שבוער בי בתוך לימודי האקדמיים וכן על ההנחיה המעולה.

^[3] אולפנות, תיכונים, בתי ספר, מתנסים, בתי אבות צוותי עובדים צוותי מטפלים ועוד.

^[4] בנשים – 1 מתוך1 עוברת הטרדה מינית, 1 מתוך 3 עוברת תקיפה מינית. בילדים – 1 מתוך 5 עובר הטרדה.

^[5] Oxford Languages

^[6] בניסוי אישי שערכתי, מתוך כ-500 משתתפות שהעברתי להן קורס הגנה עצמית מעצימה מקהלים שונים (נערות נשים ומבוגרות), ל-80% מהמשתתפות הייתה האסוציאציה הראשונה למושג הגנה עצמית "מכות", ל-10% "כח וביטחון" ו-10% לא ידעו להגיד מהי האסוציאציה שעולה להן או לא רצו. גם מנתון זה אפשר לראות שהחשיבה הרווחת היא שהגנה עצמית קשורה בהכרח לקרב פיזי.

^[7] ג’וסלין א. הולנדר, 2017.

^[8] אל הלב, 2020.

^[9] על פי נתוני המרכז לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

^[10] מתנדבות במרכז לסיוע מדווחות שנשים שעברו תקיפה מינית מספרות שחשו תחושה לא טובה לפני הפגיעה גם לפני שהיו סימנים מובהקים לכך שעומדת להתרחש תקיפה.

^[11] מחקר שנעשה בארה"ב בכלא של תוקפים שהורשעו באונס בדק וגילה שתוקפים מחפשים קורבן חלש תוקף בבדיקת הגבולות שהוא עושה יחפש מישהי שלא תגיב ולכן כשמישהי מציבה גבול מילולי היא מורידה את הסיכוי שהתוקף ימשיך לחצות גבולות.

^[12] הטכניקות הפיזיות הנלמדות בהע"מ מותאמות לגוף האישה משתמשות בנקודות הכח הגופני שלה זאת בניגוד לרוב קורסי ההגנה עצמית הקלאסית שמשתמשים בתרגילים המותאמים לגוף הגבר.

^[13] (Cummings, 1992), (Peretz, 1991) (Thompson, 1991) (McCaughey, 1997; Brecklin L. R., 2005).

^[14] הולנדר, 2017.

^[15] Brecklin L.R, 2004.

^[16] על פי הדו"ח של האיחוד האירופי (European Parliament, 2016) בתחום מניעת אלימות על רקע מגדרי, 'הגנה עצמית מעצימה' נבחרה כשיטה היעילה ביותר למניעת אלימות מגדרית ולצמצומה. הדו"ח ממליץ לאיחוד האירופי כולו ולמדינות החברות בו להפעיל תכניות להגנה עצמית מעצימה כאמצעי להשגת שוויון מגדרי, העצמת נשים וצמצום אלימות מגדרית. הדו"ח מסכם מחקר שהוזמן בידי הועדה לזכויות נשים ושוויון מגדרי של הפרלמנט האירופי. ליווי ופרסום הדו"ח נעשו בידי המחלקה למדיניות של זכויות אזרח ועניינים חוקתיים. המחקר מבוסס על ניתוח עשרות מחקרים בנושא מניעת אלימות כלפי נשים ברחבי האיחוד האירופי.

^[17] העקרונות מפורטים על בסיס חוברת ההדרכה כחלק מהכשרת הדרכת השיטה של 'אל הלב'.

^[18] כמובן שיש מצבי ביניים. במצבים כאלו, נשקול באיזה כלי כדאי להשתמש. עצם הגדרת המצב היא היא הפעולה המשמעותית בתרגיל זה.

^[19] Bart, 1985.

^[20] דה-בקר, 2012.

^[21] אם שיתפתי אדם שאינו קשוב אליי ושמאשים אותי, עליי לחפש אדם נוסף שיהיה קשוב ואותו אשתף אותו. מומלץ להתקשר למרכזי הסיוע שמתמחים בתמיכה ובהקשבה.

^[22] עמותת 'לתת פה' עושה עבודה נפלאה בתחום.