ניסן ה'תשפ"ד

נִתְּנוּ לָנוּ זוּג יְרָחִים שֶׁל שִׂמְחָה
וְעוֹדֶנּוּ מִתְפַּלְּשִׁים בְּבֹץ הַיָּגוֹן
וְאַף שֶׁהָרִאשׁוֹן הוּא "סְתָם" אֲדָר
נֶאֱחַזְתִּי בִּשְׁנֵיהֶם כְּמוֹ מַחֲסֶה בַּיְּשִׁימוֹן

הַשִּׂמְחָה לִפְרָקִים הִגִּיעָה
וְעָלָה גַּם הַצְּחוֹק
וְתָמַהְתִּי מְאוֹד
וְרָצִיתִי לִצְעֹק

כִּי כָּבַד הַכְּאֵב מִנְּשֹׁא
וּפָקְעָה כְּבָר הַנֶּפֶשׁ
וּמִלִּים עֲנִיּוֹת מִלְּתָאֵר
אֶת עָמְקוֹ שֶׁל הָרֶפֶשׁ

וְהִנֵּה יָרֵחַ חָדָשׁ עוֹלֶה
וְטֶפַח תִּקְוָה חוֹשֵׂף וּמְגַלֶּה
וכֻּלָּנוּ כְּמִיהָה לְנִסֵּי הַנִּסִּים
שֶׁל חֹדֶשׁ נִיסָן, הָרִאשׁוֹן בַּיְּרָחִים

הֲבָא לָנוּ שֶׁקֶט
פִּסָּה שֶׁל מָזוֹר
רַכֵּךְ נַפְשׁוֹתֵינוּ
וּשְׁלַח זִיק שֶׁל אוֹר
עָלֵינוּ