ניתן לצאת ידי חובת טבילה בפעולה מינימלית, העומדת בגדרים הטכניים הנדרשים הלכתית. אך טבילה שמתקיימת מתוך תשומת לב, ומעוצבת בהתאמה לעולמה הרוחני של הטובלת, יכולה לספק חוויה אחרת.

אַחַת לְחֹדֶשׁ
נִטְבֶּלֶת בִּדְיוֹ שְׁקוּפָה
עוֹלָה מִתּוֹכָהּ כְּנוֹצָה
מַסְכִּימָה לְהַמְשִׁיךְ לְצַיֵּר אֶת חַיֶּיהָ
לְמַלֵּא אֶת מַנְדָּלַת הַלְּבָנָה
מְבַקֶּשֶׁת
לִמְזֹג תְּשׁוּקָה לְחוֹבָה

מַמְתִּינָה לְתוֹרָה

מתוך השיר: סופרת סת"ם (טבילה) מאת: כנרת סמואל-פולק

במסכת חולין (לב ע"א), מופיע בקצרה דיון שמהותו היא השאלה האם טבילה צריכה כוונה. הגמרא שם מזכירה כי אישה שנפלה מגשר לנהר – כלומר טבלה מבלי להתכוון – טבילתה עולה, כלומר נחשבת כטבילה. לפי הקביעה הזו גם טבילה כמצוות אנשים מלומדה, בלא כוונה רוחנית ואפילו בלי תשומת לב מיוחדת, עונה על הצורך ההלכתי. ואכן, להלכה, ניתן לצאת ידי חובת בטבילה "טכנית" ללא כוונות מיוחד וללא היערכות יתרה. אך יש מקום לחשוב על קיום מצוות כספקטרום רחב, שיש בו גם מתן ביטוי לתודעה האישית, מעבר לדרישות המינימום. את השורות הבאות נקדיש למחשבה על עיצוב טבילה אישית.

איך להפוך טבילה לבעלת משמעות

כדי להפוך את הטבילה לבעלת משמעות, קודם כל יש להפוך את הטבילה לשלך. לקיחת האוטונומיה על הטבילה, על האופן שבו את מתכוננת וטובלת, מכוננת את הטבילה כרגע משמעותי ורוחני. הטבילה הופכת להיות פעולה וחוויה שמבטאת את המעבר שלך ממצב של 'טומאה' למצב 'טהרה'.
כדי לבנות ולעצב לעצמך את הטבילה, כדאי לענות לכמה שאלות הנוגעות לאנשים סביבך בטבילה: 

1. מה המקום שלך בטבילה?

מצוות הטבילה מוטלת עלייך עצמך, ודורשת ממך אקטיביות רבה. היא מורכבת מסדרת פעולות שאת נדרשת לבצע: לספור, לסרק, לנקות, להסיר, וכן הלאה. הטבילה עמוסה גם במנהגים מבית אמא, סביב מספר הטבילות והברכה. כדאי לשאול את עצמך: אילו פעולות נעימות לך יותר, והאם יש דרך בה הפעולות שפחות נעימות לך יוכלו להפוך נעימות יותר? כיצד הפעולות והמנהגים הללו משפיעים עליי נפשית? התשובה לכך תוכל לסייע לך להתאים את הטבילה שלך למקום הנפשי שבו את נמצאת: להמשיך את מנהג אמותייך או לחרוג ממנו? לשמר או לחדש, לגרוע או להוסיף? מבחינה הלכתית יש לך כאן חירות להכריע לעצמך. תשומת הלב ועיצוב המנהגים בהתאם לחפץ הלב ולמה שמתאים לך, עשויים להפוך את חווית הטבילה לרגע של התחדשות וטהרה. 

2. מה מקומו של בן זוגך בטבילה?

אפשר לכונן מנהגים סביב ההליכה למקווה. ישנם בני זוג שמלווים את נשותיהם למקווה ומחכים להן בחוץ, או זוגות שיוצאים יחד למסעדה בערב הטבילה. אלה דוגמאות בלבד, והן מתאימות לתקופות חיים שונות: הליווי של בן הזוג יתאים יותר בתחילת הנישואין אך בשלב מאוחר יותר, כאשר יש ילדים, הדבר יכול להיות נוח פחות. ראוי להתחשב בדינמיות של הזוגיות והחיים בבחירת מנהגי הטבילה, והעיקר לשמר את המהות: לאפשר התקרבות מחודשת לאחר ימי ההרחקות. היו פתוחים גם לחשיבה נוספת, למשל לגבי אפשרות שאף האיש טובל, מתוך זיקה לתודעה של יום הטבילה, המתחילה כבר מבוקרו של יום (עוד על כך בהמשך).

3. מהו מקומה של הבלנית בטבילה? 

תפקיד הבלנית הוא להיות נוכחת במקווה לשירותה של הטובלת. גם אם תבחרי לטבול ללא נוכחות בלנית, חשבי: איך מתנהלת התקשורת מולה? והדברים מתעצמים כמובן במקרה שהבלנית נוכחת בשעת הטבילה. יש מנעד רחב של בקשות שאפשר להפנות אליה: אפשר לבקש ממנה לחכות בחוץ עד הכניסה למים, ולצאת מחדר בור הטבילה לפני היציאה שלך. אפשר לבקש ממנה שתברך ותחבק אותך, ואפשר כמובן שלא. העיקר הוא לזהות מה מיטיב איתך, ולומר זאת. 

טקס משלך

הכניסה אל הטבילה יכולה להתחיל מבוקרו של יום. זו תודעה שניתן לשהות בה עם עצמך באותו היום, או לאמץ אותה כבני זוג המתכוננים יחד (גם אם לאורך היום נמצאים בנפרד). אפשר לפנות זמן להתכווננות אישית במגוון דרכים, תוך כדי מעשה הטבילה, וגם לפניו. נציג כאן כמה כיוונים, שנועדו בעיקר לתת דוגמה ולאפשר לך לחשוב מה מתאים ונכון עבורך.

תפילות ובקשות: מעבר לברכת הטבילה, קיימות תפילות ובקשות שנכתבו במיוחד לטבילה. תוכלי גם לכתוב תפילה אישית משלך ולומר אותה בכל פעם, כדי להתכוון יותר בעת הטבילה.

כתיבה: אפשר לכתוב מכתב לעצמך, ולקרוא בו בכל פעם מחדש לפני הטבילה. לכתוב את כל מה שאת מאחלת לעצמך, בחיים האישיים, עם בן הזוג, ובכלל. יש זוגות הנוהגים שבן הזוג כותב מכתב אישי, אותו האשה קוראת במקווה. תוכלי גם את לכתוב לבן זוגך מכתב שיקרא בזמן שאת הולכת לטבול. 

ניגון: מוזיקה מחוללת אווירה אחרת ויכולה להנעים את החוויה, וגם לבטא רבדים רוחניים ובלתי-מילוליים. ניתן להשמיע ברקע מוזיקה עדינה בזמן ההתארגנות והטבילה (באמצעות הטלפון). אפשר כמובן גם לשיר בעצמך שיר אהוב ומתאים, לפני הטבילה או אחריה.

מחשבה: אפשר להיעזר בדמיון מודרך לפני הטבילה או במהלכה. לדמיין כיצד תחת המים את מתחדשת, או כל תרגיל דמיון אחר שיתאים לך בטבילותייך.

מדיטציה: לפני הטבילה, או בעת הטבילה, ניתן לנסות לרוקן את הראש ממחשבות. לתת לגוף להרגיש את המים המכסים אותו, את החמימות, את העיטוף של המים ואת צליליהם.

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל

בהפיכת הטבילה לטקס משלך, מונעים ממנה להפוך למעין רוטינה, או הרגל שאת מסמנת "וי" כדי "לגמור איתו וזהו", לצאת ידי חובה גרידא. טבילה שמתווספת אליה עוד משמעות, שמתרחשת מתוך תשומת לב אישית, יכולה להיות חוויה עמוקה, טובה ומעצימה.

להורדת שאלון PDF שיסייע לך לעצב את הטבילה בהתאם לרצונך

המדריכה לטובלת היא סדרת מאמרים מתעדכנת בנושאי שאלות נפוצות על טבילה, כולל הנחיות מעשיות. לחצי לקריאת כל הפוסטים בסדרת המדריכה לטובלת >>

לשון פסק הדין בתשובה לעתירת טובלות שביקשו לאפשר להן לטבול ללא בלנית – התקבל ב-19.9.2016 >>
הנחיות בתוך חוזר המנכ״ל של המשרד לשירותי דת (2016) על יישום פסק הדין והחובה לאפשר לכל אישה לטבול במקווה ללא בלנית, באם היא מבקשת כך >>

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• לקראת הטבילה הראשונה במקווה – הרבנית שרה סגל-כץ
• הכנות לטבילה במקווה – הרבנית שרה סגל-כץ
• ואולי אותה שתיקה – ד"ר חגית רודריגז גארסיא
• למה אני הולכת למקווה כל חודש? – בלהה אריכא-קריצר
• לעמעם אורות ולהיות בעלת הבית: היכולת לבחור בלידה ובטבילה – אביה רייכנר
• דחיית טבילה במקווה: האם ומתי מותר לקיים טבילה שלא בזמנה? –  הרבנית שרה סגל-כץ
• מרחב, מקום: על תהליך עיצוב מקוואות נשים מתוך מחוייבות לקהל הטובלות – לאה סולטר
• מי שלא ראתה מקווה מרוקאי מימיה – שגית דרעי
• לצאת חוצץ כנגד החמרות בדיני חציצה בעת הטבילה – הרבנית שרה סגל-כץ

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

הידע העשיר של שרה נתן לי להרגיש בטוחה ולא הלחיץ אותי. הפגישה הזוגית הייתה טובה, ולמרות הנושא האישי לא הייתה מבוכה או רתיעה. שרה יצרה רוגע והשיחה יצרה חוויה שהיא לא רק טכנית אלא גם של מהות.

אלישבע

המפגש הזוגי הוא חשוב מאד ויוצר שפה משותפת לבני הזוג ומוסיף גם פתיחות וחיבור נוסף לקשר הזוגי בינינו. זה הפך את התכנים לשלנו ולא רק שלי ונתן לו גם מקום להביע את עצמו. במפגש עוברת חוויה של חיים בריאים שהם על פי ההלכה, ברכות ומתוך שמחה.

רבקה ריקלין

המפגש שלי ושל בן הזוג שלי עם שרה היה משמעותי, החוויה המשותפת שבה דיברנו בפתיחות, בקלילות ובהומור על דברים שלעיתים נתפסים כרציניים. התחושה ששרה נתנה הייתה שכל מה שלמדנו הוא חלק מהחיים, והמיזוג של כל זה עם ההלכה היה טבעי ופשוט. שרה הדגישה את היכולת לבחור בחיי הלכה מתוך שמחה ואוטונומיה.

הדס

לא כל כך רציתי לעבור הדרכת כלות בכלל, והגעתי לשרה דרך חברה שאני בוטחת בה. זה הפך למקום בטוח ורגוע שאפשר לדבר בו על הרבה מאד דברים לקראת החתונה, באופן כיפי ונעים. המבט הלא שיפוטי שלה מאפשר לשאול כל שאלה. ההדרכה הייתה אחת המתנות היותר מוצלחות שנתתי לעצמי לקראת החתונה, בלי להתכוון בכלל.

אפרת שגיא

גלו עוד המלצות