לדבר גלויות על חיי משפחה

מְשִׁיכָה נְחוּשָׁה וְהַמִּטְפַּחַת מוּסֶרֶת./ עוֹד אַחַת וְהַשֵּׂעָר נִפְרָשׂ.

בשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת / צְלָלִים מְרַקְּדִים עַל הַקִּירוֹת / אך אֵין בִּי פַּחַד, / אֲנִי מֻנַּחַת בְּחֵיקָהּ / ומִתְעַרְסֶלֶת

שֶׁבַע סוֹבַבְנוּ אֶת הָעִיר / וְלֹא נָפְלוּ חוֹמוֹת, / בָּאֲוִיר רַעַד זִכָּרוֹן עַתִּיק שֶׁל נִסּוּר / וְהִפָּרְדוּת

בַּמַּרְאָה מוּלִי / אִמִּי לִפְנֵי שָׁנִים

בְּד' אַמּוֹתַי סְפוּנָה / אוֹר בַּלֵּב / חשֶׁךְ בַּלֵּב.

עֵת הַזּוּם הִגִּיעָה / אִישׁ, יֶלֶד וְעוֹד יֶלֶד / פָּרְשׁוּ לְחֶדְרָם

מַחֲזִיקִים אֶת מְגֵרַת הַדַּרְכּוֹנִים סְגוּרָה מִכָּל גַּחֲמַת בְּרִיחָה

העברת סדנת כתיבה לקבוצה בעלת רוב גברי, הביאה לידי תהליך מרתק של כתיבה ויצירה של גברים מפרספקטיבה של אבהות וגבריות ולהעמדת האסופה "הולדת אב". על התהליך, על היצירה והדגמה קטנה מן התוכן.

תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים אֲנַחְנוּ פּוֹחֲדִים, דּוֹאֲגִים וּמִתְרוֹשְׁשִׁים מִמִּלִּים / וּלְפֶתַע הַשִּׁירָה שֶׁלָּךְ מַגִּיעָה לַחֲדַר הַלֵּדָה, זוֹחֶלֶת / בְּסוֹד שִׁיר / שֶׁמְּחַכֶּה לְהִקָּרֵא

עַל כָּל הַשָּׁנִים / עַל כָּל הַכְּאֵבִים / עַל כָּל הַדָּמִים

מבחר ציטוטים והפניות לתפילות, שירים ומאמרים המופיעים במגזין גלויה לשם השראה וסיוע בגיבוש מילים משלכן.ם במסיבת האירוסין, בין כבני משפחה, בין כאורחים ובין כזוג המתארס עצמו.

יצירה השואלת את השאלה על מהות החיים בצל אלימות במשפחה.

מיכל מינצר ברשומה על המפגש המשפחתי שמתלווה לנישואין, ומעניקה עצות להורים ולבני הזוג שבידן להיטיב עם הדינמיקה בסיטואציה הרגישה.

תמונה ראשונית של מאפייני המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית. שרטוט מגמות שונות בעשורים האחרונים בעקבות הספר ״החברה הדתית-לאומית בנתונים״.

עַל מָה מְדַבְּרִוֹת הָאֵם עִם הַבַּת / עַל מָה מְדַבֶּרֶת אַתְּ / עִם הָאִמָּא הַזֹּאת שֶׁלָּךְ

שיטת האימאגו מזמינה אותנו לראות את הקונפליקטים שלנו כהזדמנות לצמוח ולגדול: כיצד שיטה זו מהווה כלי מסייע וחיוני בתוך חיי זוגיות ומשפחה?

יונתן ליפו, מטפל בילדים שעברו פגיעה מינית, מסביר כיצד מייצרים עבור ילדים מרחב מוגן מפני פגיעה מינית. כמטפל, הוא מפרט על מרחב הטיפול, מעניק עצות וכלים ממבקש לעודד תודעת מוגנות הורית וחינוכית.

חוֹלְפִים עַל פָּנֵינוּ מֶטֶאוֹרִים / אַךְ הָעוֹלָם לֹא מִתְנַגֵּשׁ בָּנוּ / עוֹד מְעַט נִתְעוֹרֵר

רחל רז בטור אישי על סגירות ופתיחות, אז והיום, ביחס לשיח על נשיות ומיניות.

דָּבָר לֹא תִּזְכְּרִי מֵהַלַּיְלָה הזֶּה / לֹא אֶת עֲרִיסַת זְרוֹעוֹתַי / שֶׁנָּשְׂאָה אוֹתָךְ, כְּפִי / שֶׁהַקּוֹל נוֹשֵׂא אֶת הַהֵד

וַתַּעֲמֹד עַל מְקוֹמָהּ / לֹא יָכְלָה לַעֲלוֹת אוֹ לָרֶדֶת / כִּי הָיָה הַסֻּלָּם שַׁבְרִירִי וַחֲסַר שְׁלַבִּים

לחשוב על טקסים מחדש - על פלאי היומיום, מסע הגילוי שלהם והכרת ערכם בחיי הפרט והביחד.

הִגַּעְתִּי אֶל הַבַּיִת בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ / וְהַבַּיִת בַּיִת,/ הַשַּׁעַר שַׁעַר

כל אימהות היא מורכבת, ואימהות יחידנית על אחת כמה וכמה. בת שבע פורת פורטת לפרוטות את האימהות היחידנית, להיות אם ורווקה בו זמנית.