הַמְּשׁוֹרֵר צָרִיךְ לִכְתֹּב שִׁירָה
מתוך השיר 'לכתוב' מאת רות נצר
כְּדֵי לְהָעִיר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַצְּמָחִים לִגְדֹּל.
כְּדֵי לְהַקְשִׁיב, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סִבָּה לָקוּם בַּבֹּקֶר,
הַמְּשׁוֹרֵר צָרִיךְ לִכְתֹּב כְּדֵי לִנְשֹׁם, כְּדֵי לִלְגֹּם אֶת הָעוֹלָם.
אַל תַּאֲמִינוּ לָרוֹמַנְטִיקָה הַזּוֹ, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר
הַמְּשׁוֹרֵר כּוֹתֵב כִּי הוּא מוֹצָא עַצְמוֹ כּוֹתֵב.
רות נצר מציגה בעת ובעונה אחת שתי נקודות מבט: עשייה מתוך צורך אמיתי, מתוך חזון ומטרה, מתוך חיוניות, וכן עשייה מתוך כך שפשוט עושים, ככה סתם, כי זה מה שמתאים ונוח לנו.
שתי נקודות המבט הללו, רלוונטיות במיוחד לימים בהם אנו מצויים. לפעמים הדברים הגדולים ומלאי הפאתוס, הופכים לקטנים ומקבלים נפח ומסגרת אחרת בתכלית, ולפעמים הדברים הקטנים, הפעוטים בחיינו, מתגלים כצעדים גדולים ומשמעותיים הרבה יותר ממה ששיערנו לכתחילה.
כאן, בגלויה, אנו נעות בין פרספקטיבות אלו בצורה מתמדת, וכן בהתחדשות הנוכחית שלנו. התנועה היא בין הפשוט והיסודי, לכאורה המובן מאליו, לבין נושאים הרי גורל ממש, דיני נפשות ורווחת חיים. העניין המרכזי הוא שמה שנראה לאחת או לאחד כמו הדבר האלמנטרי והפעוט, יכול להופיע אצל האחרת או האחר כעניין מהותי, חיוני, משנה חיים, גוף ונפש. וההפך הוא הנכון.
הגענו לשלב שבו אנו חוגגות שנה לצאת המגזין לעולם, והמחשבה על עשייה ועל משמעותה חזקה מתמיד בעבודתנו. לרגל שנה לפעילות המגזין, ערכנו ערב עיון בנושא "לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס: סוגיות זוגיות בחיים הלכתיים". בערב נכחו מעל ל200 א.נשים מרחבי הארץ, ובו השתתפו נשות הלכה, חינוך ומעשה. מוזמנות ומוזמנים לקרוא על הערב ולטעום מדבריהן של הדוברות בסיכום שפירסמנו.
כתמיד, התכנים החדשים במגזין מגוונים, פרושים בין תקופות החיים השונות ופרי עמלן ועמלם של כותבות וכותבים מסורים ומוכשרים. מאחלות לכולנו קריאה נעימה ומרחיבת דעת, מתוך פתיחות וחיבור לעצמנו.
לסקירה מהירה של התכנים החדשים באתר, ניתן לעבור לכאן.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
המאמרים הבאים עוברים מן מסע הרווקות למסע של ההכנה לחיי הנישואין והבחירה באימהות. שיתוף אישי לצד כתיבה מקצועית:
- אישה מגיעה לפרקה: מסה על הרווקות – "לכי תסבירי לאנשים שאת מחפשת ושבמסע את מרגישה לבד. שהשבע שוכח שהיה רעב ומאפשר לעצמו לומר שטויות. שאת חשה שהרף בשמיים ומשהו הסתיר את המדרגות המובילות לשם." הדר משיח במסה אישית, שנונה וכנה על מסע וחוויית הרווקות.
- ויותר מכולם, ירושלים מחבקת אותי במסע הזה – את מסעה של רעות גמליאל, מסע של התבגרות, ציפייה ואכזבה, התרגשות ושמחה, חיפוש שעוד לא נגמר – מלווה ירושלים. גילוי לב אינטימי ומשתף, בין רחובות וסמטאות העיר.
- בקצרה על הסכמי ממון, או: למה רובכם לא זקוקים לאחד כזה – עו"ד ניצן כספי שילוני מסבירה על מה שצריך לדעת על הסכם ממון, ההיבטים שחשוב להכיר, ההבדלים אל מול הסכמים אחרים והסיבות לבחור או לא לבחור בהסכם שכזה טרום חתונתכם.
- דבר והיפוכו – להיות אם יחידנית – חווייתה של האם היחידנית היא בו זמנית זהה והופכית לחוויות נשיות ואימהות אחרות. מההתמודדות הכמעט בלתי אפשרית עם רגעי הקושי והבדידות ועד לרגעי הצחוק וההודיה, בת שבע פורת מנסה להעניק מילים כדי לתאר עולם ומלואו.
הלכות נידה וטהרת המשפחה, על החיוב בטבילה ועל הרצון במימוש חיי האישות, מהוות מצע מורכב להפליא שבו נכללות חוויות, לבטים ואתגרים של האישה ושל בני הזוג גם יחד. התכנים הבאים מציגים זוויות שונות על הנושא, ומעניקים דעת, עומק ופרספקטיבה מקצועית:
- ליל הטבילה: בין הלכה 'פשוטה' להרגשה למעשה – סביב ליל הטבילה ומצוות עונה יש קונספציה הלכתית מוטעית בדבר החובה לקיום יחסי האישות במועד זה. הצבת ה'הלכה' במרכז עלולה להביא לידי פערים מהותיים ומתח רב בין בני זוג מחד, ולהוות מעין 'פטור' להתמודדות עם הרגשות הכנים מאידך. חננאל רוס עוסק בהרחבה במצב זה תוך העמדת הדינמיקה והתקשורת הזוגית במרכז הסוגיה וההתמודדות עמה.
- האבולוציה של הנידה: מנין הגיעו וכיצד השתלשלו הלכות נידה? – כיצד התפתחו הלכות אלה מכמה פסוקי מקרא בודדים ועד לקובץ מסועף של הלכות ודינים המקובל בימינו? כלות וחתנים רבים משתוממים עם המפגש בסעיפי הסעיפים של הלכות נידה, הנלמדות לקראת החתונה. בשל העובדה שבני הזוג לא נצטרכו לשמור הלכות הללו קודם לכן, לימוד ההלכות בסמיכות לחיי המעשה מעלה שאלות רבות שאינן מלוות שמירת מצוות שנשמרות מגיל הינקות. רשומה זו מאת הרבנית שרה סגל-כץ מבקשת לענות ולפרט עבור שלב האירוסין וראשית הנישואין על אודות תהליכיות התקבלות הלכות נידה במחשבת ההלכה.
- מונולוגים מהמקווה, על בתים של טהרה – שני מונולוגים מספרה של אלה קנר, "כל אחת לגופה", המקבץ מונולוגים של נשים על חווית המקווה שלהן. שני מונולוגים של שתי בנות משפחה, האחד של האם – שרה, בת 70, והשני של בתה – שפרה, בת 47. על הקשר בין אישה ומשפחה למקווה, על המקום של טהרה במערכת היחסים של האישה עם גופה, בעלה וביתה. אז והיום.
- גיל המעבר כסיום פרק הלכתי – אל הפסקת הווסת וגיל המעבר נלוות תחושות רבות ורגשות סותרים. החוויה מורכבת אף יותר במקרה של נשים שומרות נידה וטהרה, שמחייהן נעלם בבת אחת סט שלם של מצוות ושגרה הלכתית. מיכל מינצר כותבת על גיל המעבר כסיום פרק הלכתי, על החוויה הרגשית והיחס של נשים להלכות הנידה ומצוות הטבילה לאחר תום הווסת. עדות אישית לצד ראיונות עם נשים, בלניות ומדריכות כלות סביב הנושא.
- אחריות אישית והתמודדות קהילתית: מערך המקוואות באפרת בימי קורונה – אחד האתגרים המורכבים והייחודיים לנשים שומרות הלכה ומסורת בתקופת הקורונה, הוא הטבילה במקווה. "אם בימים כתיקונם, זוהי מצווה קשה, הרי שעכשיו נוסף לה ממד של פחד קיומי ממש" מסבירה אלישבע רוסמן סטולמן ומשתפת בהתמודדות של ועדת המקוואות בישוב אפרת עם אתגר זה ובתהליך שעברה הועדה והקהילה.
על הקושי לדבר על מיניות, הצורך להגן על הגוף ועל הנפש בצורה היעילה ביותר, ועל החובה לאחריות חברתית ועמידה לצד אלו שנפגעות ונפגעים:
- למה קשה לדבר מיניות בעברית פשוטה? – הסוד והקסם הקיימים במיניות לא יכולים להיות מפוענחים על-ידי השפה. עם זאת, הבנת הקשר הלשוני-תרבותי, פעמים רבות קשר של שתיקה, בין השפה העברית למיניות הוא בעל ערך לא מבוטל, שכן השפה היא ערוץ שימושי לתקשורת בינאישית, ההכרחית למיניות טובה. חננאל רוס מנסה להתיר את הקשר הלשוני הכרוך סביב המיניות, השפה העברית, והדיבור והשתיקה שאופפים אותה.
- על בעלי תשובה והעולם הטיפולי מפסיכולוגית בעלת תשובה – בעלי התשובה הפכו כבר מזמן לתת מגזר משל עצמם, עם מאפיינים ייחודיים. ישנה לא מעט מחשבה בפלטפורמות השונות על הצרכים וההתמודדויות הספציפיים שלהם, אך נושא אחד שלא נידון מספיק, הוא הממשק שלהם עם העולם הטיפולי. הפסיכולוגית אנה קרא-איוונוב, פסיכולוגית בעלת תשובה, מבקשת להעניק קווי מתאר לטיפול הראוי ושאינו ראוי, וקוד אתי שישמור על הגוף ועל הנפש.
- הגנה עצמית מעצימה – "ישנן שתי שאלות חשובות שיש לשאול: האם יש כלים נוספים מלבד הכלים הפיזיים שניתן ללמד נשים על מנת להגן על עצמן? והאם יש כלים שאפשר לתת לנשים על מנת להימנע מלהגיע למצב של תקיפה?" אמונה לפיד מסבירה כי על שאלות אלו באה לענות שיטת ההגנה עצמית הנשית, או בשמה החדש יותר 'הגנה עצמית מעצימה' – אשר רלוונטית לפיתוח והעצמת המוגנות של כולנו.
- אֲשֶׁר עִנָּהּ: חומרת עבירת אונס והטרדה מינית ביהדות – התורה שבכתב והתורה שבעל-פה עוסקות גם בנושאים קשים וכואבים כעבירת אונס והטרדה מינית. הרבנית רחל קרן מציגה את יחס היהדות לנושאים אלו, מתמודדת עם הסתירות, הקושי והסילוף המצויים בשיח ההלכתי על הנושא, וקוראת לאחריות חברתית חסרת פשרות וחובת עמידה לצד הנפגעים והנפגעות.
בואו נדבר על הגוף! שלושה מאמרים שסוקרים שלושה נושאים רפואיים שונים הנוגעים לגוף האישה, בריאותה ורווחתה:
- למשש או לא למשש? זאת השאלה! – על בדיקה ידנית עצמית לגילוי סרטן השד – האם בדיקת שד עצמית יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד? על שאלה זו משיבה ד"ר אורלי פרידמן-אלדר, מומחית לכירורגית השד, תוך הצגת נתונים ועובדות מן השטח והדגשת החשיבות של המודעות לנושא וההיכרות עם הגוף. ספוילר: התשובה אינה חד-משמעית.
- פוסט-לידה : מהן הבעיות הרפואיות השכיחות לאחר לידה? – הגוף, כמו הנפש, עובר מהפכה קטנה (או גדולה) במהלך ההריון, הלידה והתקופה שאחריהן. ד"ר ליאור ברוך מקדישה רשומה זו לגוף האישה ולמצבים הרפואיים השכיחים לאחר לידה.
- וגיניטיס אטרופית של גיל המעבר – הירידה באסטרוגן לאחר הפסקת הוסת, גורמת להידקקות ויובש של רירית הנרתיק, מצב ממנו יסבלו מחצית מהנשים לאחר הפסקת הוסת, שלו השפעה ניכרת על בריאות הגוף והנפש ועל איכות החיים. הדר גלוסקא מסבירה על התופעה ועל למה כדאי לדבר על זה עם הרופא/ה.
נָחוּגָה, קטגוריית טקסי החיים במגזין, הולכת וצומחת עם התווספות של תכנים חדשים – מעת שמחה ועד עת עצב ואובדן:
- שבע מֵעֵין-בְּרָכוֹת לכלה ולחתן – שבע הברכות המסורתיות עשוית לעורר חוסר נוחות באנשים שאינם בעלי אוריינטציה הלכתית, שהיו רוצים לברך את בני הזוג המתחתנים. גם נשים הלכתיות רבות נמנעות מאמירת הברכות המסורתיות, ובכל זאת היו רוצות לברך את בני הזוג באופן פומבי. הצעה לשבע מֵעֵין-בְּרָכוֹת, מאת שרה פרידלנד בן ארזה, העשויות להתאים לאלו המבקשים אפשרות אחרת לברך על שמחת האיחוד.
- זמנים וטקסים לששון: הצעות לשילוב טקסיות בחיי הזוגיות – צוות גלויה פורש הצעות לתשומת לב בתוך חיי הזוגיות לכינון טקסים שיהוו מפגש פנים בפנים ברצף הימים והשנים, בלי פומפוזיות רבה אלא מתוך רצון להוקיר רגעים משותפים ולעמול לצד שאר אדוות היומיום. ההצעות השונות מבקשות לסייע ולא להעמיס וביכולתן להיתרגם לכדי אימוץ של חלק מהן, גם אם לא כולן, על מנת להיוותר בעירנות ביחס לשני בני הזוג וליצירת ׳איים שמעל הזמן׳ במשותף.
- "פניך יאירו כזהר הרקיע" – חגיגות גיל שלוש לבתנו – סתיו שץ אורבך משתפת בהחלטה לחגוג לבתה את גיל שלוש מתוך התכתבות עם מסורת החלאקה הישנה-חדשה, בהשראת טקס התלאתה שיצרה הרבנית שרה סגל-כץ עבור ציון הכניסה לגיל חינוך לבנות, ומתוך תודעה השואפת למימוש עצמי אפשרי לבתה בהווה ובעתיד.
- פדיון הבן – הצעה לברכת ההורים לבנם בעת פדיונו – הצעה לברכת ההורים לבנם בפני הכהן הפודה והקהל הנוכח בעת פדיון הבן. את ההצעה חיברו חן דרעי וגבריאל אבן-צור. הורים לתינוק בכור המקיימים את טקס פדיון הבן מוזמנים לעשות שימוש בנוסח המשלב פסוקים ומילים אישיות לכדי הודאה בנס הלידה והודיה על הקיים ועל נתיב ההורות הנפתח ונתון בידיהם.
- פדיון הבן – הצעה לטקס בשילוב זוג ההורים והקהל – הרבנית שרה סגל-כץ ובן זוגה, אדם כ״ץ, יצרו כמה הרחבות לטקס של פדיון הבן על ידי הכהן, עבור כל זוג הורים המחפשים איך לחוש קרבת-לב לטקס פדיון הבן עם מקום לזוג ההורים, להוריהם – הסבים והסבתות – ולקהל. הצעה מעשית למבנה הטקס בשילוב מסורת ובחירה אישית כדי להוות בסיס לכל הרחבה והתאמה שזוגות הורים מבקשים באירוע זה.
- 'וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ': עיצוב היחס לאבלות על ידי חז"ל – "על אף עיסוקם בנושא, לא מצאנו במקורות חז"ל כל חיבור ערוך העוסק באופן סדיר ומקיף בהלכות אבלות או מוות." הרבנית ד״ר חנה פרידמן סוקרת את יחס היהדות לאבלות, מהמקרא ועד חז"ל, ומתארת היחס המורכב של חז"ל בדרך עיצובן של הלכות אלה.
- עיבוד האיבוד: הצעה לטקס לאחר הפלה – רעיונות לקטעים ותפילות – "כשהבנו שאנו לקראת הפלה, הרגשתי שכל אישה שהכרתי שחוותה דבר דומה נתנה לי כוח בשיתוף שלה. הרגשנו שחווינו חוויה כה מטלטלת, שכתיבה שלנו וקריאה של קטעים קיימים יעזרו לנו לעבד את שחווינו, לצרוב אותו בתוכנו ויחד עם זה גם להמשיך הלאה." גיתית ועדיאל איש שלום משתפים בהצעה שלהם ל'עיבוד' האיבוד במטרה להבהיר לאלו העומדים בסיטואציה דומה שהם לא לבד ולהציג אפשרות להתמודדות מסייעת.
מדור ספרות ורוח הועשר בכתיבה פרי עטן של:
רשימת המאמרים, השירים והתפילות שהתחדשו במגזין גלויה (ללא הרחבה):
מאמרים:
- עיבוד האיבוד: הצעה לטקס לאחר הפלה – רעיונות לקטעים ותפילות – גיתית איש שלום
- פוסט-לידה : מהן הבעיות הרפואיות השכיחות לאחר לידה? – ד"ר ליאור ברוך
- זמנים וטקסים לששון: הצעות לשילוב טקסיות בחיי הזוגיות – צוות גלויה
- וגיניטיס אטרופית של גיל המעבר – הדר גלוסקא
- ויותר מכולם, ירושלים מחבקת אותי במסע הזה – רעות גמליאל
- פדיון הבן – הצעה לברכת ההורים לבנם בעת פדיונו – חן דרעי וגבריאל אבן-צור
- בקצרה על הסכמי ממון, או: למה רובכם לא זקוקים לאחד כזה – עו"ד ניצן כספי שילוני
- הגנה עצמית מעצימה – אמונה לפיד
- גיל המעבר כסיום פרק הלכתי – מיכל מינצר
- אישה מגיעה לפרקה: מסה על הרווקות – הדר משיח
- האבולוציה של הנידה: מנין הגיעו וכיצד השתלשלו הלכות נידה? – הרבנית שרה סגל-כץ
- פדיון הבן – הצעה לטקס בשילוב זוג ההורים והקהל – הרבנית שרה סגל-כץ
- דבר והיפוכו – להיות אם יחידנית – בת שבע פורת
- שבע מֵעֵין-בְּרָכוֹת לכלה ולחתן – שרה פרידלנד בן ארזה
- 'וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ': עיצוב היחס לאבלות על ידי חז"ל – הרבנית ד״ר חנה פרידמן
- למשש או לא למשש? זאת השאלה! – על בדיקה ידנית עצמית לגילוי סרטן השד – ד"ר אורלי פרידמן-אלדר
- מונולוגים מהמקווה, על בתים של טהרה – אלה קנר
- על בעלי תשובה והעולם הטיפולי מפסיכולוגית בעלת תשובה – אנה קרא-איוונוב
- אֲשֶׁר עִנָּהּ: חומרת עבירת אונס והטרדה מינית ביהדות – הרבנית רחל קרן
- ליל הטבילה: בין הלכה 'פשוטה' להרגשה למעשה – חננאל רוס
- למה קשה לדבר מיניות בעברית פשוטה? – חננאל רוס
- אחריות אישית והתמודדות קהילתית: מערך המקוואות באפרת בימי קורונה – אלישבע רוסמן סטולמן
- "פניך יאירו כזהר הרקיע" – חגיגות גיל שלוש לבתנו – סתיו שץ אורבך
דברי שירה ורוח:
- הבדלה – אסנת אלדר
- חמישה שירים מאת רתם אלדר היבש – 'כאן גן עדן',* (ללא כותרת), 'מדיטציה', * (ללא כותרת), 'תפילה בשדה'.
- שני שירים מאת שירן אורי זאנגי – שושנה, הוגה.
- תפילה לאִשה הטובלת במקווה – רות לזר
- שישה שירים מאת רות נצר – 'בני', 'ככה זה', 'לכתוב', 'החפצים', 'התרחשות', 'קנאה'.
- שני שירים מאת סלעית – נשמות, עקה שקטה.
- טבילה – ד"ר רות קרא איוונוב-קניאל
- ויום אחד – רחל רז
כתמיד, נשמח בקרבה ובקשר. אתן ואתם מוזמנים לספר לנו על חוויית הקריאה באתר, להציע תיקונים, או לשלוח הצעות לטקסטים חדשים – בין אם הם מפירותיכם ובין אם של אחרות ואחרים.
בגלויה ישנו עמוד המהווה את מפת האתר ודרכו ניתן להגיע לכלל התכנים שעלו למגזין גלויה מרגע לידתו. אפשר לראות בעמוד זה גם מעין עמוד ׳תוכן העניינים׳ וגם מעין ׳מפתח׳ למציאה ולתנועה בתוך האתר. עם הכנסת אל״ף בי״ת גלויה – מילון המושגים של מגזין גלויה, ניתן להסתייע בו כדי לנוע בין תכנים שונים באתר שלא מבעד לתפריט הראשי.
מוזמנות ומוזמנים להתוודע לנושאים ולתכנים שעוד לא פגשתם בהם בספריה הצומחת של גלויה.
ואם תרצו לעקוב אחר הניוזלטרים של מגזין גלויה שנשלחו עם יונת הדואר ואולי פספסתם חלק מהם – תוכלו להציץ בעמוד הארכיון של לקט מתוך האיגרות שנשלחו.
קריאה מהנה,
הרבנית שרה סגל-כץ וצוות גלויה.
