צרכי מגע של בני הזוג משתנים בתקופות שונות ומה שרצינו פעם, לא בטוח שימלא את רצונותינו ברגע זה.
שולמית שפרבר מציעה, לצד הענקת תשומת לב לתקשורת הבין-אישית את "מודל הרמזור" לתקשורת זוגית-מינית.

האם עולה בזכרונכם קטע מסרט שבו, באמצע סצנת פעולה או מרדף, פתאום משתלבים ביטויי אהבה בין דמויות שאמורות להיות עסוקות במשימה אחרת, לכאורה? נדמה לי שלא קשה להיזכר בדימויים כאלה. מה פשר ההתנהגות המשונה הזאת?

מחקר המיניות מלמד אותנו שעבור אנשים מסוימים אחת מאסטרטגיות ההתמודדות במצבים של הצפה בחרדת מוות היא הרחקתה מהמודעות דרך פעילות מינית. פעילות מינית מעניקה לאנשים אלו תחושת חיות ומרחב בטוח לפריקת מתח וחרדה. המרחב המיני נחווה עבורם כמקום מפלט ונחמה שמאפשר להתנתק מהצרות ומקשיי היומיום באמצעות קרבה, תחושת שייכות, חום ונחמה בזרועות אהוביהם. אל מול חרדת המוות המאיימת והמציפה, הם נאחזים בחיים דרך הארוֹס. הביטוי האירוטי מהווה עבורם מענה, גם כשלכאורה אפשר היה להניח שזה לא המענה היחיד שאפשרי.

ואולם בניגוד לתופעה של עוררות מינית במצבי סכנה ואיום, מצבים אלו משפיעים על התשוקה של אנשים רבים גם בכיוון ההפוך לגמרי. יש אנשים שדווקא בעת צרה ומצוקה לא יחושו עוררות מינית ולמעשה, אין להם כל עניין במין. התנועה הנפשית שלהם נעה לכיוון של התכנסות פנימה והתרחקות מהאחר – המערכת הפנימית שלהם קוראת להם להתכנס כדי לשמור על עצמם מפני האיום והסכנה.

שעתה החשובה של התקשורת הבין-אישית

לאופי הזוגיות ולקשר בין בני משפחה שונים יש השפעה על האופן שבו אנו חווים ומתמודדים עם המציאות הקשה: זוגות שנמצאים בקשר סוער המאופיין בימים רגילים בהרבה קונפליקטים, אי הסכמות ותקשורת פוגענית, עשויים למצוא את עצמם רבים יותר עקב החיכוך הרב שנכפה עליהם בעקבות הגבלות התנועה וההמצאות המרובה יחד. גם זוגות שנמצאים בקשר רגוע ושקט שלרוב מאופיין בתקשורת טובה ובניהול קונפליקטים בצורה מוצלחת עשויים לגלות שהם חווים מרחב זוגי נפיץ עקב השהות המשותפת המרובה והחרדה הרגשית שמציפה אותם.

מה קורה לזוגיות ולמיניות במצב הזה?
אנו עדות ועדים לדפוסים דומים במצבי פחד וחרדה לאלה שמצאנו ביחס למצבי סכנה ואיום. יש אנשים שהתנועה הנפשית שלהם שולחת אותם לחפש קרבה וחיזוק אצל בן/בת הזוג ויש אנשים שהמתח גורם להם להתכנס פנימה ולרצות יותר את הלבד שלהם.
בנוסף, יש תגובות שונות להימצאות המשותפת יחד שעות רבות, יש אנשים שנהנים מהמצב הזה, נהנים מהשהות הממושכת עם בן הזוג ובני המשפחה וזה כלל לא מעיק עליהם.
לעומתם, יש אנשים שדווקא במצבים מעין אלה זקוקים ליותר זמן עם עצמם וההימצאות הממושכת בחברת בן/בת הזוג קשה עליהם וגורמת להם לתחושת חנק ואובדן מרחב אישי.
קשת התגובות הללו של מצבי דחק וחרדה הינה נורמלית לגמרי ומשקפת מנעד אפשרי לא רק בכלל בני האדם אלא בתנודה אצל כל אחת ואחד.

כאשר בני הזוג מגיבים בצורה דומה למצבים המתוארים לעיל, קל להם יותר להבין זו את זה, להגיב באמפתיה ולהיענות ולאפשר מילוי צרכים הדדי. אבל מה קורה כאשר בני הזוג מגיבים בצורה הפוכה אחד מהשני? כשהיא, לדוגמא, מרגישה צורך משמעותי בקרבה ואינטימיות והוא, לעומת זאת זקוק למרחב ונפרדות? או לחילופין היא מעוניינת בקרבה מינית ובן-זוגה מרגיש טרוד מדי בחרדה ופחד מכדי להיפתח לכך? או אז, איך מתמודדים עם השונות?

זוהי שעתה החשובה ביותר של התקשורת הבין אישית. תקשורת טובה היא הבסיס לזוגיות מיטיבה, והיא חשובה עוד יותר במצבי מצוקה: זה דורש שכל אחד מבני הזוג יהיה קודם כל מחובר לרצונותיו ומאווייו אך גם ידע להגיד בתוך חיי הזוגיות מה מתאים לו כרגע במרחב המיני ומה לא.

הדרך לצלוח מצבים מעין אלה בכלל, ואת התקופה הזו בפרט ולהתנהל בה בצורה מיטיבה היא ללמוד לבטא צרכים ורצונות בצורה ברורה וישירה ולהיות קשובים, מכילים ואמפתיים לצרכים ולרצונות של בני הזוג שלנו גם אם הם שונים בתכלית מאלו שלנו. ההבנה שהמצב שאליו נקלענו מאוד יוצא דופן ושכל אחד מנסה להתמודד אתו כמיטב יכולתו, עשויה לעורר אמפתיה והבנה.

חשוב שזוגות יהיו קשובים ורגישים לצורך בקרבה או בריחוק. כדאי לאפשר זמנים של יחד וזמנים של לחוד, זמנים עם עצמי וזמנים עם האחר, לנסות לתמוך בצורך של הפרטנר שלנו ולסייע לו לעבור את התקופה הזו בצורה שמיטיבה עמו. כדאי לנו לבטא באופן ברור את הצרכים והרצונות שלנו, להקשיב אחד לשני ולהעניק תוקף, נראות והבנה האחד לצרכי השני. אם אין תאימות בין התשוקה של שני הזוג בתקופה, חשוב שגם בהיעדר תשוקה מבן הזוג השני תתבטא הבנה ואמפתיה למה שמתעורר ומתחולל ב'חצי השני'. מילים ברורות ושדר שמבטאים שכל כמיהה בזוגיות עתה נראית ונחווית כאפשרית אלא, שבלא התעוררות תשוקה בצד אחד אין הכרח שכן יתקיים החיבור ולכן, אף הבעת צער על כך והכרת תודה בעצם השיתוף – חשובים מאד.

מודל הרמזור

'טריק' קטן שיכול לעזור לתקשורת הזוגית-המינית הוא "מודל הרמזור": מודל שבו יש הקבלה לצבעי התאורה ברמזור כביטוי לדרכי התקשורת ואני ממליצה מאוד להשתמש בו:                                                                    
אדום – אינטראקציה פיזית-מינית שכרגע מחוץ לתחום.
צהוב – אינטראקציה פיזית-מינית שאני פתוח/ה למשא ומתן עם עצמי ועם הפרטנר לגביו.
ירוק – אינטראקציה פיזית מינית שאשמח בה ואפשר ליהנות ממנה בכיף.

שיחה בהקשר זה יכולה להתקיים בדרכים שונות ואין מודל אחד נכון, אבל הנה שתי דוגמאות לשיחה אפשרית כזאת:

"אשמח שיהיה לנו היום מפגש אינטימי. אני לא מעוניינת כרגע במיניות שכוללת כניסה של פין לנרתיק (אדום), אבל אשמח מאוד לכירבולים, ליטופים, נשיקות וחיבוקים (ירוק). לגבי האפשרות של מין מגוון יותר – אני לא לגמרי בטוחה, אבל אני מוכנה לנסות ולראות תוך כדי תנועה איך זה מרגיש לי (צהוב)."

"אשמח שנהיה קרובים היום. לא בא לי להוריד את הבגדים (אדום), אבל אשמח להתכרבל ולהתלטף כאשר אנו לבושים (ירוק)."

כאשר משתמשים במודל הזה לשיח זוגי חשוב שכל מה שנכנס תחת קטגוריית ה"אדום" יכובד. מה שאחד מבני הזוג לא מעוניין בו הוא מחוץ לתחום ולא נתון למשא ומתן אלא אם כן הוא יגיד אחרת. על מה שנמצא במרחב "הצהוב" אפשר לדון לפני או תוך כדי המפגש האינטימי ולראות לאן זה מתפתח. מההתנהגויות והאינטראקציות הזוגיות / אינטימיות שנמצאות תחת הקטגוריה "ירוק" אפשר ליהנות תוך הקשבה ורגישות הדדיים. 

מודל התקשורת הזה עוזר מכיוון שהוא מסמן מה כן ומה לא, מה אפשר ומה מחוץ לתחום. ברגע שיש גבולות ברורים ואין חרדה שמא המפגש האינטימי יכלול מרכיבים אליהם אחד מבני הזוג לא פתוח כרגע אפשר ליהנות ממגוון עצום של אינטראקציות אינטימיות במרחבים המוסכמים על שני בני הזוג.

מעבר לכך, האפשרות לבקש מגע קרוב, מרגיע ומנחם שאינו מיני חשובה דווקא בתקופות מתח וחרדה. למגע יכולות מופלאות של וויסות, נחמה והרגעה של הגוף והנפש. אנשים רבים נמנעים ממגע עם בני זוגם למרות שהם זקוקים לו מאוד מתוך חשש שהמגע המנחם, המרגיע והמווסת לו הם זקוקים, יתפרש כהזמנה למיניות ארוטית אליה הם לא פנויים. לכן חשוב מאוד לתת מקום של כבוד לאינטראקציות גופניות שלא מובילות בהכרח למפגש מיני. מגע טוב גורם להפרשת ההורמון אוקסיטוצין שמגביר תחושת אושר ורוגע להם אנו זקוקים נואשות בתקופה מבלבלת זו.

התקופה בה אנו מצויים מציבה בפני כולנו אתגרים גדולים. היא יוצאת מגדר הרגיל ולכן הגיוני, טבעי ונורמלי שניתקל כעת בקשיים ובמורכבויות בתוך המרחב הזוגי והמיני. דווקא עכשיו, זו הזדמנות לפתח את יכולות התקשורת שלנו בכדי שנוכל לצלוח את הזמן הזה בצורה הטובה והקונסטרוקטיבית ביותר. לצורך זה אנו נדרשים ללמוד לתקשר בצורה ברורה וישירה את הצרכים, הרצונות והמאוויים שלנו ולהקשיב באופן רגיש ואקטיבי לרחשי ליבם של בני זוגנו. חימלו על עצמכם ועל מי ששותף בחייכם והשתדלו להיות אמפתיים עד כמה שניתן האחד לשנייה ולכבד את ההבדלים המתבטאים בדרכי התמודדות השונות והמגוונות.

למאמרים נוספים במגזין גלויה על כלים לתקשורת זוגית >>

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• הכל בסדר? אתגר האינטימיות בתקופת הסגר – צוות גלויה
• הקשבה ואמפתיה: כלים לתקשורת מקרבת – פסית שיח
• מעגל ההסכמה – אביגיל חדד-דגן
• סליחה, אפשר קצת ספייס? – הרבנית שרה סגל-כץ
• בסגר, בסגר: השפעת הקורונה על המיניות – צוות גלויה
• אולי הלילה? פערים בחשק המיני כחלק מחיי הזוגיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• שעת רצון: על קיומו של הרצון בתוך המפגש הזוגי – הרבנית שרה סגל-כץ

• מאמר רלוונטי שהתפרסם בynet: מדוע כולם מקווים שבן הזוג יבין אותם ללא מילים? – שולמית שפרבר