בֵּין רַחַשׁ גַּלִּים / לְלַיְלָה / רֵיק / תְּנִי לְעַצְמְךָ מִלָּה / טוֹבָה

בין אם מעגל השנה הוא שמביא אותנו לציין סגירה או פתיחה של שערים בחיינו, בין אם אירועי חיים אחרים מעלים זאת - שינויים והתחלות חדשות, הם חלק מהשגרה (גם אם הם מייצגים שבירה של השגרה, לעיתים). נשמח במאמרים, שירים ותפילות המתייחסים למפגש שבין שינוי להתחלה, וגם בין שינוי לסוף.

כִּי נִשְׁטַפְנוּ כֻּלָּנוּ בִּנְהָרוֹת רֵעִים וּבְאֵרִי / וְאֵין בָּנוּ הַר וְאֵין עוֹד לוּחוֹת / וְאֵין לָנוּ מֹשֶׁה וְאֵין בָּנוּ כּוֹחוֹת

כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בַּמִּנְיָן הַמְּשַׁתֵּף / בִּקְּשׁוּ לְכַבְּדֵנִי / בִּנְשִׂיאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה / וְהוֹלָכָתוֹ בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים

כָּל אֵלֶּה מִלְּאוּ אוֹתִי אָשָׁם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה / כְּאִלּוּ הַיְתִי אִשְׁתּוֹ, אֲנִי שֶׁגֵּרַשְׁתִּי אִשָּׁה וּבְנָהּ לַמִּדְבָּר / כְּשֶׁעָלִיתִי לָרִאשׁוֹנָה לַתּוֹרָה

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל מתן תורה בחג השבועות, ליחסים בכלל עם המושג ״תורה״ כהשראה רוחנית, כצו מוסרי, חיבור, פולמוס, הלכה, אמונה, כפירה ומנעד רחב של תחושות ומחשבות בנושא.

רצינו לחגוג ולציין את כניסת בנותינו ל'גיל חינוך' ולתת את אותן משמעויות וחשיבות שבטקס החלאקה המסורתי. כאן, הצעה לטקס שיצרנו לבנות מתוך תקווה כי הצעה זו תיתן מענה גם להורים נוספים הרוצים לציין בחגיגיות את כניסת בנותיהן לגיל חינוך.

כיצד נציין מעתה את שמחת תורה? איך ניתן לעצב ולקושי מקום, ומה המינון הנכון של השמחה שנוכל לשלב על סיום קריאת התורה? אילנה עב״ו גולן מציעה מנהג חדש-ישן ליום המורכב, המתבסס על ההפטרה שקוראים בחג שמיני עצרת

וְהִנֵּה יָרֵחַ חָדָשׁ עוֹלֶה / וְטֶפַח תִּקְוָה חוֹשֵׂף וּמְגַלֶּה

הֵם כֻּלָּם בָּכוּ בַּיּוֹם בּוֹ הִתְנַפְּצוּ הַשָּׁמַיִם לִרְסִיסִים שְׁקוּפִים שֶׁל תְּכֵלֶת,

וְכָךְ, בַּעֲדִינוֹת בִּכְדֵי שֶׁלֹּא אֵפַּגַע אַךְ בִּנְחִישׁוֹת כִּי אֵין זְמַן

מִן דִּגְדּוּג כָּזֶה בַּבֶּטֶן. / יָכֹלְתְּ לְפַסְפֵס אוֹתוֹ בְּאַלְפִּית הַשְּׁנִיָּה, / אֲבָל בְּכָל זֹאת הִבְחַנְתְּ בּוֹ.

אַתְּ רוֹאָה נִצְנוּץ קָטָן / כַּלָּנִית אֲדֻמָּה / נִכְלֶמֶת בְּיָפְיָהּ

הַדְּאָגָה מִתְפַלַּחַת לְכָל פִּנָּה / הִיא אִתִּי בַּמִּטָּה, עוֹטֶפֶת אוֹתִי / חוֹנֶקֶת אוֹתִי בִּדְרָכִים שֶׁרַק הִיא מַכִּירָה

לָקוּם בְּכָל בֹּקֶר / וּלְהָרִים אֶת הַשִּׂמְחָה

זֶרַע בָּטַח בְּלִבָּתוֹ, / הֶאֱזִין וְשָׁמַע תִּקְוַת עֵץ נָדִיב.

יִצְטָרְכוּ לְהִוָּלֵד כָּאן / מֵחָדָשׁ

הַכֹּל שָׁבוּר / כִּמְעַט אֵין בִּי שִׁירָה / תְּהוֹם לִבִּי עוֹלֶה בָּאֵשׁ

כְּמוֹ לוֹחֵשׁ לִי, / גַּם בַּחֲנָיָה אֶפְשָׁר לִגְדֹּל.

מְשַׁנָּה, מִשְׁתַּנָּה / מוֹתִירָה מָקוֹם לְעַצְמִי / יְשָׁנָה / וְעִם זֹאת / חֲדָשָׁה

כָּל רֶגַע מְסַפֵּר סִפּוּר אַחֵר וְכָל / הִתְגַּלּוּת הִיא זְמַנִּית.

נִגְרָעִים הַחוֹל, הַמַּיִם / וְשׁוּב נִקְוִים קָדִימָה / וְאָחוֹר הוֹלְכִים וְשָׁבִים.

יֵשׁ יָמִים שֶׁל חֻרְבָּן, / יָמִים שֶׁסָּר חִנָּם, / בָּהֶם מְצוֹר הַמְּצִיאוּת מְהַדֵּק אֶת חֲגוֹרוֹת הָרֶגַע.

הַיּוֹם נִדְמֶה לְךָ / שֶׁאַתָּה מֵיטִיב לְהַכִּיר אֶת הַשָּׁמַיִם / מִתּוֹךְ כַּף יָדְךָ,