נְהַר הַמִּזְוָדוֹת סוֹבֵב / שׁוֹטֵף מְעַרְבּוֹלוֹת / מַטְבִּיעַ זִכְרוֹנוֹת

גְּדוּד הָרֶגֶשׁ כְּבָר לֹא יָכוֹל / מֵרִים יָדַיִם מְנוֹפֵף בַּדֶּגֶל

קִרְבָה, תְּפִלָּה, פְּתִיחָה / נַחַת הַטּוֹבֵעַ / רַכּוּת שֶׁל הַמַּיִם / אַשְׁלָיַת רִצְפָּה.

שׁוֹמֵר הַשַּׁבָּת קָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, / וַאֲנִי כּוֹלֵאת בְּתוֹכִי אֶת הָרוּחַ / הַמְּבַקֶּשֶׁת לָצֵאת לְטַיֵּל, עִם בְּנִי / שֶׁבָּא לְבִקּוּר מִלּוֹנְדוֹן הָרְחוֹקָה, / וַאֲנִי רַק רוֹצָה לַחֲצוֹת אֶת הַסְּעָרָה

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים / הָיוּ צְרִיכִים לְהִסְתַּדֵּר / עַל מְנַת שֶׁמָּה שֶׁקָּרָה

שיחה גלוית עיניים על פתיחוּת וביטחון, זהות וגיוון, שאלות הלכתיות והמרחב הישיבתי.

המשוררת חגית זוהרה מנדרובסקי הוציאה בשנה האחרונה לאור אנתולוגיה שערכה העוסקת בזקנה. בראיון היא משתפת על היצירה בכלל, על השירה שלה שיצאה בספר ב-2020 ועל ההירתמות למלאכת עריכת ספר הכולל את קולותיהם של משוררות ומשוררים שונים, דווקא על נושא הזקנה שלעתים מודחק מן השיח.

שיחה גלוית עיניים עם המשורר אורי פרץ על תהליך ההתפתחות שלו כמשורר, הבחירה לכתוב בלשון נקבה, ועל העבודה שלו כמטפל.

״עוד פעם הוא חוזר עם חול בנעליים, שזה מוזר כי בחיים הוא לא נכנס בעצמו לארגז חול, וברכיים שרוטות שאף אחת לא יודעת להגיד לך ממה זה״. סיפור קצר מאת בלה שגיא, מתוך הספר ׳שבר ענף ירוק׳.

הָיִיתִי יְכוֹלָה לֶאֱהֹב אוֹתְךָ

מָה שֶׁהֲכִי עָצוּב בָּעֶצֶב הוּא שֶׁבַּסּוֹף הוּא נִגְמַר וְתָבִינִי / אֶת כַּמּוּיוֹת הַבִּזְבּוּז, אֶת הַגְּשָׁרִים הֲכִי טוֹבִים שָׂרַפְתְּ / וְשֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר עָצוּב מִזֶּה.

לְכֻלָּנוּ דָּחַף / לְהִתְקַמֵּר וְלִשְׁמֹר / אוֹצָר בִּלְתִּי נִרְאֶה.

קַוִּים כִּרְגָשׁוֹת / שֶׁחֲצוּבִים בְּסֶלַע / שִׂמְחָה וְגַעְגּוּעַ / עֶלְבּוֹן וְאַכְזָבָה

הַאִם אֵינֵךְ מִתְגַּעְגַּעַת פֹּה לַשֶּׁמֶשׁ? / אֶל הַחַגִּים הַמְּחַבְּקִים אָבִיב וּסְתָו / בְּחַלּוֹנִי נוֹתְרוּ חֲנֻכִּיּוֹת מֵאֶמֶשׁ / מָה אַתְּ חוֹגֶגֶת שָׁם? וּמִי אִתָּךְ עַכְשָׁו?

אֶל הַלּוֹחֲשִׁים בַּחֲשָׁשׁ זֶה אֶל זֶה. / אֶל הַחוֹרְטִים אֶת אַהֲבָתָם עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת. / אֶל הַמְּאַחֲרִים. אֶל אֵלֶּה שֶׁבּוֹהִים

כָּרוֹז קוֹרֵא בְּכֹל יוֹם / וְקוֹצְרֵי הַשָּׁדֶה מְעַטִּים הֵם / וְהֵם בְּשׁוּלֵי הַכֶּרֶם

יֵשׁ הִזְדַּמְּנוּת / לַחֲזוֹר בְּדִיּוּק / עַל מָה שֶׁקָּרָה / קֹדֶם לָכֵן

זְמַן קָצַר אַחֲרֵי שֶׁנֶּעֶלְמוּ צַבֵּי הנינג'ה / מִתַּחַת לָרַגְלַיִם, / עָמַדְתִּי בַּמִּטְבָּח, קוֹלֶטֶת אֶת הַיֶּלֶד, יָשָׁר מִן הֶחָצֵר

בְּהִתְלַהֲבוּת וּבֶאֱמוּנָה / מְדַמְיֶנֶת, אוּלַי הֵם יַצְמִיחוּ צְמָחִים מִנִּשְׁמָתִי / עֲנָפִים חֲסוֹנִים מֵעָצְמָתִי

תָּו וְעוֹד תָּו, / תָּוֶיהָ שֶׁלָּהּ / בְּכָל הַתַּחֲנוֹת

לֶחֶם הַפָּנִים לַכֹּהֵן / וּבֹשֶׁת הַפָּנִים לְנִפְגַּעַת / וְהַקְּבִיעָה: "סוֹטָה!" / הִיא מִנְחַת הַחוֹטֵא

אֲפִלּוּ הַקָּרוֹב / לוֹ בְּיוֹתֵר מְטֻשְׁטָשׁ עַד בְּלִי הַכֵּר

אֲנִי מֵרִים אֶת הָאֶצְבַּע / וּמוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ

אֵיךְ מִכָּל טֶכְנִיקַת הַצַּיִד - כּוֹחַ עַז / מִתְפָּרֵץ, טִפּוּס קָלִיל אוֹ זָנָב / לְאִזּוּן - נוֹתְרוּ בְּנֵי הָאָדָם רַק עִם יְכֹלֶת זוֹ: / לָנוּעַ בְּשֶׁקֶט, בְּלִי קוֹל.