שֵׁב בַּשָּׂדֶה הֶחָרוּךְ הַזֶּה / שֵׁב בְּתוֹךְ הַצַּעַר הַמְּעַכֵּל עַד אֲשֶׁר יַעֲלוּ מִפְרָשִׂיּוֹת הָאוֹר / מִבְּלִי לְפַתּוֹת אֶת הַלֵּב שֶׁיָּשׁוּב אֶל צִירוֹ

ל"ג בעומר הוא חג מפתיע ומעין "זמן מחוץ לזמן" שעבר שינויים ופרשנות מחדש על ידי התנועה הציונית. ייחודו של תאריך זה בלוח השנה פשט ולבש צורות רבות במעבר מחג מסורתי ודתי לחג ציוני, והודגשו בו מסרים ותכנים שונים של חג מרד, חג אביב וחגם של בני הנעורים.

אסופת שירים, תפילות ומאמרים מתוך הכרה בתהומות הכאב ובידיעה כי הצמיחה וההתחדשות לא פוסקים, גם בתוך האבלות המתמשכת. באסופה אפשר למצוא התייחסות אל הנורא אשר קרה ואל הדבקות בתקווה, למרות הכל. זוהי אסופה שישית מתוך סדרת האסופות לחודש תשרי/אוקטובר, המבקשת להיות למשענת בזמן הקשה מאז מתקפת השבעה באוקטובר ואילך. סדרת האסופות יוצאת כשת״פ של גלויה ורשות הרבים עם ארגונים קולגיאליים נוספים.

שמחת תורה, החג שלא ישוב להיות כשהיה. חג שבו נהוג לבקש על הגשם, והשנה, אחרי המבול הגדול, אנו בבקשה לגשם מרווה שיצמיח את שדותינו. האסופה שלפניכן.ם מנסה בעדינות רבה לאסוף מילים ומחשבות מאותו יום ארור ולהציע קריאה שיש בה מימד של כאב, אבל, ואבדן אך גם תקווה שמבצבצת ממעבה האדמה.

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי (משנה סוכה, ב' , ט') - מה קבוע ומה ארעי בחיינו? השנה האחרונה זימנה לנו מפגש בדיוק עם השאלה הזו. הַבַּיְתָה - אסופה דיגיטלית יצאה לכבוד חג הסוכות, כהצעה למסע בין קבע לארעי, בין הבית שקירותיו קרסו לבין הסוכה ובכל הדרכים שביניהם.

מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים הבא, אנחנו ניצבים בתווך. עם בקשה דחופה מהלב שימצא את הדרך להתפלל - בלחישה, באמירה, בזעקה, ברעם. זו אסופה שלישית, הנושאת את השם: ״מֶה הָיָה לָנוּ״. אפשר למצוא בה כותבות.ים מגוונים ולשמוע היטב את ריבוי הקולות, בתוך המתח של איך בכלל אפשר להחזיק את היום הזה ולאן למען את הגעיות והתחינות.

אסופה שניה, לציון יום הזכרון למתקפת השבעה באוקטובר. אסופה זו היא חלק מסדרת אסופות שיצרנו ב״מגזין גלויה״ יחד עם "רשות הרבים". האסופות משקפות את ההתמודדות בשנה החולפת בכאב ובצער, מהשבעה באוקטובר 2023 ועד אוקטובר 2024.

עבור השבועות הקרובים, בהם נתמודד עם ‘עונת החגים’ לצד כל מה שצברנו בשנה הזו, ומה שמצטרף עכשיו - בחרנו ליצור, ביחד עם “רשות הרבים” סדרת אסופות לחגים ולמועדים הקרבים בראי השבעה באוקטובר וההתמודדות שמלווה את כולנו בכל רגע בשנה האחרונה ועם כניסת השנה החדשה.

בְּאֵין לָנוּ תֵּבָה / נִהְיֶה אָנוּ הַתֵּבָה \ Since there is no ark We will be the ark

לִבְנוֹת בַּיִת זֶה קַל (יַחֲסִית) / אֲבָל אֵיךְ נוֹטְעִים בּוֹ נְשָׁמָה?

מִשֶּׁהוּ צָרִיךְ לְנַקוֹת, אֲבָל מֵאֵיפֹה לְהַתְחִיל? / מֵהַפִּיחַ שֶׁנֶאֱסַף עַל הַקִּירוֹת?

עוֹד אַתְּ מְדַבֶּרֶת / וְזֶה בָּא אֶל דַּלְתֵּךְ / עַל פִּתְחֵי מַנְעוּלִים יִכְבֹּשׁ אֶת / הָעִיר

בַּפַּעַם הַשֵּׁשׁ* מִילְיוֹן וְאַחַת אַתְּ מוֹכִיחָה / הַהִיסְטוֹרְיָה לְעוֹלָם חוֹזֶרֶת 

בַּיִת בַּקִּבּוּץ / כֵּלִים מְנֻתָּצִים

זֹאת הָיְתָה הַדֶּלֶת שֶׁהִתְקַלְּפָה בַּסּוֹף / מֵרֹב שְׁלָטִים, הַיָּדִית שֶׁעָלֶיהָ הָיִינוּ נִתְלִים / מֵרֹב דְּחִיפוּת לְהִכָּנֵס / הַבַּיְתָה, זֶה הָיָה הַבַּיִת.

עַל קִירוֹת בְּאֵרִי כָּתַבְתִּי קוֹרוֹתֶיהָ / מִמְּקוֹרוֹת וּמַעֲמַקִּים קְרוּעֵי קֹר

הָלַכְנוּ בֵּין שְׁבָרֶיהָ כְּמִי שֶׁמּוֹעֲדִים

אֵיכָה הָפְכוּ מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ לְעִיֵּי חֳרָבוֹת, / אֲנָשַׁיִךְ לְגוֹלִים בְּאַרְצָם?

אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד / נִיר עֹז רַבָּתִי דָּם. / שְׂדֵרוֹת הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, / קִרְיָה הֲלוּמָה, וּמִי נֶאֱמָנָהּ?

חָרְבוּ בָּתִּים, יֵשׁ קורבנות / פְּקֻדּוֹת עָבוֹר, מָה לַעֲשׂוֹת?

יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב – מִבֵּין נִצּוֹלֵי הַטֶּבַח נוֹדְעוּ יְתוֹמִים מֵאָב אוֹ מֵאֵם, וְכֵן מֵאָב וּמֵאֵם יַחְדָּיו. / אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת – יֵשׁ מֵהַנָּשִׁים שֶׁהָפְכוּ אַלְמָנוֹת, וְיֵשׁ אָשֵׁר טֶרֶם יוֹדְעוֹת מָה עָלָה בְּגוֹרַל אִישֵׁיהֶן.

רְאֵה מֶה הָיָה לָנוּ / אוֹי / אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים

הֵנָּה נָם וְיָשַׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

וְיֹאמַר אֲהוּבָה רְאִי, / כֹּל הָעֵצִים בּוֹעֲרִים.