יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב – מִבֵּין נִצּוֹלֵי הַטֶּבַח נוֹדְעוּ יְתוֹמִים מֵאָב אוֹ מֵאֵם, וְכֵן מֵאָב וּמֵאֵם יַחְדָּיו. / אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת – יֵשׁ מֵהַנָּשִׁים שֶׁהָפְכוּ אַלְמָנוֹת, וְיֵשׁ אָשֵׁר טֶרֶם יוֹדְעוֹת מָה עָלָה בְּגוֹרַל אִישֵׁיהֶן.

בָּרְכֵן בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְשָׁמְרֵן כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵן.

לא זו בלבד שלא העניקו לדינה את האפשרות ללמוד תורה, צעירה ככל שתהיה גם לא היו באמתחתה הכלים הנאותים שיכשירוה להתמודד עם מצבי חיים משתנים ומתחלפים. אפילו דרך ארץ הקודמת לתורה, לא היה בידה; היא לא ידעה לחוש חשדנות כלפי זרים, ולא חינכוה לגלות במידת הצורך התנגדות.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָשֵׁב אֶת כְּלַל הַחֲטוּפִים וְהַשְּׁבוּיִים לְחֵיק מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. / אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, עֲשֵׂה שֶׁכָּל הָאֶזְרָחִים וְהַחַיָּלִים הַנֶּעְדָּרִים יִמָּצְאוּ וִיאֻתְּרוּ.

הצעה לפיוט גשם עדכני עבור חג שמיני עצרת, שחובר על-ידי ד״ר יעל לוין וכולל בתוכו תחינה על המים עבור הכלל בזכות קשר אימהות ישראל למים בכלל ואף למימי המקווה בעת הטבילה.

ד״ר יעל לוין ניסחה תפילה מיוחדת לליל הסדר שיש בה הודיה על החסד שבורא עולם עשה עמנו בהקשר לחיסונים נגד הקורונה, וכן בקשה לישועה ולהמשך מיגור המחלה

נוסח של תפילה חדשה לאמירה קודם הדלקת נרות חנוכה מאת ד״ר יעל לוין. התפילה מעלה זיקות בין תשע נשים או קבוצות נשים לבין ימי החנוכה.

בפיוט מעוז צור שרים על צרות הגלויות. לאור מצב הקורונה ד"ר יעל לוין מציעה הוספה של בית על סיום המגיפה.

דגם של "מִי שֶׁעָנָה" הנאמר בסליחות, אשר מוסב על דמויות נשים מתקופת המקרא ומקביל לנוסח אשכנז המסורתי.

ד״ר יעל לוין קוראת לומר ביום הכיפורים הקרוב "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לעילוי נשמות קורבנות מגפת הקורונה 

על רקע מקרי אונס של ילדות, נערות ונשים שאנו מתוודעים אליהם כפעם לפעם, יעל לוין שבה ומציגה את התפילה לאישה שנאנסה שחיברה

התפילה לאחר קבלת הגט מיועדת לכל אישה באשר היא ובאשר הרקע למתן הגט, ובמרכזה גישה חיובית לצד הכרה בקושי ובמורכבויות.

ד"ר יעל לוין מציעה לומר בשביעי של פסח הקרוב "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לעילוי נשמות קורבנות מגפת הקורונה

וְתַתְמִיד אֶת בְּרִיאוּתֵנוּ, וְלֹא נֶחֱלֶה בַּמַּחֲלָה הַהוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם.

אַחֲיוֹתֵינוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנוֹת בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה – הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶן, וְיוֹצִיאֵן מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.

הֲרֵינִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לִטְבֹּל טְבִילַת מִצְוָה בְּמֵימֵי מִקְוֵה הַטָּהֳרָה כַּאֲשֶׁר הוֹרֵיתָנוּ וּכְשֵׁם שֶׁטָּבְלוּ לְטָהֳרָתָן אִמְּהוֹת הָאֻמָּה וּנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִי וּלְאִישִׁי שֶׁיְּהֵא זִוּוּגֵנוּ זִוּוּג שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה

שֶׁתַּמְצִיא לִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַמְּרֻבִּים אֶת בֶּן-זוּגִי הָרָאוּי לִי

שֶׁתַּמְצִיא לִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַמְּרֻבִּים אֶת בַּת-זוּגִי הָרְאוּיָה לִי,