לדבר גלויות על ברית אמונים

פורסם בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: רשומה אינפורמטיבית זו מבקשת להנגיש בצורה מהירה ופשוטה מקורות מגוונים עבור אלו המבקשים.ות ללמוד וללמד, לדון ולקיים שיח משמעותי, להיפגש עם התוכן המורכב הקיים בטקסט ואף לקיים טקסים או תפילות לשם התמודדות ותיקון קהילתי ו/או אישי.

כאן תוכלו למצוא פירוט והפנויות לכל התכנים שהעלינו במסגרת קיום ההתכנסות ״מה שלומך אחות״ ו״שבת התייצבות לצד דינה״. יוזמה זו התקיימה לכבוד שבת פרשת ״וישלח״ ולמען הפניית תשומת הלב, תוך הבעת תמיכה בדינה ובנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. הפעילות התקיימה בנובמבר 2023. *רשומה זו מובאת במסגרת עדכוני התוכן במגזין גלויה - במדור ׳מה חדש׳ - ומהווה מעין תוכן עניינים.

הִנְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בְּכָל לְבָבֵנוּ לִשְׁמֹעַ עֵדוּת נֶאֱמָנָה וּלְהַנִּיחָהּ לְפָנֵינוּ לְמִשְׁמֶרֶת.

שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת חֶמְלָה, שָׁעָה שֶׁבָּהּ נִהְיֶה עֲרֵבִים זֶה בַּזֶּה.

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמֵךְ / מָה זֶה אֹמֶר / לִהְיוֹת, כָּזוֹ מִין בַּת חוֹרִין.

אַתְּ רַק תְּחַבְּקִי חָזָק / וְתַגִּידִי / תִּבְכִּי טָלִינְקָה תִּבְכִּי / הַכֹּל בְּסֵדֶר.

הַנָּמֵר שָׁקַט בֵּינְתַיִם. / הֶחָלָל הִמְשִׁיךְ בְּמַהֲלָכוֹ.

Therefore, Compassionate One Reveal our torment to the world and for all time And from one end of the earth to the other May the silenced voices utter:

אִשָּׁה אַחַת / מוּל תְּהוֹם שֶׁהוֹוֶה. שֶׁהָיָה. / אִשָּׁה אַחַת עוֹז אוֹזֶרֶת

ד"ר דבורה לדרמן דניאלי כותבת על התפקוד האמהי בזמן משבר, לאחר השביעי באוקטובר. כיצד ניתן להחזיר תחושת מוגנות, ואיך לקום מהשבר.

הַטְּרָאוּמָה שֶׁלָּךְ / לֹא קָרְתָה בַּמִּלְחָמָה.

נִסּוּ לְהַרְגִּיעַ, לְמַלֵּא אֶת הַחֹרִים, / כְּשֶׁבַּחוּץ הַפְגָּזוֹת מַרְעִידוֹת אֶת הָאֲדָמָה.

כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי. / אַחַר כָּךְ הִכְרִיחוּ אוֹתִי / לְתַקֵּן אֶת הַגִּרְסָה. / הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר.

אֵיךְ יָכוֹל כִּוּוּץ לִהְיוֹת / וְלֹא לְהִוָּדַע.

חִלְמִי חֲלוֹמוֹת טוֹבִים / דַּמְיְנִי שֶׁיֵּשׁ לָךְ הוֹרִים אֲבִיגַיִל / כֶּתֶר עַל רֹאשֵׁךְ

כָּעֵת אַתְּ מְלַמֶּדֶת אוֹתִי. / מִלִּים / שֶׁהִקְפַּדְתִּי לִשְׁכֹּחַ

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים / יְגַלֶּה סִבְלוֹתֵינוּ לְעוֹלָמִים / וּמִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ / יִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת הַנֶּאֱלָמִים

שיחה גלויית עיניים על שכול, התמודדות עם טראומה ועל מעגלים של עשייה עם רעיה אפנר המביאה אל תפקידה את תובנותיה הן כחברת קיבוץ לשעבר בעוטף והן כאם ששכלה את בנה באסון המסוקים.

בעצה אחת שמעון ולוי החליטו לקחת את הפגיעה של אחותם ולעשות בה כטוב בעיניהם. מהטקסט ניתן ללמוד כי הם התעלמו לחלוטים מדינה ומהשבר שלה והתרכזו בכאב הפרטי שלהם. הם לא חשבו אף לרגע אחד, להיכנס אל דינה בדחילו ורחימו, לשבת מולה להישיר אליה מבט ולהיות איתה שם בכאבה.

הדור שלנו אינו הדור הראשון של יהודים שחוו זוועות כאלה, אבל הוא הדור הראשון שחווה זוועות כאלה כאשר הוא מצויד בידע ובהבנה של ההשפעה העצומה של הטראומה.

אנו יודעות כי את הנעשה, אין לכסות. גם לאה יודעת שסיפורה של דינה חזקה עליו להיות מסופר. ארגוני נשים בינלאומיים חייבים, כמתבקש מעצם רוחם ודרכם, להצטרף לחיבוק, כזלפה ובילהה. בחיבוק הנשים היוצאות יחד מן האוהל, בתמיכתם האוהבת של יעקב ובניו, ייתבע דין צדק.

אֲבָל הַמָּקוֹם צַר עָלַי. / הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם.

וְרָאוּ אוֹתָן / וַיִּקְחוּ אוֹתָן / וַיַּעֲנוּהֶן

מדרש זה על יוסף ודינה נשען על שני מדרשים מוכרים: חילופי יוסף ודינה ברחם ונישואי יוסף לאישה את בת דינה. המדרש מתייחס להיבטים של הפגיעה ששניהם עברו.