הַמִּלִּים אוֹמְרוֹת / "הַכֹּׁל טוֹב" / הַלֵּב פּוֹעֵם מִלְחָמָה.

בְּלִי חוֹבוֹת וּבְלִי מִצְווֹת, / בְּלִי תְּשׁוּבוֹת, / בְּלִי קִנְיָן, בְּלִי זֶהוּת, / בְּלִי אֲהָבוֹת לִשְׁמֹט שְׁכָמוֹת.

הִנָּהּ הֵם בְּשִׁפּוּלֵי הָעוֹר / שֶׁאִבֵּד מִגִּהוּצוֹ. / הִנֵּה הִפְצִיעוּ רִקְמוֹת הַלֹּבֶן. / כָּאן וְכָאן וְשָׁם.

עִם רֶדֶת הָאוֹר / נַעֲשֶׂה הַיָּם אָפֹר / כִּשְׂעָרִי / מִתַּחַת לַצֶּבַע / שֶׁמָּשְׁחָה הַסַּפָּרִית.

אוּלַי יָרֵחַ מָלֵא הָיָה אָז מִמַּעַל?/ כָּךְ אוֹ כָּךְ כְּתֵפְךָ לֹא נָגְעָה בִּכְתֵפִי.

נִסִּינוּ לְבַיֵּת אֶת הַזְּמַן/ וְהוּא גָּלַשׁ עַל גְּדוֹתֵינוּ / בּוֹא נַתְחִיל מֵהַתְחָלָה

וְאַתָּה בַּחֲלוֹמְךָ. לֹא נֵעוֹר אֵלַי./ אֲנִי נְסוֹגָה לַקָּצֶה שֶׁל הַמִּטָּה

כְּעֻבָּר מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּמַּיִם / בְּלֹא שַׂק, בְּלֹא חֶבֶל

הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ כּוֹכָב מְסַנְוֵר / עָזַב אֶת חַדְרוֹ בַּשָּׁמַיִם / וְיָרַד לִשְׁכֹּן לִי בְּבֵית הֶחָזֶה.

תְּמוּנוֹת הַמְּעִידוֹת עַל בְּרִיאוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ / תְּמוּנוֹת שֶׁלּוֹ שָׂמֵחַ, רָץ, מְחַבֵּק, רוֹקֵד, מְטַיֵּל בַּטֶּבַע.

פָּרַח מֵאוּלַי, קְצָת נָבוּל / קַו יָשָׁר בֵּין עוֹד קְצָת / אֶל כָּרֶגַע לֹא.

קוֹרֵאת לִי / וְדוֹחֶפֶת אוֹתִי לְשַׁחְרֵר / אֶת עַצְמִי

אֲבָל, זֶה לֹא כַּלְכָּלִי / אָמְרוּ אָז לִי, / לֹא יִקְנוּ, זֶה שׁוּלִי, / בֻּבּוֹת הֵן מֻשָּׂא לַחֲלוֹם,

כִּי לַהַג יְגִיעַת בָּשָׂר / מְצֻלָּק אֵין קֵץ

הָיִיתִי יְכוֹלָה לֶאֱהֹב אוֹתְךָ

קַוִּים כִּרְגָשׁוֹת / שֶׁחֲצוּבִים בְּסֶלַע / שִׂמְחָה וְגַעְגּוּעַ / עֶלְבּוֹן וְאַכְזָבָה

זוֹ טְבִיעָה אִטִּית מְאוֹד. אֶת הַשִּׂיחוֹת שֶׁל אֲרוּחַת הָעֶרֶב לֹא נִתַּן יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ. / כְּשֶׁאַתְּ פּוֹתַחַת אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים בַּמִּקְלַחַת, לְאֵדִים יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל שְׁקֵדִים מָרִים. / תִּתְקַשְּׁרִי כְּבָר לְשֵׁרוּתִי הַחֵרוּם. יֵשׁ צְלִיל חִיּוּג, אַתְּ דּוֹחֶפֶת חֲזַק עִם הָרַגְלַיִם

בָּעֶרֶב אֲנִי מְמַשֵּׁשׁ אֶת גּוּפִי / בּוֹדֵק אִם כָּל הַחֲלָקִים שְׁלֵמִים

טַבּוּרִי טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם מִתְמַלֵּא. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה נִבְלַעַת / בַּחֹשֶׁךְ תָּמִיד הַדָּבָר מִתְגַּלֶּה וְיוֹסֵף מְאַבֵּד אֶת הַדַּעַת

לָהוּט כְּנַעַר צָעִיר / לִפְלֹט אֶת שִׁירָיו

שֶׁכְּשֶׁהִפְסַקְתְּ לְעַשֵּׁן אָמַרְתְּ שֶׁהֲכִי קָשֶׁה זֶה בֵּין חֲבֵרִים, כְּשֶׁיּוֹצְאִים בָּעֶרֶב, בְּהַפְסָקוֹת בָּעֲבוֹדָה, אֲבָל נִשְׁבַּרְתְּ כְּשֶׁהָיִית לְבַד. שֶׁהַמִּלָּה "צַמְרִירִי" מַעֲבִירָה בָּךְ צְמַרְמֹרֶת. שֶׁאֶת מָה שֶׁקָּרָה סִפַּרְתְּ לַחֲבֵרָה אַחַת וְלֹא דִּוַּחְתְּ לַמִּשְׁטָרָה. שֶׁאַתְּ מְפַחֶדֶת מֵחַדְרֵי מַדְרֵגוֹת וּמִמִּי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לְטוֹבָה.

דּוֹחֵק בַּבָּשָׂר פְּנִימָה / אֶת הָאַהֲבָה

אֵינָהּ יוֹדַעַת: זֶהוּ הַקּוֹד

מוֹרִיד בְּהֵחָבֵא / אֶת מַד הָעֹמֶס הַקָּצוּב / לַמִּינִימוּם