המדריכה לטובלת בטבע: האם וכיצד אפשר לטבול במקורות מים טבעיים, ואילו פתרונות מוצעים לחששות נפוצים המתעוררים אצל נשים המבקשות לטבול בטבע.
נשים רבות מניחות שטבילה כהלכה אפשרית במקווה בנוי בלבד. אבל בל נשכח כי בטרם נחפרו מקוואות ונבנו בתי הטבילה, הטבילה בטבע הייתה האפשרות היחידה והשגורה.
יש כאלה המעדיפות לטבול בטבע – אם מתוך אהבת מים חיים וטבעיים באוויר הפתוח ורתיעה מטבילה ממוסדת במקווה בנוי; ואם מתוך אילוץ, כגון מסע ארוך בעולם או בארץ במקומות שאין בהם מקוואות מסודרים; יש הרואות בטבילה בטבע הזדמנות לחוויה רוחנית; ויש אשר חפצות לכתחילה לטבול במקווה מוסדר, אבל מעדיפות לטבול לבד ללא בלנית, וכדי להימנע מעימות הן פונות לטבילה בטבע.
ההתמודדות עם נגיף הקורונה הוציאה עוד נשים לטבילה בטבע אך טבילה זו מורכבת למדי – ראשית, יש לשים לב אם ההנחיות מתירות טבילה בים. אם לא – הדבר אסור על פי חוק ועלול להיות כרוך בקבלת קנס. שנית, טבילה במעיינות שבהם המים עומדים ואינם מחוטאים איננה בטיחותית וייתכן שתתרחש בהם הדבקה. גם בעת חיפוש חלופות לטבילה במקווה, כדאי לגלות אחריות ולשלב מעשיוּת, שתביא לבחירה הטובה ביותר מצד הבריאות והבטיחות.
כמו כן, הטבילה בטבע מלווה בחששות: מפני החושך, מפאת חוסר הפרטיות ותחושת חוסר הביטחון האישי הנגרמת מטבילה בעירום מלא. האם חששות אלו ניתנים לפתרון? האם ההנחות המקדימות שלנו בדבר מה הכרחי ומה מהווה חסם – ממשיות? העמקה בחששות אלה מגלה כי לעתים הדרך לפתרון קלה יותר משנדמה. השאלות מתייחסות כמובן, לטבילה לשם היטהרות, שיש לה גדרים וכללים הלכתיים, ולא לטבילה לשם הנאה או חוויה רוחנית, שיכולה להתבצע בכל צורה ללא כללים מחייבים.
טבילה בטבע לעומת טבילה במקווה בנוי
את הברור יש להזכיר: מבחינה הלכתית אין עדיפות לטבילה במקווה על פני מקור מים טבעי, הרי מקורות המים הטבעיים קדמו למקוואות הבנויים. ההרגל של מקומות טבילה מוסדרים ומפוקחים הוא שמדיר מן המחשבה אפשרות לטבילה בטבע וכן תנאים נוספים, כגון נגישות, מזג אוויר, טמפרטורת המים, פרטיות ונוחות. ואולם, כל עוד הטבילה בטבע איננה כרוכה בסכנת נפשות, אין בה כל בעיה הלכתית.
מן האספקט ההלכתי, המביא בחשבון שיקולי בטיחות, יש מקום לשקול טבילה באור יום (כלומר בבוקר היום השמיני), וזאת כאשר האפשרות היחידה היא בטבילה במקור מים טבעי. אמנם יש בכך משום דחיית הטבילה, אך הדבר אפשרי במקרים יוצאי דופן, כגון חשש מהידבקות בנגיף קורונה, או כאשר נמצאים הרחק מכל מקווה בנוי או סידור אחר ועוד. פתרון נוסף במקרים אחרים ויוצאי דופן ביותר, הוא לטבול בסמוך לחשכה במקווה מים טבעי, בתנאי שבני הזוג לא ייפגשו ולא יתייחדו אלא לאחר צאת הכוכבים. מקרים אלו יכולים להתרחש למשל כשבני הזוג מתארחים בשבת במקום יישוב שאין בו מקווה טהרה, ובלית ברירה האישה תטבול במקווה סמוך לפני כניסת השבת ותשוב אל מקום האירוח – ובני הזוג יתאמו מראש שהם לא ייפגשו עד אחרי צאת הכוכבים, משמלאו שבעת ימי הספירה. מצב זה אינו רצוי לכתחילה בפסיקת ההלכה, ולכן הוא עולה כפתרון רק במצבים שבהם אין שום אפשרות אחרת, ואין לראות בו פתרון קבוע.
שיקולי הביטחון הם מרכזיים בדין ההלכתי. אם בחרת לטבול בטבע, בדקי אם בתוך המים או מחוצה להם יכולים להיות בעלי חיים שיפתיעו אותך ואשר יש להישמר מפניהם, או אם באזור הטבילה צפויה סכנת נפילה, גלים גבוהים, מערבולות וסחף וכדומה. בים למשל, יש רק במעט חופים בארץ מצילים גם בתקופת החורף (בחוף הכרמל למשל). חשוב לברר זאת מראש ולא לסכן את חייך.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
האם כל טבילה בטבע, בים, במעיין, בנחל או בנהר, היא כשרה?
התנאים להגדרת מאגר מים (טבעי או בנוי) ככשר לטבילה, הם שעליו להכיל לפחות 40 סאה (750 ליטר מים, ושגובה המים בו הוא כשלושים סנטימטרים לפחות מעל הטבור.
במקווה בנוי, יש 'אוצר' שבו המים אצורים ואגורים. מי האוצר צריכים להיות מי גשמים או מי תהום שלא נאספו בידי אדם, כלומר הם אינם יכולים להיות מים שאובים או מים שהובאו למקווה בכלים. ואולם, כל עוד אדם לא מילא את המאגר ישירות, אלא רק הייתה התערבות אדם בניתוב המים למאגר, המקווה כשר. ולכן מים שנאספו על ידי אדם בגרמא (למשל על ידי סכרים, גשרים או ערוצים שמנתבים את המים למקור מסוים) – כשרים. למעשה, המקוואות השכונתיים מבוססים על מים שנותבו ביד אדם.
טבילה בטבע במעיין נובע או בים, היא כשרה לחלוטין. לגבי טבילה בנהר, יש ספק אם הוא ראוי לטבילה הלכתית. אם אין מקום אחר מלבד נהר, חשוב שיהיה נחל איתן, אשר זורם כל השנה ולא רק בחורף. רצוי לברר האם הנהר זורם בשל מי גשמים או שלגים (ולכן אינו מתאים לטבילה) או שיש בו נביעות המזינות אותו כל השנה.
אגמים בכפרי נופש למשל, הם במקרים רבים בריכה מלאכותית המתמלאת ומתרוקנת על ידי אדם בהתאם לעונת התיירות ואינם טבעיים באמת. על כן יש לבדוק תחילה אם מדובר באגם טבעי שיד אדם לא מעורבת בו, ואז לשאול את יתר השאלות ההלכתיות הרלוונטיות.
גם טבילה תחת מפל מים איננה כשרה. כל טבילה 'באוויר', כלומר כשהמים שנשפכים עלייך או כאשר הגל שוטף אותך – אינה נחשבת כטבילה. עם זאת, ניתן לטבול במי המעיין שמתחת למפל, ולהקפיד שהטבילה תהיה בהם ולא במי המפל.
פתרונות פשוטים לבעיות נפוצות
חציצות בטבע
טבילה בטבע ללא חציצה, כלומר בעירום מלא, מרתיעה נשים רבות. פתרון אפשרי הוא לטבול בחלוק – כלומר בגד רופף כגון חולצת בד רחבה או שמלה דקה, ובלבד שמתחת אין בגדים נוספים.
כדי לא לדרוך על משהו בדרך שיכול להביא לחציצה, כגון בוץ, חול, זפת, עלים וכדומה, ניתן להניח מחצלת כלשהי מתחת לרגליים או לפסוע עד המים בכפכפים ולהורידם בעת הטבילה, וכן לרחוץ תחילה את הרגליים ורק לאחר מכן לטבול לטהרה.
אם יש חשש שהמים רדודים מדי והשיער לא ייכנס בבת אחת בעת הטבילה, ניתן לאסוף את השיער בגומייה רופפת.
בלנית בטבע
בגלל החשש לטבול בחושך לבד, כדאי לבוא עם מלוָוה שתשמש כבלנית. לדעת הרב יוסף קארו בבית יוסף, לכתחילה, כל אחת מעל גיל 12 יכולה לשמש כבלנית. תפקיד הבלנית הוא לוודא שכל גוף הטובלת, כולל שיערותיה, מתחת למים בבת אחת. בשולחן ערוך עדכן הרב קארו את הדרישה שעל הבלנית להיות יהודייה. אבל בתנאים שבהם אין מי שיכולה לשמש כבלנית, גם האיש יכול לוודא שכל גוף האישה במים, וזאת לאחר שטבלה טבילה אחת באופן עצמאי ורק אז הוא מסתכל ומוודא.
הבלנית יכולה לפתור גם את בעיית החושך ולהאיר בפנס.
מועד הטבילה
אם את חוששת לטבול בחושך, או שאין אפשרות לטבול עם רדת הלילה, ניתן בדיעבד לטבול למחרת מועד הטבילה, ובאור יום; ולחלופין, במקרים יוצאי דופן ביותר, לטבול לפני תום היום השביעי לספירה, אך להקפיד להימנע מייחוד עם האיש עד אחרי צאת הכוכבים. פתרון זה מוצע לעתים לשוהים בערבי שבתות ובערבי חגים במקומות אירוח שבהם אין מקווה מסודר, בארץ ובחו"ל; וכן לפני טיסות או אחריהן כאשר אין מקווה נגיש. במידת הצורך, ניתן להתייעץ עם סמכות הלכתית.
סיכום
הטבילה בטבע אפשרית ויש דרכים רבות לקיימה, בהתאם למקום ולהעדפות האישיות. כלל מרכזי בטבילה בטבע הוא שמירת הבטיחות ועל כן כדאי לברר על מקומות בסביבה שבהם נוח ובטוח לטבול, למשל גישה מסודרת, מעיין משופץ, תאורה בסביבה וכדומה.
סיור מקדים בשעות האור עם מקום הטבילה יכול להסיר חלק ניכר מהחסמים והחששות, ולסייע לך לממש את הרצון לטבול בטבע. ההבנה כי מבחינה הלכתית, אפשר לטבול בחלוק רופף ללא בגד תחתיו, יכולה גם היא להסיר חלק מהחסמים.
לשאלות הלכתיות נוספות המתעוררות סביב הטבילה בטבע ישנם פתרונות, ובמידת הצורך כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית.
המדריכה לטובלת היא סדרת מאמרים מתעדכנת בנושאי שאלות נפוצות על טבילה, כולל הנחיות מעשיות. לחצי לקריאת כל הפוסטים בסדרת המדריכה לטובלת >>
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- טבילה במקווה והתגוננות מנגיף הקורונה: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" – הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
- מקווה בימי קורונה – מעשיות ואחריות – הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
- נאמנות אישה להעיד על עצמה: האם צריכה כלה להביא אישור על טבילה במקווה? בחזרה לנתינת אמון בטובלת – הרבנית שרה סגל-כץ
- האם טבילה באמבטיה ביתית כשרה להלכה? – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
- כ-שרררר? מהו מקווה כשר להלכה – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
- מבוא מקוצר על המתרחש במקווה, עם הפניות לקריאת הרחבה – הרבנית שרה סגל-כץ
- טבילה בחלוק מחמת בושה – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
- לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין: על מנהג הטבילה במקווה בערב יום הכיפורים – הרבנית עידית ברטוב
- "זאת תורת היולדת": מקורות, התפתחות ומעשה – הדרכה עיונית ומעשית להלכות טהרת יולדת – הרבנית שרה סגל-כץ
- לטבול בעיניים עצומות: מערך המקוואות בישראל – מיכל אחרק-ויין ואיילת סימן
- להחזיר את המקווה לקהילה – רני חזון-וייס
- על חווית הטבילה – אלה קנר
- דחיית טבילה במקווה: האם ומתי מותר לקיים טבילה שלא בזמנה? – הרבנית שרה סגל-כץ
