כְּמוֹ לֹא הָיָה בִּי / אוֹר-חִבּוּר-מֻשְׁלָם

כָּל הַזְּמַנִּים / תַּחַת עֲטִיפַת הַבָּשָׂר / וְאִלְּמוּת הַמִּלִּים

כְּשֶׁיִּמְלְאוּ כָּל יְמֵי חַיַּי / הַלְּוַאי וְאֶשְׂמַח

הַשָּׂדוֹת נִפְרָשִׂים עַד גְּדוֹת הֶהָרִים. / מִתְמַתְּחִים בִּיקִיצַת בֹּקֶר. / הָעֵצִים פּוֹשְׁטִים עַנְפֵיהֶם. /

פרק מתוך ספרה של רות נצר,׳נפש הספרות – מסות על ספרות ושירה במבט יונגיאני׳: ״השפה, הלשון, המלה – לעתים מכילה בשירה תמונות שונות, כשהלשון מאחדת משמעויות סמליות שונות ומנוגדות. לדוגמה – הפסוק מהתפילה ״מי כמוך נאדרי בקודש״: אני שומעת כאן את הנהדר. האדיר. העטוף באדרת. אבל גם הנעדר״.

הַכֹּל מַתְחִיל בְּאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת לְמִקְצַב הַדָּם וּלְרַחַשׁ הַגַּלִּים / מַתְחִיל בַּיָּד הַזֹּאת שֶׁרוֹצֶה לְמַשֵּׁשׁ אֶת הָעוֹלָם

תִּלְּוֶה הַנְּשָׁמָה / שַׁבְרִיר מִזָּהֳרָהּ הָעֶלְיוֹן / וְתַלְוֶה לְגוֹזָלֶיהָ

כְּמוֹ קֶצֶף מִפִּי אֱלֹהַּ - / נִסְתַּר / רוֹחֵשׁ

מֶה הָיָה שָׁם כֹּה מֻפְלָא כֹּה מְרַגֵּשׁ / כֹּה עָצוּם כֹּה מְעוֹרֵר עֶרְגָּה / עַד כִּי נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי -

הֵן גֹּרַשְׁנוּ לְמַעַן נִחְיֶה / לְהִנָּצֵל בְּתוֹדַעַת מַלְכוּת

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַחְבִּיא אוֹתָךְ בְּגוּפִי / שֶׁלֹּא תִּהְיִי נְבוֹכָה

אֲנַחְנוּ הַסֶּכֶר הַמּוֹנֵעַ מִן הָאֵלִים / לַעֲלוֹת שׁוּב מִן הַתְּהוֹם.

נוֹתְרָה צְרִיבָה קַלָּה בִּזְרוֹעִי / זִכְרוֹן הָאוֹר לִפְנֵי שֶׁנֶּחְבָּא

הָרֶחֶם שֶׁלִּי הֵיכָן הָרֶחֶם שֶׁיֶּלֶד עוֹד לֹא / יִשֵּׁר אֶת מִדּוֹתַי עוֹד לֹא עָנַד לְאֶצְבָּעִי אֶצְבַּע

כְּבָר אָז רָצִיתִי / לִבְרֹחַ לְמָקוֹם אַחֵר

הַיֶּלֶד מַעֲבִיר אֶת יָדָיו / עַל חֲרִיצֵי הָעֵץ

אֵיךְ לִכְתֹּב אֶת / קוֹל הֶעָנָף הַגָּדֵל בְּהַתְמָדָה / וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ

כְּבָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה שֶׁאֲנִי / זוֹכֶרֶת / שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲמֹד קָרוֹב מִבְּלִי לִרְאוֹת דָּבָר

אִשָּׁה מְפַתַּחַת הִתְמַכְּרוּת לְמִרְפָּסוֹת / הִיא יוֹצֵאת לִבְהוֹת בַּבִּנְיָן הֶחָלוּד שֶׁמִּמּוּל

עוֹד כַּמָּה יָמִים אַף אֶחָד לֹא יֵדַע שֶׁהָיִיתִי נוֹשֶׁמֶת שֶׁהָיִיתִי כּוֹתֶבֶת

נִסִּיתִי לִחְיוֹת לִנְשֹׁם מֵהַבֶּטֶן לְהוֹצִיא מֵהַפֶּה אֲוִיר וּמִלִּים

בְּכָל אִשָּׁה שֶׁרָאִיתִי בָּרְחוֹב אוֹ בַּחֲנוּת חִפַּשְׂתִּי אִמָּא שֶׁלִּי / רָאִיתִי אוֹתִי בָּאִישׁוֹנִים שֶׁלָּהֶן בִּגְדָלִים מִשְׁתַּנִּים

זֶה הָיָה תַּרְגִּיל צְפִיָּה בִּדְבָרִים נוֹפְלִים, שֶׁנֵּדַע שֶׁיֵּשׁ / הַרְבֵּה דְּרָכִים לִפֹּל. לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁנִּתְקָלִים בְּקִיר אוֹ בְּדָבָר אַחֵר / שֶׁנָּפַל

בְּאוֹתוֹ גִּלְגּוּל קָסוּם / הָיָה בִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה / חֹפֶשׁ שֶׁל שָׁמַיִם