שירים, תפילות ומאמרים על דחייה, הדרה וחרם חברתי בכל הגילים, בליווי איורים לשימוש חינוכי וקהילתי.

ל"ג בעומר הוא חג מפתיע ומעין "זמן מחוץ לזמן" שעבר שינויים ופרשנות מחדש על ידי התנועה הציונית. ייחודו של תאריך זה בלוח השנה פשט ולבש צורות רבות במעבר מחג מסורתי ודתי לחג ציוני, והודגשו בו מסרים ותכנים שונים של חג מרד, חג אביב וחגם של בני הנעורים.

רצינו לחגוג ולציין את כניסת בנותינו ל'גיל חינוך' ולתת את אותן משמעויות וחשיבות שבטקס החלאקה המסורתי. כאן, הצעה לטקס שיצרנו לבנות מתוך תקווה כי הצעה זו תיתן מענה גם להורים נוספים הרוצים לציין בחגיגיות את כניסת בנותיהן לגיל חינוך.

מעמדו הלא־פורמלי של טקס החלאקה מאפשר לרוצים בכך לפתח את יסודותיו לביטוי סימבולי של שלב המעבר הייחודי בחייו של הילד.

לקראת ל"ג בעומר המזוהה עם טקס החלאקה, מקובצות ברשומה שלפניכם המלצות למאמרים, שירים ותפילות מתוך המגזין, שיסייעו ביצירת טקס 'חלאקה' או 'תלאתה' משלכם.

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל המועדים הלאומיים והמפגש בהם אחרי מתקפת השבעה באוקטובר ובתוך המלחמה, ובעקבות ההיסטוריה האישית, המשפחתית והקולקטיבית. יצירה המגיבה אל דפוסי מעגל השנה הישראליים ומציעה מבט אישי וחדש, מעניינת אותנו במגזין גלויה עבור הקהל הרחב.

סוּר אֶל יַעַר הַנִּקְטָפִים, / הַקְשֵׁב לַדְּמָמָה - / גוֹנָהּ שָׁחֹר, רֵיחָהּ אֲדָמָה.

אוּלַי תַּעֲלִי עַל טִיסָה, / תִּבְכִּי אוֹקְיָנוּס שֶׁל דְּמָעוֹת, / בֵּין זָרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּאוֹתָהּ שָׂפָה, / בְּקַו הַתְּעוּפָה הַיָּחִיד שֶׁנִּמְתַּח מֵאֲדָמָה לָאֲדָמָה.

שביעי של פסח ומציאת הזיווג מזוהים עם קריעת ים סוף. גלויה מצטרפת אל המבקשים את שאהבה נפשם

מַזָּל שֶׁמְּסִלַּת הַחַלּוֹן, מַזָּל שֶׁיָּדִית הַדֶּלֶת / רַק עוֹד מִילִימֶטֶר, שְׁנִיָּה, זָוִית.

תָּמִיד אוֹתָם / פָּנִים / בַּסָּגֹל הַזֶּה

אַחֲרֵי יְרֵחִים רַבִּים / רָאִינוּ אוֹתוֹ / עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת

תְּהוֹמוֹת אִישׁוֹנַי מַטָּה / מֵתָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ

אֲנִי בַּמַּעֲרָב וְלִבִּי בַּמִּזְרָח. / מְחַפֶּשֶׂת מָקוֹם לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת הַצַּעַר.

הָפְכוּ חַיַּי לְדֶרֶךְ / לְלֹא טְרַקְלִין

אַבָּא צָעַד לְצִדִּי / עָנָה מְרֻחָק, "הֵם רוֹאִים TNT". / קוֹלוֹ הָיָה קוֹלוֹ / אֲבָל מַשֶּׁהוּ, הָיָה לֹא בְּסֵדֶר.

חָסַרְתָּ לִי / בְּחַיֶּיךָ / עַד כְּדֵי כְּאֵב הַצִּפִּיָּה

כָּאן הָיְתָה / תְּנוּעַת שְׂפָתַיִם / יָדַיִם בְּהִתְפַּתְּלָן

הַחֶבֶל שֶׁחִבֵּר בֵּינֵינוּ / כָּרוּךְ כָּעֵת סְבִיב צַוָּארִי.

בָּא לִי לִהְיוֹת יֶלֶד קָטָן וּמְפֻנָּק / שֶׁצּוֹרֵחַ "אִמָּא" / בְּאֶמְצַע הַקַּנְיוֹן

גּוּפִי בְּגוּפְךָ / הַרְחֵק מִמֶּנִי

רק מספר ואות. מקום קבורתה. על עוד איזה קיר צדדי. הורים כאובים הניחו צעצועים דהויים. 

לָקַחְתְּ אִתָּךְ אֶת הַשּׁוֹאָה, / מְקֻפֶּלֶת עִם זוּג תַּחְתּוֹנִים נָקִי, / כְּמוֹ זֶה שֶׁשָּׁמַרְתְּ לָךְ מִתַּחַת לְדַרְגַּשׁ הָעֵץ בַּמַּחֲנֶה.