נַבְעִיר נֵר רֵיחָנִי / יְבַעְבֵּעַ אוֹר, יַדְגִּישׁ אוֹתָנוּ חוֹתְרִים / בְּיָם תִּיכוֹן שֶׁל חֲשֵׁכָה

בפיוט מעוז צור שרים על צרות הגלויות. לאור מצב הקורונה ד"ר יעל לוין מציעה הוספה של בית על סיום המגיפה.

וּבְבֵית הַדִּין / לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁתִּהְיִי / חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתְּ מְרַחֶפֶת מֵעַל לְחֻפּוֹת לְבָנוֹת... / וְלָמָּה לָךְ / בִּמְקוֹם שֶׁבֶר וְחֻרְבָּן / בְּמִשְׂרָד צְדָדִי, בֵּית סוֹפֵר הַגִּטִּין

השמנה היא עניין של נראות. את לא יכולה לברוח מהמראה שלך. הוא תופס אותך כשאת מתבוננת במראה בַּכֹּל סרלואי כותבת על זהותה כאישה שמנה, על החטאים והאובססיות, ועל המקום האחד שבו אין פמיניזם.

חָזַרְתִּי אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם. שָׁנִים – דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה. הַכֹּל נִשְׁאַר כָּל כָּךְ עָקֹם.

הָרוֹפֵא אָמַר: "תַּעֲבִירִי אֶת הַסַּכִּין." / הַבַּרְזֶל חָרַךְ בַּמָּקוֹם הָרַךְ.

לוּ יָכֹלְתִּי אַלְפִּית מִן הַבְּרִית לִכְלוֹא בְּכַנְפֵי הַפַּרְפַּר / כְּשֶׁהָרַעַד יַחֲלֹף בָּךְ טוֹרְנָדוֹ יָחוּל בִּמְּקוֹמִי

כיצד משוחחים עם ילדים ובני נוער על מיניות בריאה? הצעה לקריאה בספר בראשית ובפירוש רש"י לפתיחת שיח על מיניות בריאה דווקא מתוך פרשת השבוע ומתוך הקודש.

וּבְתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ נְשִׁימָתִי רַכָּה / לִטְּפָה עַמְקֵי נְשִׁימָתְךָ / גִּשְּׁשָׁה בְּרִית

מוּלִי גַּלִּים רַכִּים תְּכֻלִּים / בְּצֶבַע שֶׁמַּזְכִּיר אוֹתָךְ. / עוֹלִים יוֹרְדִים גַּלִּים צְלוּלִים.

לִסְלֹחַ וְלִמְחֹל בְּלִי חֶשְׁבּוֹן / לֹא לְהִבָּהֵל מִזְּמַנִּים דַּלִּים, אֲפֹרִים, שְׁחֹרִים אוֹ אֲדֻמִּים / לִמְצֹא נִיצוֹצוֹת כְּשֶׁכֵּלִים נִשְׁבָּרִים

כְּתַב יָדֵךְ בְּשָׁחֹר עַל אַרְגָּז אַחֲרוֹן / הִתְרִיעַ: מִטְבָּח!

גֶּזַע עֵץ קָטוּעַ מוּצָק עַל שָׁרָשָׁיו הִבְרִיחַנִי לַיָּם / כֹּחוֹת אַחֲרוֹנִים שֶׁשָּׁדַדְתִּי מִן הַלַּיְלָה נָמְסוּ אֶל הַקָּפֶה.

וְאָנוּ / מְבַקְשִׁים / תַּשִּׁיב בָּנוּ רוּחַ / תּוֹרִיד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם / לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה / לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת

זְקֵנוֹת קִבְּלוּ חָכְמַת נָשִׁים / וּמְסָרוּהָ וּמְסָרוּהָ תֶּפֶר / שַׁרְשֶׁרֶת כָּתוּב בְּעַנְנֵי נוֹצָה

מָחָר שִׂמְחַת תּוֹרָה אֲבָל לֹא תִּהְיֶינָה הַקָּפוֹת (...) / "אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים בָּךְ תּוֹרָה" אֲנִי לוֹחֶשֶׁת. / אַתְּ חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ

עַל תְּפִלַּתָּנָא דְּלָא נִתְקַבְּלָא / עַל אֲבָנִים שֶׁלֹּא נִשְׁחֲקוּ מַיִם

מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר הָיוּ חַיֵּינוּ / צָפִים מְטֹהָרִים. כְּמוֹ בְּאַקְוַרְיוּם

שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא / אָמַר לָהֶם עֲקִיבָא / וְכַמָּה שָׂמְחָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע[...] וְכַמָּה הִתְגָּאֲתָה בְּעַצְמָהּ / שֶׁהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת

רָצִיתִי לָלֶכֶת עַל הַיָּרֵחַ / וְלַעֲשֹוֹת נִסּוּיִים בֶּחָלָל / רָצִיתִי לָדַעַת אֵיךְ זֶה לִצְעֹד / בְּלִי כֹּחַ מְשִׁיכָה בִּכְלָל.

אַתְּ רוֹצָה מִישֶׁהוּ עִם יָדַיִם טוֹבוֹת / שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הָאָרוֹן הַזֶּה שֶׁאַתְּ לֹא מַצְלִיחָה

מִסְתַּבֵּר שֶׁעִם הַשָּׁנִים צְבָעַי דָּהוּ כָּל כָּךְ / עַד שֶׁיְּלָדַי אֵינָם מַבְחִינִים בִּי / גּוּפִי הִתְמַזֵּג עִם לְבוּשׁ הַבַּיִת / וּכְבֵדָה כְּמוֹ הַכֻּרְסָאוֹת הַמְּרוּטוֹת

אֲנִי מְסָרֶבֶת לְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל הַדָּמִים שֶׁאֲנִי / מַזִּילָה עַל מִזְבַּח הַקִּיּוּם שֶׁל הַבַּיִת

אִשָּׁה / שֶׁחֶצְיָהּ בָּשָׂר וְחֶצְיָהּ מַיִם. מָה הִיא עוֹשָׂה / בַּעֲלוֹת הַתְּהוֹם