תהום אל תהום - תהום אל תהום - שירים, תפילות ומאמרים לשמחת תורה מאז השבעה באוקטובר והפעם גם: Poems translated into English - מגזין גלויה ורשות הרבים

אסופת שירה והגות בנושא חרמות:

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנַחְנוּ

אסופה ייחודית של שירים, תפילות ומאמרים קצרים,
הנוגעת בדחייה, הדרה פוגענית וחרם חברתי בכל הגילים.

תפריט
תפריט

תהום אל תהום – שירים, תפילות ומאמרים לשמחת תורה מאז השבעה באוקטובר והפעם גם: Poems translated into English

כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה 22.10.2024
קו מפריד גלויה

אסופת שירים תפילות ומאמרים שפורסמה באתר, ולא רק. אסופה זו אוצרת שירים ותפילות שפורסמו במהלך השנה האחרונה במגזין גלויה לצד תכנים חדשים שליקטנו בכל אסופה מונחות מילים שאנו מקוות שיעזרו להחזיק יחד את הכאב הפועם, את הזיכרון של כל מאורעותינו ואת ההתעקשות והתקווה.

לחצו על החוברת שכאן והגיעו לאסופה ולדפדוף בדפיה >>

״הַזְּמַן הוֹלֵךְ וּמִתְאַחֶה לִזְמַן אֶחָד, / אַךְ לֹא בְּאֹרַח גְּאֻלִּי, כִּי בִּקְרִיסָה, בִּנְגִיסָה / בְּמֻשְּׂגֵי הַזְּמַן״, כותבת נועה שורק ומתארת את האשליה והמתח בין השניים. עם הכניסה לחג ׳שמחת תורה׳ ישנה ציפיה כי התורה תשיב את הנפש, הן כהפחת חיים ממשיים והן בהפחת חיי רוח. בכל שנה יש ציפיה כזאת, השנה אנו מגיעות ומגיעים עם יותר מכוות. הציפיה יכולה להיות גדולה יותר או קטנה יותר, אך עודנה קיימת. 

באסופה זו כלולים שירים, תפילות ומאמרים כהצעה נוספת למשענת במהלך חודש תשרי/אוקטובר. במהלך האסופה אפשר לחוש היטב את השיבה אל רגע התחלת מתקפת השבעה באוקטובר בבוקר החג. בדומה לאסופות הקודמות איגדנו קולות מגוונים המביעים התמודדויות שונות לאורך כל השנה שעברה עלינו ועם הימשכות המלחמה והשבי של החטופות והחטופים.

בפרק המאמרים באסופה אפשר לצאת למסע בירור ולימוד נוסחי תפילה חלופיים שיתאימו יותר לזמן הזה, מציאת פרשנויות חדשות למילים המוכרות, וכל זה בניסיון לחבר בין השמחה המיוחסת לחג  לבין תחושת האבל המתמשכת. 

לקראת סופה של האסופה תמצאו פרק מאמרים עשיר של תלמידות ותלמידי חכמים ומובילי קהילות, המציעים דרכים שונות לעיצוב היום הזה ולמציאת דרך הזהב שתיתן מקום לשמחה לצד העצב. 

פרק נוסף שמופיע לראשונה בסדרת אסופות זו, אוחז בתוכו תרגומים לאנגלית של שירים מהאסופות הקודמות וכן חדשים, מתוך הבנה כי כל שקורה לנו כאן מחובר בחוטים בלתי נראים לקהילות יהודיות היושבות בתפוצות. 

במעשה התרגום איננו מביאים רק את ה׳שפה׳ הישראלית, אלא את הכתיבה שרלוונטית ליחידים, למשפחות ולקהילות ברחבי העולם היהודי. השיחה ההדדית תמיד מתקיימת, והשנה התחושה החזקה היא שגם ישנה קריאה ברורה בין תהום לתהום. פרק זה פונה גם ליהודים מחוץ לישראל, שהושפעו ומושפעים לגמרי מההתרחשויות שבישראל, כי האדמה של כולם רועדת.

יותר מהכול, אסופה זו, כשמה, באה להזכיר לנו: אין תהום שעומדת לבד. יש חוט המשוך בין התהומות. הסבל יכול לכאורה להתקיים בתהום אחת, אבל יש לו השפעה גם על אחרת. גם כשנדמה כי יש המבדיל בין התהומות, הרי שתהום היא תהום היא תהום.

באסופה זו מונחת הזמנה להכיר בעומק הבור של כל אחד ואחת מאתנו ולבוא עם חמלה ועדינות לגעת בהן. הצער הרחב של השנה הזו מספר לנו שכל תהום מהדהדת את רעותה; והדיאלוג מתקיים כל העת – בקול ממשי ובדרכי חיבור שקטות וסמויות מהעין.

אם ישנה קריאה מהותית היוצאת מאסופה זו, הרי היא הבקשה והתפילה כי התהומות שלנו יפגשו זו את זו. התהום שכאן, בארץ, וזו שמעבר לים; תהום בדידותם של הניצולים ושותתי הכאב ותהום כל מי שחשים שיש חובה לשמוח, אף על פי כן.

זעקה עולה אלינו מן התהומות, בהגיע עונת החגים מבלי שהסבל נחתם. זעקה בלתי נשמעת מהמנהרות והתעלות שבהן כבולים חטופות וחטופים, וזעקתן הגוברת של משפחותיהם וקהילותיהם. גם אם אנו חשים חסרי אונים לנוכח המציאות, עמם אנחנו בצרה. 

התהומות שלנו פועים אל מול וגם יחד עם תהומות הסבל בזעקה תמידית, כבשיר 'אילה' של איריס אליה־כהן: ״אֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ מֵאֲפֵלוֹת עֵינַיִךְ / זְהוֹרִית חָתְכָה נַפְשִׁי כְּתַעַר״, ועם ההבטחה שהבטחנו מרגע המתקפה ועוד לא פרענו אותה במלואה ״אַיָּלָה נָשִׁיב אוֹתָךְ מִטֶּלֶף רֹעַ צִפָּרְנַיִם / עוֹד סָמוּךְ הַיּוֹם״.

בשׂורת מותה של שיראל גולן ז״ל טלטלה אותנו רגע לפני פרסום אסופה זו. היא מחזקת את תפילתנו כי לא נעמוד עוד לבד. אם נעמוד יחד, כך אנו מקוות, נוכל לשאת יותר, כמו שאנו נושאות ונושאים את ספרי התורה, יחד, מוקפים במעגלים ובקהילות. 

״אַתְּ לֹא תִּקְּחִי מִמֶּנִּי אֶת הַחֶמְלָה וְלֹא אֶת הָאַהֲבָה״, כותבת לאה צבי דובז'ינסקי הפונה לישות האמורפית 'מלחמה', ומוסיפה: ״אֶת נִשְׁמָתִי, לֹא תַּשְׁחִיתִי / אֲנִי אֶשָּׁאֵר אֲנִי״. מילים אלו עומדות בתבנית שירית המבטאת הבטחה ניצחת, בבחירת ניסוחים נאיביים במידת מה, ובד בבד נשאלת השאלה: האומנם נישאר אנחנו, האומנם נשמותינו לא יישחתו מתוך מאורעות וזוועות הזמן הזה? ומי נהיה בסופם? האם שמחת תורה השנה תוכל להיות לנו עוגן להיאחז בו בחמלה ובאהבה? 

שהרי הצרות – מתרגשות עלינו מעצמן, ואולי דווקא השנה אנו זקוקים לריקוד של יחד, כדי לרקוע ברגלינו את הכאב, כדי להישען שכם אל שכם ולחוג יחד במעגלי תמיכה, כדי לטעום מהאותיות המתוקות של התורה ולשאוב ממנה כוחות ורוח של אור וטוב – בעיניים דומעות ובלב שבור שלא ממשיך להיות פתוח בציפיה.

בתפילה לבראשית ולעולם של אחרי התוהו ובוהו,
הרבנית שרה סגל-כץ 

shana tova gluya 5785

לחצו על החוברת שכאן והגיעו לאסופה ולדפדוף בדפיה >>

רשות הרבים היא רשת ירושלמית של 40 ארגוני יהדות-ישראלית, חילונים, מסורתיים ודתיים, שפועלים יחד להפיכת המרחב הציבורי הירושלמי לסובלני ופתוח לכל.

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״ וב״תורת חיים״.

עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה ובתכנית הכתיבה ״ותכתוב״ של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות של לימוד בית מדרשי וכתיבה יוצרת.

הרבנית שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: יותם פוגלפלג בר-און,  תפארת גולדפרדעדן לויטה ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

צוות פיתוח תכני פרוייקט דינה ה׳תשפ״ה: הרבנית שרה סגל-כץ, יותם פוגל, עדן לויטה, אבישג עמית שפירא, מיכל ברגמן.

חברות הצוות בעבר: ליאור שפירא, מאיה מזרחי, חורש אל-עמי, יהודית קגן, רינה איבלמן, מרב למברגר, נעה איזנברג ורחל רז.

לקריאה מורחבת על חברות הצוות בהווה ובעבר, ועל השותפות הכוללת בעמל שבקדמת מגזין גלויה ומאחורי הקלעים – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה 22.10.2024
מאת
צוות גלויה ורשות הרבים
שמחת תורה, החג שלא ישוב להיות כשהיה. חג שבו נהוג לבקש על הגשם, והשנה, אחרי המבול הגדול, אנו בבקשה לגשם מרווה שיצמיח את שדותינו. האסופה שלפניכן.ם מנסה בעדינות רבה לאסוף מילים ומחשבות מאותו יום ארור ולהציע קריאה שיש בה מימד של כאב, אבל, ואבדן אך גם תקווה שמבצבצת ממעבה האדמה.
חדש
כ״ט באלול ה׳תשפ״ד 2.10.2024
מאת
צוות גלויה ורשות הרבים
עבור השבועות הקרובים, בהם נתמודד עם ‘עונת החגים’ לצד כל מה שצברנו בשנה הזו, ומה שמצטרף עכשיו - בחרנו ליצור, ביחד עם “רשות הרבים” סדרת אסופות לחגים ולמועדים הקרבים בראי השבעה באוקטובר וההתמודדות שמלווה את כולנו בכל רגע בשנה האחרונה ועם כניסת השנה החדשה.
חדש
  • 1
  • 2
  • 3
  • 1
  • 2

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם