בזוגיות מעורבת כאשר אחד הצדדים שומר מצוות והשני לא, שמירה על הלכות נידה יכול להיות עניין רגיש במיוחד. הצעות לגישור על הפערים

אי אפשר לעסוק בזוגיות מבלי להיתקל על כל שעל במשפטים נוסח "בכל זוגיות קיימים קשיים ומורכבויות". כמו כל הקלישאות, גם המשפט הזה הפך לנדוש משום שיש בו אמת יסודית ותובנת חיים בסיסית. עם זאת, הקשיים והמורכבויות משתנים מזוג לזוג ולכל זוג נקודות קושי משלו. 

הלכות נידה יכולות לעתים להיות מקום שאליו מתנקזים רבים מן הקשיים והמורכבויות הללו וההקפדה עליהן יכולה להפגיש את בני הזוג עם הפערים המשמעותיים שקיימים ביניהם. כאשר מחויבות להלכה מוסכמת על שני בני הזוג, ישנה התחלה מוצקה לדיון, גם אם ישנם פערים במחשבה כיצד ליישם את ההלכות. כאשר ישנו פער דתי בין בני הזוג הרגישות סביב הנושא מתעצמת, הפער בין השקפות העולם ונורמות ההתנהגות בולט ונקודות החיכוך והקונפליקט דורשות מחשבה, דיון ופתרון משותף. כאשר אחד מבני הזוג דתי והשני איננו, נדרשת מחשבה ורגישות יתרה סביב הנושא, שכן חסר הבסיס שמספקת המחויבות להלכה, בנושא זה כמו בנושאים אחרים. 

בהלכות נידה בזוגיות מעורבת דתי-חילוני נפגשים בנקודת שיא שלושה נדבכים של רגישות מיוחדת: 

הנדבך הדתי – כמו הלכות כשרות ושבת, הלכות נידה הן תחום מרכזי בהלכה, ונחשבות כבסיס לחיי הבית והמשפחה הדתית; 

הנדבך הרגשי – הלכות נידה מערבות גוף, רוח ונפש. עבור זוגות רבים, ובפרט עבור הצד הנשי, מתח רב נקשר לשמירת הנידה על כל שלביה – ההקפדות השונות ושלבי הריחוק והטהרה – הדורשים אנרגיות ותשומת לב; 

הנדבך הבין-מגזרי – את שני הנדבכים הקודמים חווים רוב הזוגות מקיימי המצוות, אך במקרה של זוג מעורב, נכנסת סאגת הפער באורחות החיים גם בצומת רגיש זה. הציפיות השונות והפער במוכנות להתמסר למצווה עשויים להיות מקור לקושי ייחודי.

כיצד ניתן לשמור הלכות נידה כזוג דתי-חילוני?

התשובה כמובן תלויה בנכונות של בני הזוג. זהו אינו התחום היחיד בו זוג מעורב מקיים דיון ומנסח לעצמו את תוואי ההתגמשויות וההליכה זה לקראת זו וזו לקראת זה. כפי שמנהלים שיחה פתוחה ומגיעים להבנות בשמירת שבת, חינוך ילדים, שמירת כשרות, קוד לבוש וכיו"ב, כך גם בנושא זה. נידה היא אולי תחום מורכב ביחס לשאר, אך הבסיס לחיי זוגיות בריאים תוך שמירה על הלכות אלה תלויה בבסיסה במוטיבציה וביכולת לשוחח, להקשיב, לשתף, להכיל ולהבין. כאשר יש כבוד הדדי, אהבה, אמון ורצון משותף, יש בסיס איתן לניהול נכון של הדיון המשותף.

חשוב לזכור שעם כל תנודות החיים ולמרות כל הדיאלוג והפתיחות, בן הזוג לא ישנה את זהותו. הוא אולי יעבור אי אלו תהליכים עם הזמן, אך ביסודו הוא יישאר עצמו, האדם שבחרת כבן זוג. ביצוע של תיאום ציפיות סביב ימי ההרחקה וליל הטבילה חשוב למניעת תחושת עלבון או אכזבה, משני הצדדים. 

נידה כשהאיש שומר מצוות והאשה לא 

בזוגות בהם האשה אינה שומרת מצוות תהליך ההגעה להסכמה נוטה להיות מורכב יותר: רוב הדינים והפרטים במצווה מוטלים בפועל על כתפי האשה. הדבר קשה במיוחד כאשר הדרישה ההלכתית מנוגדת להשקפת העולם שלה, ובפרט במקרה שהמצווה נתפסת כפוגענית, שוביניסטית, מופרזת וכן הלאה.

חשוב ששני בני הזוג יהיו מודעים לכל המטענים שנקשרים למצווה הזו ויתנו להם ביטוי בשיח ביניהם. סבלנות והכלה מיוחדת נדרשות מבן הזוג: להניח בצד את הלחץ או הקפדנות, ולהשתדל השתדלות יתרה וכנה להאזין לקשיים. להעניק כמה שיותר הכלה וקשב, להבין מה בדיוק מפריע, ומה יכול בן הזוג בעצמו לעשות על מנת להקל מן המשא. 

התייעצות עם גורם הלכתי -רב או אשת הלכה- המתאים ומקובל על שני בני הזוג, עשוי לסייע מאוד. בנושאים רגישים וקשים לא מגיעים להכרעה בקלות או במהירות והשלמה עם המצב לא תגיע בין לילה. לכן חשוב להתאים את הציפיות, ולסגל סבלנות ואורך נשימה, על מנת לעבור את התהליך באופן בריא ומתוקן שלא יפגע בשלום הבית ויאפשר את קיום המצווה באופן שיתאים לשני הצדדים.

נידה כשהאשה שומרת מצוות והאיש לא

בזוגות בהם האישה שומרת מצוות, ביצוע הפעולות הטכניות עשוי אולי להיות קל יותר, שהרי כאמור הם בינה לבין עצמה – אך גם במקרה זה עשוי להיות פער לא קל מול בן הזוג, שעשוי לחוש תסכול, אכזבה או כעס על שאשתו מתרחקת ממנו ומצפה ממנו להתרחק ממנה או מכריחה אותו להתמודד עם דברים המנוגדים לתפיסת עולמו ולרצונותיו. לבן זוג שמגע הוא חלק משפת הגוף שלו ומדרכו להביע קרבה, הימים הללו יוכלו להיות מורכבים ולהשפיע גם על ההתקרבות המחודשת לאחר ימי הנידה. נדרשות כאן סבלנות והכלה מיוחדת מבת הזוג, להעניק קשב ולתת מקום לביטוי של הקושי או הכעס. 

אם אין בכוחו של בן הזוג למלא את החלל של התמיכה בך ובהתמודדות עם המצווה הזו, יכול להיות שעדיף לך לוותר על הציפייה שהוא יעניק את המשמעות והעומק למצווה. במצב כזה, חשוב למצוא מקורות תמיכה אחרים מבחוץ כמו חברות שנמצאות במצב דומה, גורם הלכתי או טיפולי כמו מורה או מדריכת כלות או שאת תהיי "המלווה הרוחנית של עצמך".

מרחב תמרון עדין 

בכל דינמיקה של חילונים ודתיים, החילונים ירגישו שהם מתפשרים ומתמגשים עבור הצד הדתי יותר משהצד הדתי מתגמש לקראת הצד החילוני. הטענה שזאת ההלכה ואין מה לעשות – לא תמיד מספיקה כדי להעלים את תחושת התסכול שחש הצד שאינו שומר מצוות, שמצופה לעשות את הויתורים המשמעותיים יותר. התסכול על פערי הויתורים  עשוי לעלות גם בזוגיות מעורבת לכתחילה או בזוגיות בה אחד מבני הזוג עזב את הדת, וכדאי שהצד ששומר מצוות יעשה כל שביכולתו כדי למנוע את התסכולים האלו מבעוד מועד.

הלכות נידה מושפעות מאוד ממנהגי בית אמא, ולעיתים חומרות רבות מתווספות אליה. במצב רגיל יש חשיבות רבה למנהג ולשמירת המסורת, אך כאשר מנהגי נידה הופכים לאתגר זוגי שיוצר מתיחות, מומלץ כאמור להתייעץ עם פוסק/ת הלכה שמקובל/ת על שני בני הזוג, על מנת לראות כיצד אפשר להקפיד על ההלכה באופן שיתאים לדינימיקה הזוגית, יעשיר אותה ולא יכביד עליה מעבר להכרח. חשוב גם לשקף לבן הזוג שאינו שומר מצוות שהצד הדתי הולך לקראתו ולא רק הוא לקראתך.

בכל המקרים חשוב לזכור שההלכה אינה עשויה מקשה אחת, ומאפשרת מרחב תמרון עדין. "וחי בהם, ולא שימות בהם" – התורה נועדה להיות סם חיים ולאפשר לבית ולזוגיות להתקיים באהבה, אחווה, שלום ורעות. יש מקום להתגמשות ולמציאת איזון עדין גם בתוך גבולות ההלכה. ליווי על ידי איש או אשת הלכה הקרובים ומכירים את הזוג, עשוי לעזור ולהעניק מענה וסיוע בניווט סביב המצווה החשובה והרגישה הזו. חייהם של זוגות מעורבים רבים, המתקיימים באהבה ובשלום, מעידים שהדבר אפשרי.

***

המלצות קריאה נוספות במגזין גלויה:

• הלכות נידה לא נועדו להרחיק אותךְ מגופךְ – הרבנית שרה סגל-כץ
• עֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: איך להודיע על ביאת ימי הנדודים? – הרבנית שרה סגל-כץ
• חירות על הגוף: עיון בסוגיה תלמודית על המותר והאסור בחיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
• הקלות והחמרות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• אבחון וטיפול באי פריון הלכתי – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• שותפות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• מתח זוגי בקיום הלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• הלכות נידה בזוג דתי-חילוני – הרבנית שרה סגל-כץ
• קודם אישות ואז נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• מצוות האם על הבת: הזמנה לשיח – הרבנית שרה סגל-כץ
• לדבר לקראת ביאת חיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• אומנות בניית המשפחה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
• צבעים כתמים ונשים – מיכל ברגמן
• בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• אישה חוזרת לגופהּ: השבת האמון אל הגוף – ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי
• איורי השראה נשיים – מיטל פאר
• לעזוב את הדת בתוך הזוגיות – טלי רוזנבאום
  
  שירים על נידה וטבילה במגזין גלויה

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

הידע העשיר של שרה נתן לי להרגיש בטוחה ולא הלחיץ אותי. הפגישה הזוגית הייתה טובה, ולמרות הנושא האישי לא הייתה מבוכה או רתיעה. שרה יצרה רוגע והשיחה יצרה חוויה שהיא לא רק טכנית אלא גם של מהות.

אלישבע

המפגש הזוגי הוא חשוב מאד ויוצר שפה משותפת לבני הזוג ומוסיף גם פתיחות וחיבור נוסף לקשר הזוגי בינינו. זה הפך את התכנים לשלנו ולא רק שלי ונתן לו גם מקום להביע את עצמו. במפגש עוברת חוויה של חיים בריאים שהם על פי ההלכה, ברכות ומתוך שמחה.

רבקה ריקלין

המפגש שלי ושל בן הזוג שלי עם שרה היה משמעותי, החוויה המשותפת שבה דיברנו בפתיחות, בקלילות ובהומור על דברים שלעיתים נתפסים כרציניים. התחושה ששרה נתנה הייתה שכל מה שלמדנו הוא חלק מהחיים, והמיזוג של כל זה עם ההלכה היה טבעי ופשוט. שרה הדגישה את היכולת לבחור בחיי הלכה מתוך שמחה ואוטונומיה.

הדס

לא כל כך רציתי לעבור הדרכת כלות בכלל, והגעתי לשרה דרך חברה שאני בוטחת בה. זה הפך למקום בטוח ורגוע שאפשר לדבר בו על הרבה מאד דברים לקראת החתונה, באופן כיפי ונעים. המבט הלא שיפוטי שלה מאפשר לשאול כל שאלה. ההדרכה הייתה אחת המתנות היותר מוצלחות שנתתי לעצמי לקראת החתונה, בלי להתכוון בכלל.

אפרת שגיא

גלו עוד המלצות