כאבים בחבירה יכולים לנבוע מכל מיני גורמים. מה הם הגורמים, לאן אפשר לפנות כדי לקבל אבחון ומה דרכי הטיפול המומלצות?

בין התכנונים וההתכווננות לקראת יחסי מין מלאים, לבין המימוש שלהם במציאות עשוי להיות פער לא קטן. פערים אלו מהותם בהבנה שציפיה ומציאות אינם אותו הדבר, עשויים להביא להתמודדות סבירה ולתהליכיות מבורכת. אבל, כשישנו כאב וכשנלווה אליו פחד שיתקבע, אזי כדאי להבין יותר את סוגי הכאב האפשריים בחיי המין ואת סוגי העזרה שאפשר לבקש. 

בעיות כאב באיזור הפות והנרתיק, בזמן יחסי מין ובמצבים אחרים יכולות להסב לא רק כאב פיזי אלא גם קושי נפשי ולפגוע באיכות החיים של האישה. בגלל השתיקה שמאפיינת את הבעיות הללו, קשה לקבוע מהו אחוז הנשים שסובלות מהן, אך המחקרים העדכניים מצביעים על טווח של בין עשרים לארבעים אחוז מהנשים שסובלות מכאבים באיזור הפות והנרתיק, לעתים בזמן קיום יחסי מין ולעתים מסיבות אחרות. ביחס לשתיקה הכללית בנושא, האחוזים הללו בלתי נתפסים. אך הסטטיסטיקה הקשה באמת עוד לפנינו: אבחון של הסיבה לכאב (ותחילת טיפול מתאים בבעיה) לוקח בממוצע שלוש שנים. שלוש שנים של כאב, של מחירים זוגיים ודימוי גוף צונח. שלוש שנים של עיכוב בבניית בית ומשפחה. 

אבחון כאבים בקיום יחסי מין

ראשית, בגלל השתיקה, ויש סיבות רבות לאותה השתיקה. הן בגלל המבוכה והקושי לדבר על 'זה', הן בגלל הרצון הבריא באינטימיות. פעמים רבות הבעיה מתגלה סביב הפעם הראשונה בה האישה מקיימת יחסי מין. נשים רבות לומדות (באופן שגוי) שיחסי מין עלולים לכאוב בפעם הראשונה, מסיפורים סביבן וגם מן המדיה החברתית ומסרטים שונים, ואז קשה להבין מתי אמור הכאב להיעלם או איזו רמת כאב סבירה. הנושא לא מדובר גם כשהכל תקין, לא כל שכן כשיש חשש לבעיה. אתגר נוסף הוא העובדה שלעיתים קרובות מדובר בנושא זוגי: לעיתים אחד מבני הזוג מתנגד לשיתוף הבעיה. תהא הסיבה אשר תהא, התוצאה הסופית היא השתיקה הרועמת.  

לפני הכל, חשוב להניח את את האמירה החשובה: זה אמור להיות נעים. זה לא אמור לכאוב. יחסי מין הם דבר מהנה ומענג, ואם יש אמון וביטחון בבן הזוג וסביבה מתאימה ונעימה, את לא אמורה לחוות כאב. לא בפעם הראשונה ולא בפעמים שלאחר מכן. אם יש כאב, צריך לבדוק את הסיבה, ראשית באופן עצמאי וכזוג ואם לא נפתרה הבעיה, אצל רופא או רופאה.

סיבה נוספת לקושי באבחון היא ריבוי הסיבות ומיעוט המומחים. מרבית רופאי הנשים לא מכירים מספיק לעומק את הסיבות שגורמות לכאב בקיום יחסי מין ולרוב פוטרים את הבעיה בתשובה "את לחוצה ולכן זה כואב. תירגעי". 

ואם נרגעתי, בטוח יהיה כיף?

לנינוחות ולרוגע יש תפקיד גדול ביכולת של כל איש ואישה להנות מיחסי מין, או לחוות מפגש חיובי במציאות בכלל. יש שיסכימו שאכן נדרשת תקופת הסתגלות והיכרות (נפשית ופיזית) טובה בין בני הזוג כדי ליצור בסיס טוב שלאחריו יהיה מקום לחיי המין. ההנחה היא שכך שני בני הזוג יגיעו אל הסיטואציה ברוגע ובמוכנות. כיצד מגיעים להכרה כי יש מספיק הכרות ומספיק בטחון? לכך אין תשובה אחת אלא צירוף של מחשבה ותחושה של כל אחד מבני הזוג והכרעה משותפת.

כשבני הזוג מבקשים לצרף אל מערכת היחסים מגע ראשוני ואף חיי מין מלאים עולה פעמים רבות ההבנה שכמו בכל דבר בחיים, יש צורך בתרגול ובמיומנות. כלומר, במקום לנוע בשיחה משותפת או בשיחה פנימית בין הציר של הצלחה וכישלון ביחס למגע ולחיי המין, נכון יותר לדבר תחת ההבנה שיחד מְתַרְגְּלִים חיי מין, בדיוק כמו שמתרגלים את כלל חיי הזוגיות בפנים שונות שלה.

יחד עם החשיבות הרבה שבמוכנות האישית והזוגית למפגש המיני, חשוב להבין שלעיתים קיימת סיבה פיזית ממשית לכאבים, וללא טיפול רפואי היא לא תיפתר. התייעצות עם דמות מקצועית בתחום יכולה לסייע בצורה משמעותית בהבנת הבעיה וכיצד ניתן לטפל בה- אך כמו בכל תהליך רגיש בחיים, גם בפנייה לטיפול (רפואי, פיזיותרפי או נפשי) כדאי לבחור אך ורק בזמן המתאים, ולא מתוך תחושת בהילות להגיע ל'פתרון'.

למה זה כואב? סיבות נפוצות לכאבים בפות ובנרתיק

שתי הסיבות הנפוצות והקלות ביותר לטיפול במקרים של כאבים באיזור בעת קיום יחסים, הן דלקת בנרתיק שאינה מטופלת כראוי, או יובש שנובע מן העובדה שהאישה אינה מגורה דיה. 

במקרה של דלקת חשוב לפנות לרופא/ת נשים, על מנת לקבל טיפול רפואי מתאים. 

חשוב לדעת שמקרים רבים של כאב נובעים מיובש שקשור בהסתכלות על חדירה כמרכז יחסי המין. המחשבה שקיום 'יחסי מין מלאים' הם מטרה זוגית ראשונה במעלה, גורמת לבני זוג לעיתים לדלג על המשחק המקדים והעונג ההדדי, ואז לעיתים גופה של האישה לא מוכן דיו, לא מפורשים מספיק נוזלי סיכה טבעיים ואז מופיע הכאב. 

במקרה של יובש, חשוב לשאול: האם האישה נינוחה מספיק? האם יש אמון וביטחון בבן הזוג? האם הסביבה מתאימה ונוחה? האם האישה מגורה מספיק? אם כל השאלות הללו נענות ב"כן", ניתן לבדוק אפשרות לשימוש בחומרי סיכה. 

ישנן עוד סיבות די נפוצות לכאבים בפות ובנרתיק, סביב ההקשר של יחסי מין וגם בלעדיו: 

 קרום בתולין עבה 

בניגוד למה שמספרים לנו, קרום הבתולין הוא רקמה דקה שלרוב נשחקת או נקרעת לאורך חיי האישה. מלכתחילה הוא לא אטום לגמרי וקיימים בו פתחים, למשל קיים הפתח דרכו יוצאת הווסת. פעילות ספורטיבית, רכיבה על אופניים ואפילו הליכה, שוחקות במהלך החיים את הקרום ומגדילות את הפתח. במפגש המיני הראשון בו יש חדירה, לעיתים הפתח בקרום מתרחב או לעיתים נקרע, מה שמוביל לדימום המוכר.

ישנן נשים שלא רואות דימום כלל, בגלל שהפתח היה מספיק גדול ולא נקרעה הרקמה. חלק מהנשים נולדות עם רקמה עבה יותר שלא נשחקת מספיק או כזו שיש בה יותר מפתח אחד, ואז יכולה להיווצר תחושה של מחסום בכניסה לנרתיק וכאב בניסיון להחדרת טמפון או ביחסי אישות. הטיפול במקרה זה כולל בדרך כלל הליך כירורגי שבו מסירים את הקרום או את חלקו. 

וגיניסמוס – התכווצות לא רצונית בשרירי הנרתיק

וגיניסמוס הוא מצב בו נגרם כיווץ בלתי רצוני בשרירי הנרתיק, בדרך כלל בעת ניסיון חדירה אליו – של טמפון, איבר מין גברי או בעת בדיקה גיניקולוגית. לא ידוע מה גורם לכיווץ הזה, והמחקר מציע היום  כמה גורמים אפשריים לתסמונת, ביניהם סיבות פיזיולוגיות (דלקות באיזור, בעיות בקרום הבתולין או וסטיבוליטיס) או נפשיות (כגון טראומה מינית, חוסר בשלות או חרדה). מאחר שהסיבות מגוונות, גם הטיפול הוא מגוון ומושפע מהגורם הספציפי, ולרוב כולל שילוב של הסתגלות פיזית לחדירה לנרתיק (באמצעות פיזיותרפיה של רצפת האגן) וטיפול נפשי. האבחנה ניתנת בעיקר באמצעות דיווחים של האישה על תחושותיה וצפייה בתגובה הגופנית בעת בדיקה גיניקולוגית. 

וסטיבוליטיס – דלקת מבוא העריה

וסטיבוליטיס, ובשמותיה הנוספים וולוודיניה, וסטיבולודיניה או דלקת מבוא העריה, היא תסמונת של כאב שמופיע אחרי לחץ או מגע באיזור הנרתיק והפות. לחץ כזה יכול לנבוע מישיבה ממושכת או מבגד הדוק וכמובן גם מניסיון חדירה לנרתיק של טמפון, איבר מין גברי או בדיקה גיניקולוגית. הכאב יכול להמשיך גם שעות או ימים לאחר המגע, ולעיתים מורגש כצריבה בנרתיק. לא ברור מהו הגורם להופעת התסמונת ולכן דרכי הטיפול מגוונות ונעשות בעיקר על דרך השלילה. ישנה סברה שנטילת אמצעי מניעה הורמונליים יכולה להיות קשורה להופעת התופעה, וכן ממצאים מחקריים שמעידים על הצטופפות רבה של קצות עצבים באיזור הכאוב. לעיתים הכאב נוכח כבר מניסיון החדירה הראשון (ואז הוא נקרא וסטיבוליטיס ראשוני) ולעיתים הוא מופיע כתגובה לאירוע פיזי כגון דלקות חוזרות או מכה באיזור, או נפשי כגון תקיפה מינית (ואז הוא נקרא וסטיבוליטיס משני). וסטבוליטיס שמשפיע באופן דרמטי על איכות החיים, וחשוב לטפל בו אצל רופא/ת נשים שמומחית לנושא. 

אנדומטריוזיס – נדידה של רירית הרחם

אנדומטריוזיס היא מחלה דלקתית שגורמת לרירית הרחם לנדוד אל מחוץ לרחם ולהתמקם על גבי איברים אחרים, לרוב על גבי האגן. בעקבות כך נגרם כאב חמור באיזור הגב, האגן והבטן שמחמיר בזמן הווסת ובעת קיום יחסי מין. לעיתים נגרמות גם בעיות עיכול, בעיות פוריות ודימום שלא בזמן הווסת. דרכי הטיפול הקונבנציונליות הן טיפול הורמונלי ובמקרים חמורים ניתוח לפרוסקופי על מנת להסיר את הנגעים שהתפשטו בגוף. מאחר והמחלה היא כרונית ואין לה ריפוי אלא רק טיפול בסימפטומים, ישנן רבות שפונות אל הטיפול הלא קונבנציונלי ונעזרות בשילוב של תפריט מותאם (ללא סוכרים ופחמימות), דיקור סיני, צמחי מרפא, עיסוי רחם בשיטת ארויגו, פיזיותרפיה לרצפת אגן וטיפולים נוספים אשר יכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים.

אז מה אפשר לעשות? 

הטיפול בכל אחת מן הבעיות שונה, בהתאם לגורמי הכאב, אך הצעד המורכב ביותר הוא האבחון. נדרש רופא מומחה לאבחון וטיפול בבעיה והרופאים המומחים בבעיות כאב הם מעטים והתורים אליהם ארוכים.  למטרות אבחון כדאי לבדוק תורים במרכז רותם ואצל הרופאות שמומחיות לבעיות כאב. כמו למשל: אחינעם לב שגיא, שגם פרסמה כתבה בנושא, חנה ספיר, ליאורה אברמוב, אורית קרן פעמוני, בינה סחר כהן, מיכל לוריא, אושרית תמר.

אחת הדרכים למנוע את המסע הארוך באבחון היא לעודד נערות שמקבלות את הווסת שלהן להשתמש בטמפון או בגביעונית. מעבר ליתרון בהיכרות עם גופן, אצל חלק מהנערות זה מאפשר לדעת מראש אם ישנן בעיות פיזיולוגיות שניתן להתמודד איתן או אפילו לפתור –  עוד לפני שהן מתחילות להיות פעילות מבחינה מינית. 

מרגע האבחון, הרופא יבנה פרוטוקול טיפול המותאם לבעיה ולגורמים שאובחנו. לרוב מפסיקים שימוש באמצעי מניעה הורמונליים וחומרים סינתטטיים כמו סבון, תחבושות ופדים ומתחילים טיפול פיזיותרפיסטי לרצפת האגן, לעיתים בשילוב דיקור. 

הטיפול הפיזיותרפיסטי של רצפת האגן יכלול לרוב שימוש במכשירים מאמני נרתיק. המאמנים הם חפצים שעשויים לרוב מסיליקון רפואי ומיועדים להכנסה עצמית לנרתיק כדי להרגיל את האיזור למגע ולחדירה. לרוב מגיעים כסט, בגדלים שונים, כאשר הקטן בסביבות רוחב של אצבע והגדול בערך בגודל של איבר מין גברי גדול מהממוצע. רק פיזיותרפיסטית של רצפת האגן מורשית לטפל באמצעות מרחיבים, ולרוב נדרש תרגול עצמאי בבבית. לעתים נדרשים גם אמצעים שונים כמו ביו פידבק או לייזר קר, אותם אפשר לבצע אותם רק אצל רופא/ה.

כדאי שהטיפול המקצועי ילווה בטיפול נפשי פרטני או זוגי. הטיפול מועיל גם לפתרון הבעיה אך גם לליווי התהליך, שכן לרוב אין פתרונות קסם שפועלים באופן מיידי. תהליך הטיפול הפיזי מציף קשיים אישיים וזוגיים ולכן חשוב לתת מקום לקשיים אלה בטיפול רגשי שמוסכם על שני בני הזוג. גברים רבים המלווים את הקושי והכאב של בת זוגם מפתחים בעצמם בעיות סביב החשש להכאיב או לפגוע בה, ולכן חשוב לתת מקום גם לחווית הגבר בהתמודדות הזוגית.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• על חוויית הכאבים בעת קיום יחסי מין – שלומצי דאר פיינשטיין
• התמודדות נשים דתיות עם כאבים בקיום יחסי אישות – סיון דרשן
• מצוות עונה ותדירות קיום יחסי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• כל מה שרצית לדעת על חומרי סיכה – צוות גלויה
• ביאה דרך איברים בבני זוג – חננאל רוס
• "מגיל צעיר אמרו עלי שאני דרמה קווין" – מיטל בנשק
• אנטומיה ופיזיולוגיה של יחסי אישות – טלי רוזנבאום
• חותמי אהבה גופניים – שולמית שפרבר
• שם ידעתי חמדה: על האורגזמה – צוות גלויה
• אור גנוז: תשמיש לאור הנר וביום – הרבנית שרה סגל-כץ
• שריר וקיים: פיזיותרפיה של רצפת האגן בשירות הזוגיות – ליאת שיק-נוה
• ״עלינו ללמד את ילדינו לראות את המיניות מנקודת מבט של קדושה ושל כבוד הדדי עמוק״ – ראיון עם ד״ר יוכבד דיבו
• ״מיניות זה החיים. כמו שבכל תחום אחר יש עליות וירידות, רגעים של גאות ושפל, ככה גם בתחום זה״ – ראיון עם ד״ר מיכל פרינס
• ״אין לי אג'נדה לתקן אף אחד, אני רוצה להעניק בחדר הטיפולים שלי מרחב בטוח ומכיל״ – ראיון עם המטפלת טלי רוזנבאום

המלצות להרחבה נוספת על הנושא:

• "וסטיבולודיניה" – ספוקן וורד מאת מורגל, במסגרת ערב 'פואטרי סלאם'.
• סרטון הסבר: "?What Is Vaginismus"
• "הפרשות מהנרתיק הן אוצר של מידע" ראיון של רוני דורי עם ד"ר שלומית יהודאי־רשף וד"ר ענבל צפיר־לביא, שהחליטו לקחת את המחקר לידיהן ולחולל מהפכה בתחום עם בדיקה ביתית שתשתמש בהפרשות כדי לזהות שלל בעיות ומחלות, מאנדומטריוזיס עד סרטן. מוסף כלכליסט, 4.11.21.