בדיקת פאפ: לבחור בשגרה של הבדיקה כאמצעי הגנה מסרטן צוואר הרחם

חלק מהמחוייבות שלנו לשמור על גופנו נוגע לבדיקה ולאיתור מוקדם של מחלות. סרטן צוואר הרחם היא מחלה שקל לזהות מוקדם, אפשר להפחית את הסיכויים לחלות בה באמצעות חיסון וניתן לגלות אותה מוקדם באמצעות בדיקת פאפ.

כחלק מהמחוייבות שלנו לעצמנו וליקרים לנו, חובתנו לשמור על עצמנו נפשית וגופנית. השמירה הזאת אינה אחידה בין כל הנשים והאנשים, ותלויה בגורמים חברתיים וביולוגיים רבים, כל חת והנסיבות המשליכות על אופן השמירה הנדרש לה. חלק מהמחוייבות לשמור את גופנו, נוגעת לבדיקות מנע ואיתור מוקדם של מחלות. אנחנו חיות בתקופה בה בדיקות שכאלו יכולות להיות חלק משגרת החיים שלנו. 

ההמלצה לנשים המקיימות יחסי מין היא ללכת לבדיקה גינקולוגית אחת לשנה. במסגרת הבדיקה הגינקולוגית, מעל גיל 25 ובתדירות של אחת לכשלוש שנים, ישנה המלצה לעשות בדיקת פאפ (Pap test). בדיקת פאפ היא בדיקה שמטרתה זיהוי מוקדם ככל האפשר של סימנים מוקדמים לסרטן צוואר הרחם והיא מוגדרת כבדיקה "אבחנתית-מניעתית", כלומר, מטרתה לאבחן והיא נעשית לא בשל אינדיקציה רפואית אלא כאמצעי הגנה ומניעה רפואיים. ההמלצה על תכיפות הבדיקה היא כוללת, לנשים כולן. אולם בסופו של דבר לרופאת הנשים יש שיקול דעת ולעיתים היא יכולה להסכים עם הנוסחה הגנרית שמציעה ההמלצה הכוללנית, אך לעיתים תחלוק עליה בטענה שנסיבות של מטופלת ספציפית אינן דורשות בדיקת פאפ בשלב מוקדם של חייה. 

מה עושים בבדיקת פאפ

בדיקת פאפ נמשכת דקות ספורות והיא חלק משגרת הביקורים אצל הגינקולוגית. בבדיקת פאפ הרופאה לוקחת דגימה בתנועה סיבובית מחלקו הפנימי של צוואר הרחם, מחלקו החיצוני וכן מהנרתיק העליון. היא עושה זאת באמצעות מקל בדיקה קטן, מעין מברשת, ובתנועה סיבובית. הבדיקה כרוכה לרוב בחוסר נוחות ולאחר הבדיקה עשוי להופיע דימום – ונהוג להתייחס אליו כדימום מפציעה (ולא כאל דימום שמקורו ברחם) שאינו אוסר בדיני נידה. במהלך הבדיקה משתמשת הרופאה בספקולום – מכשיר המפשק את הנרתיק וכך מאפשר גישה לצוואר הרחם. בשימוש מרפאתי שגרתי נהוג כיום להשתמש במפשק פלסטיק חד־פעמי, ואילו בחדרי ניתוח נעשה שימוש במפשק עשוי מתכת שעובר חיטוי קפדני (כמו שאר המכשירים הכירורגיים). 

בדיקת הפאפ יכולה להיות מאיימת במקצת בעקבות העובדה שמדובר בבדיקה פנימית וגופנית, אולם חשוב להפנים כי מדובר בבדיקה שהמוקד שלה הוא העתיד והבריאות של האישה הנבדקת, וכי היא נחשבת פשוטה ובטוחה.

להורדת pdf עם תקציר מהלך הבדיקה הגינקולוגית לחצי כאן

לאחר בדיקת הפאפ נשלחת הדגימה למעבדה ציטולוגית (שעוסקת בסדר הגודל של תאי הגוף), וכעבור כחודש מתקבלת תוצאה. דימום וסתי עלול לשבש את תוצאות הבדיקה, על כן לא נהוג להיבדק בזמן הווסת ורופאים רבים לא מסכימים לערוך את הבדיקה בימים אלו. במקרה של ממצאים חשודים, הרופאה המטפלת יוצרת קשר באופן אישי ונעשה בירור נוסף, לרוב באמצעות קולפוסקופיה – בדיקה פולשנית שבמהלכה נבחן צוואר הרחם באמצעות מצלמה. ממצאים חשודים לא מעידים בהכרח על בעיה רפואית חמורה, אלא מעידים על צורך בהמשך הבירור.

הנחיות מיוחדות לבדיקת פאפ

• במערכת הבריאות הישראלית נהוג שלא לבצע בדיקה פנימית וגינלית בנשים או בנערות שלא קיימו עדיין יחסי מין. מאחר שבדיקת פאפ היא בדיקה פנימית, נהוג שלא לבצע בדיקת פאפ בנשים אלו. 
• ההמלצה עבור נשים בהריון שלא נבדקו בעבר, היא ביצוע הבדיקה בשליש הראשון להריון. ההליך עבורן זהה ולא מסכן את העובר, אם כי האיזור עלול להיות רגיש יותר מה שעלול לגרום לחוסר נוחות ואף לכאבים יותר מאשר לאישה שעוברת את הבדיקה במצב שגרתי.
• נשים מעל גיל שישים יכולות להפסיק להיבדק אם שתי הבדיקות האחרונות היו תקינות.
• לנשים המוגדרות כבעלות סיכון מוגבר לסרטן צוואר הרחם, מומלץ לעבור בדיקת פאפ לעתים קרובות יותר, לפי המלצת הרופאה המטפלת.
• נשים שעברו ניתוח לכריתת רחם עדיין צריכות להמשיך להיבדק באופן שגרתי ולבצע משטח פאפ, כל עוד לא עברו כריתה של צוואר הרחם.

סרטן צוואר הרחם

בכל העולם מאובחנות מדי שנה כחצי מיליון נשים בסרטן צוואר הרחם. אחוז התמותה הממוצע מהמחלה עומד על כ-50%. בישראל המצב טוב ביחס לשאר העולם: לעומת שיעור התחלואה הממוצע במדינות אירופה העומד על יחס של 13.4 מקרים למאה אלף נשים, בישראל היחס הוא חמישה מקרים בלבד למאה אלף נשים. גם שיעור התמותה בקרב נשים שאובחנו בסרטן צוואר הרחם נמוך יחסית בישראל, ועומד על כ-28.5%. עם זאת, בישראל מתות כל שנה כ- 70-85 נשים מסרטן צוואר הרחם ואין להקל ראש במספר זה.

הדרכים המרכזיות של מערכת הבריאות למיגור סרטן צוואר הרחם באוכלוסיה הן החיסון נגד נגיף הפפילומה, אשר נכנס בשנים האחרונות לשגרת החיסונים עבור נערות ונערים בכיתה ח', וכן בדיקות מניעתיות, שנכללות בסל הבריאות לנשים בנות 54-30 בתדירות של אחת לשלוש שנים.

נגיף הפפילומה והחיסון המניעתי כנגדו

הגורם המרכזי לתחלואה בסרטן צוואר הרחם הוא נשאות של נגיף הפפילומה האנושי (HPV), הגורם בין היתר ליבלות עוריות. מדובר בזיהום שכיח מאוד – ההערכה היא שכ-80% מהנשים ומהאנשים שיהיו פעילים מינית במהלך חייהם יחלו בו – לעתים בלי הופעת תסמינים. ברוב המקרים יעלם הנגיף מבלי לגרום לפגיעה, אבל במקצתם (בין חמישה לעשרה אחוזים) גורם הנגיף להתפתחות יבלות או נגעים טרום-סרטניים. כדאי לדעת שנגיף הפפילומה גורם לא רק לסרטן צוואר הרחם אלא גם לסוגי סרטן נוספים במערכת המין (ולא רק בה).

בשנת 2006 נכנס לשימוש החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי. משנת 2013 החלו לחסן נערות בכיתה ח' ומשנת 2016 החלו לחסן גם נערים. מאז שהחיסון נכנס לשימוש נערכו מחקרים רבים שמראים את התועלת הרבה שלו בהפחתת גידולים טרום-סרטניים. בעקבות ״חיסון העדר״ ובשל הממצאים המעידים על יעילות גבוהה של החיסון בגילאים מוקדמים, נראה כי מלוא הפוטנציאל של החיסון לא מומש עד הסוף, וככל שחלקים גדולים יותר באוכלוסיה יחוסנו ביעילות, ההידבקות בנגיף תקטן.

הממצאים על יעילות החיסון והמדיניות ההולכת וגוברת של חיסון "עדרי" וכוללני לכלל האוכלוסייה, אינם מבטלים את המתח הקיים סביב הבחירה באסטרטגיה רפואית כוללת וחותכת. החיסון מוכח כיעיל יחסית, וזה נהדר, אך צריך לתת את הדעת על התנהגות הקהילה והחברה, ולשמוע את השאלות על הכרחיות האסטרטגיה סביב החיסון: איפה וכיצד נכון לעשות את החיסון? בבית החולים או במרפאה בצורה נבחרת, או בבתי הספר ובמוסדות בצורה כפויה ומוכתבת? האם המדיניות הרפואית צריכה להיות כה חותכת וכוללת, או שיש עדיין מקום להסתכלות פרטנית וממוקדת? ליחס אישי יותר? אין בשאלות הללו להמעיט מערך החיסון או לערער על יעילותו והממצאים בשטח, אך יש בהם הדהוד לדיון הקיים ולעובדה שאין להעלים את הפרטי והאישי בתוך אבחנות כוללות ורחבות.

גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם

גילוי מוקדם של נגעים סרטניים או טרום-סרטניים הוא קריטי: ככל שהגילוי מוקדם יותר, כך אפשר לטפל בהם בצורה פחות פולשנית ובסיכויי הצלחה גבוהים יותר. לפי ההמלצה של משרד הבריאות, על נשים (שאינן בקבוצת סיכון) בין הגילאים 25-65 להיבדק בכל שלוש שנים לפחות בבדיקה אבחנתית מניעתית, של משטח צוואר הרחם: שהוא בעצם בדיקת הפאפ (PAP). המחקר מראה כי הבדיקות אכן הפחיתו משמעותית את התמותה מסרטן צוואר הרחם. כדאי לשים לב שהמלצות משרד הבריאות להיבדק אינן חופפות את הסבסוד בסל הבריאות, וגם אם את עוד לא בת 30 או עברת את גיל 54 – יש לך אפשרות להחמיר על עצמך, להפעיל את כלי ההגנה שברשותך, ולהיבדק בכל זאת. ניתן לקרוא עוד על כך בדוח קצר של ההסתדרות הרפואית בישראל.

בעבר, רווחה התפיסה כי הסיכון לתחלואה בסרטן צוואר הרחם עולה עם הגורמים הסיכוניים למחלות מין (קיום יחסים עם בני זוג מרובים, קיום יחסים מיניים מגיל צעיר וכדומה), אולם לא ניתן למצוא בישראל אוכלוסייה מובחנת שבה הסיכון גבוה לעומת אחרות (מלבד גיל והיסטוריה משפחתית של תחלואה). לכן ההנחיות רלוונטיות לכלל הנשים, ללא קשר לשיוכן הסוציולוגי.

ההיבט הרגשי והדתי של בדיקת פאפ

בדיקת פאפ נחשבת לפשוטה, לא־פולשנית ולא כואבת, אך עבור נשים רבות מדובר עדיין בחוויה לא נעימה – ולוּ בשל הבדיקה הווגינלית כשלעצמה. חשוב לזכור שעל אף חוסר הנוחות שעשוי להתלוות לבדיקה – עצם קיום הבדיקה והגילוי המוקדם שהיא עשויה להביא היא חלק חשוב מאוד מ"ונשמרתם לנפשותיכם". על אף חשיבות הבדיקה, אפשר לקיים אותה מתוך שאיפה לחוש בטחון ומומלץ לנקוט לשם כך בכל פעולה שיכולה לסייע לנו: 

האזנה למוזיקה תוך כדי הבדיקה לצורך הסחת דעת, או לחילופין בקשה מהרופאה לתאר לפני כל חלק מה היא הולכת לבצע; לעשות דמיון מודרך; לבקר דווקא אצל רופאה עתירת המלצות או להגיע בליווי של חברה או קרובת משפחה.

אצל נשים שומרות מצוות מתווספות על כך אי־הנוחות והחששות סביב סוגיית הדימום, שעשוי להופיע שלאחר הבדיקה. אנו מורגלות בכך שהופעת דימום וגינלי, בשל הווסת החודשית, לידה או כל דימום אחר שמקורו ברחם – פירושה תחילתה של תקופת הנידה. אולם, במקרה של בדיקה גינקולוגית אין הדבר כך, וגם אם ישנו דימום מסוים במהלך הבדיקה, הוא אינו נחשב דימום אוסר.

חשוב מאוד להיות מודעת לזכויותיך במהלך הבדיקה. קרן בריאה, יצרה אמנה למרפאות נשים בישראל, הכולל פירוט של הזכויות שלך בעת בדיקה אצל רופאת נשים. בעקבות האמנה, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה כתב נוהל בנושא בדיקות גינקולוגיות שמטרתו לוודא טיפול ראוי ותקין, למנוע פגיעה או טראומה מכל סוג, ולהגביר את תחושת הביטחון והנוחות של המטופלת במהלך בדיקה פיזית כל שהיא – גם בדיקת פאפ. השיח על נורמות הטיפול והבדיקה ממשיך להתקיים גם בתקופה הנוכחית. אל נוהל הבדיקות הגינקולוגיות נוספו עוד מרכיבים: העמדת האפשרות להכניס בצורה עצמאית את מכשיר הבדיקה, הכנסת תכנים מתאימים לתכנית ההתמחות בגניקולוגיה וטופס תלונה רשמי בעקבות הפרת הנוהל.

כאמור, למרות חוסר נוחות אפשרית, בדיקת הפאפ אינה צריכה להיות חוויה קשה או טראומטית, ואם את לא מרגישה בטוחה בכל שלב שהוא – את יכולה לעצור ולוודא את נוחיותך וביטחונך.

לסיכום ולשבח היכולת הפשוטה לדאוג לעצמך

זכינו לחיות בתקופה בה ישנה מודעות רבה לגורמים שעלולים לסכן אותנו ושהרפואה מאפשרת לנו להתגונן מפניהם. סרטן צוואר הרחם הוא מחלה שניתן להתחסן מפניה ושהגילוי המוקדם שלה הוא פשוט ויכול להיעשות בקלות רבה וכחלק משגרת החיים שלך – על ידי בדיקה קצרה. בדיקת הפאפ היא כלי שעומד לרשותך לאורך חייך הבוגרים כאישה, ולמרות שהבדיקה מבוצעת על ידי רופא/ת הנשים שלך, את זו שעוברת אותה ואת זו שבידיה הבחירה לקיים את הבדיקות השגרתיות אצל הרופאים המטפלים בך. אם את חיה בתקופה בה כל כך פשוט לשמור על עצמך, אנא עשי זאת.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• פאפ – ד"ר שגית ארבל-אלון
• שימי לב אל הגוף: היכרות עם מערכת הרביה והמין – הרבנית שרה סגל-כץ
• 34 מיתוסים נפוצים בנושא פוריות, נשיות, בריאות ומיניות – דפנה מאיר ז"ל
• אישה חוזרת לגופהּ: השבת האמון אל הגוף – ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי
• המדריך המלא לדיאפרגמה: התאמה, הלכה ושימוש מיטבי – לי מילר
• החשש מהלא נודע: מידע נהיר וגלוי על קרום הבתולין – צוות גלויה
• לקראת בדיקה גינקולוגית: לראשונה ובשגרה – לנשואות ולרווקות – צוות גלויה
• למשש או לא למשש? זאת השאלה! – על בדיקה ידנית עצמית לגילוי סרטן השד – ד"ר אורלי פרידמן-אלדר
• "מגיל צעיר אמרו עלי שאני דרמה קווין" – מיטל בנשק
• לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו

המלצה לקריאה נוספת:

• דו״ח בדיקה גינקולוגית: צרכים ורצונות של נשים ביחס לבדיקות גינקולוגית – קרן בריאה
• אמנת קרן בריאה למרפאות נשים בישראל – קרן בריאה
• מה מפריע לנשים בבדיקה גינקולוגית – רותם אליזרע, Ynet
• על סקר הבדיקות הגינקולוגיות – מנכ״לית קרן בריאה, שרה טנקמן בראיון לערוץ 10
• פחות מביך: כללי אתיקה חדשים להתנהגות גינקולוגים – איתי עמיקם, Ynet
• "איך צריכה להיראות בדיקה גינקולוגית ומה לא אמור לקרות בה?" דוד שויקי ומיטל בנשק, הארץ, 10 בינואר 2021