מה חדש במגזין גלויה? #12 – השקת נָחוּגָה: טקסי חיים – ט"ו באב תש"ף

יָרֵחַ מָלֵא מַשְקִיף
אֶל חָתָן וְכַלָּה,
עוֹד מִשְאָלָה מִתְמַלְּאָה,
תְּפִלָּה נִשֵּאת,
לְאֵ-ל נוֹרָא עֲלִילָה,
חוּס עַל עַמְּךָ,
הַמְצֵא מְחִילָה.

וְתִקְוָה לְתִקוּן פְּנִימִי שֶל הַלֵּב,
מְעַט מָזוֹר לַקֹּשִי, לַכְּאֵב,
וְיֶלֶד קָטָן מְבַקֵּש הָבֵין,
מְבַקֵּש קִרְבָה, שֶיַּגִּיעַ אָבִיב,
יָדַיִם נִשָּאוֹת בְּבִרְכַּת כּוֹהֲנִים,
שְמוֹר נָא אֵ-לִי עַל כָּל הַכַּלּוֹת וְהַחֲתָנִים.
וּפִיּוּט יָשָן מִסְתַּלְסֵל כְּמוֹ עָשָן,
שָֹא נָא עָווֹן, מְחַק כֶּתֶם נוֹשָן,
עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת, נְשִיקָה וְחִבּוּק,
לְאִחוּד אֲמִיתִי,
זֶה מוּל זוֹ,
בְּדִיּוּק.

קְחִי נָא יָדִי בְּלַיְלָה שֶל שִֹמְחָה,
יַחַד בְּדֶרֶךְ הַזִּכָּרוֹן וְהַשִכְחָה,
חֲלוֹם עָמוֹק, עַתִּיק,
מַתְחִיל בִּבְרָכָה.

תפילת ט"ו באב מאת שורי חזן

ט"ו באב הוא מועד בעל משמעויות רבות ומגוונות, וכמאמר המשורר הוא מכיל "תקוה לתיקון פנימי של הלב". כאן, במגזין 'גלויה', מועד זה מסמל מעתה והלאה גם את בואה של קטגוריה חדשה לעולם – נָחוּגָה: טקסי חיים. הצטרפותה של קטגוריה זו למכלול הקיים באתר, משקפת את תהליכי הטיפוח, ההשקעה והמחשבה שמלווים תדיר את הנעשה בגלויה, ומהווה רגע מרגש ומלא הודיה של צמיחה ותיקון.

'נָחוּגָה' היא ספריה בתוך מגזין 'גלויה' העוסקת בטקסי חיים במעגל החיים היהודי והאישי, מן הלידה וההריון ועד לפרידה מן החיים. בספריה זו תמצאו תכנים שנכתבו על ידי מערכת 'גלויה' וכותבות וכותבים נוספים על אודות טקסים וטקסיות, הצעות ממשיות לטקסים שניתן לאמץ לכדי ביצוע מלא או מתוך התאמה אישית, וכן שיתוף אישי ואינטימי. ב'נָחוּגָה' מתקיים עידוד למעורבות פעילה בעיצוב הטקס ואף מתוך מתן תשומת לב גם לנוכחות הנשית בטקסים ובמסורת.

המטרה של 'נָחוּגָה' היא לקחת חלק בשיח קיים של חיבור ההלכה, המסורת והצורך בהתחדשות עם יצירה של טקסי חיים.

'גלויה' מבקשת להתייחס ברגישות, פתיחות נפש ולב, ורוחב דעת בקטגוריית 'נָחוּגָה' אל המוראות, רגעי הבכי, השמחה וההכרה היורדת עלינו בעת שאנו נתונים בטקס. כחלק מהשיח הגלוי שבמגזין, גלויה שואפת להעניק גם ב'נָחוּגָה' ידע, כלים ושפה שיתרמו לאוטונומיה שבחיים: לטקס יש מרכיבים, יש בו קביעויות ויש שאלות שמלוות אותו. ההנחה היא שככל שהידע בדבר אלו יהיה נתון בידי הציבור, כך נוכל כולנו לבנות טקסים עם הלימה גדולה יותר לחיינו.

התכנים, המאמרים, התפילות והפיוטים שמופיעים ב'נָחוּגָה' הם רבים מאוד, וצר המקום מלהכיל סקירה מלאה של כולם. לכן, יצרנו עבורכם ועבורכן מספר דפים שיעזרו לכם להלך בתוך השפע והעושר המוצע בקטגוריה –

• נָחוּגָה: חזון
• נָחוּגָה: תוכן העניינים
• נָחוּגָה – תודות

על מנת להדגים בבהירות את הנעשה והמצוי בנָחוּגָה', הכנו לכם ולכן רשימה מתומצתת (ביותר) של מאמרים המשקפים את המנעד הרחב ואת עושר הדעת הקיימים בקטגוריה:

טקסים וטקסיות

• לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי. מטקסים גדולים המציינים אירועים הרי-גורל בחיינו ועד לריטואלים קטנים המסמלים רגע, תחושה או רגש מסוים במעגל החיים – הדת והחיים היהודיים מתבטאים פעמים רבות במימדים טקסיים בחיי היומיום או בתאריכים מיוחדים. הטקסיות הינה יסודית בחיי קהילה באשר הם ובוודאי כאשר היא מהווה ציווי דתי ומעוצבת על ידי מנהגים ותיקים ומסורת. בימינו ישנה תנועה אדירה של יצירה והתחדשות במרחב הטקסי-ריטואלי, אליה מצטרפת בשמחה גם "נחוגה" אשר שואפת לתת רקע והצגה במאמר המבוא.
• "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון. המבט המגדרי כדרך לבחינת המציאות והסדר החברתי שינה ועדיין משנה את פני החברה במגוון ממדים. חשיפת ההבניות החברתיות ויחסי הכוחות בין גברים ונשים מזמינה לבחינה מחודשת של המרחב התרבותי ושל הטקסים המתקיימים בו. על נקודות ההשקה בין מגדר והטקס היהודי, בחינת התפיסה המגדרית החברתית המשתקפת בטקסים יהודיים מסורתיים, והצעה לדרכים להטמעת תפיסות מגדריות אקטואליות ורלוונטיות לימינו.

טקסי משפחה: לידה, הורות, התבגרות ועוד

• מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת – טקס חנוכת הבית – הרבנית שרה סגל-כץ, חורש אל עמי ומרב למברגר. חנוכת בית חדש היא מאורע משמח, מושא לחגיגה ולטקס המכירים בחשיבותו של הרגע. המאמר בא לעסוק בטקס ובחגיגה זו, לצד העמקה בשורשיו במסורת היהודית, וכן במושא החגיגה עצמה: בית. גלויה שמחה להרחיב על הטקס ומקורותיו, וכן להציג הצעה לטקס המשלב בין המסורת לבין שירה וספרות עברית, במטרה להרחיב את גבולותיו של הטקס והמעמד.
• חגיגות לידה : ברית הבן וברית הבת – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי. טקס ברית המילה הוא הטקס העתיק ביותר ביהדות ומייצג בפועל את ההשתייכות למסורת ולעם היהודי. מעמדו המכונן של הטקס ומעשה המילה העומד במרכזו, עוררו לאורך הדורות פולמוס ומהווים גם היום אתגר. כיצד אפשר לתת משמעות גם לכניסת הבת לברית עם אלוהיה? מהו מקומה של האם בטקס ברית המילה המסורתי? האם יש מקום להכיר בכאב ובדאגה לשלום היילוד? ומהי מידת גמישותם של גבולות חידוש הטקס?
• הרהורים על טקס ברית המילה והצעות מעשיות – טל שריאל. על השאיפה והניסיון לשלב בין הרצון לטקס הלכתי, שוויוני, משתף את הציבור ובעל משמעות אישית. לצד תחושת ההצלחה ויצירת טקס רלוונטי, בעל עומק ותוכן, מרגש ומחבר – עומדת ההבנה שיש עוד דרך ארוכה בכל הנוגע לשיתוף נשים בטקסי מעגלי החיים בפרט ובאורחות החיים היהודיים והדתיים בכלל.
• משא היהודיה הנודדת בין 'בְּרִיתָה' ל'זֶבֶד' – הרב[נית] לאה שקדיאל. נשים הורשו להשתתף בספֶירה הגברית לצידם של גברים אך ורק במידה ולמדו לתפקד בה כמו גברים. טקסים לציון מאורעות בחיי ילדות, נערות ונשים כמעט ולא התקיימו, וכאשר התקיימו – נבנו במבנה של טקסים לבנים.
• על טקסי כניסה לגיל חינוך – הרבנית שרה סגל-כץ. במסורת היהודית קיים טקס לציון המעבר של התינוק בן השלוש לגיל חינוך: 'חלאקה' או 'אָפּשערן'. כאן, ב'נחוגה' מונחת הצעה גם לכינון טקס מקביל עבור בנות, בשילוב הסבר על חשיבות גיל שלוש בהיבט התפתחותי וקוגניטיבי. הזמנה למשפחה לחגוג ולציין שלב מכריע זה בחיי הפעוט והפעוטה.
• על בר ובת המצווה ביהדות: טקס חניכה לנער ולנערה – הרבנית שרה סגל-כץ ומרב למברגר. טקס בר ובת המצווה ביהדות, הוא טקס חניכה בו הנער והנערה מצטרפים לקהילת המאמינים הבוגרים, ומקבלים עליהם את חובות הקהילה בדמות קבלת "עול מצוות". כאן, בגלויה, מוצעת סקירה של ההיבט ההיסטורי־הלכתי של טקס בר המצווה וטקס בת המצווה, והעמקה במשמעויות הנלוות לטקס, אז והיום. הזמנה פתוחה להורים, ולנערות ונערים, להעמיק במשמעות טקס בת ובר המצווה שלהם ולנסות להוסיף לו רבדים נוספים לחגיגה ולריטואלים המקובלים.
• לקבל את הווסת: על קבלת וסת ראשונה כרגע מכונן וראוי לציון בחיי האישה – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי. קבלת הווסת הראשונה משקפת את התפקוד הגופני התקין ואת תהליך ההתפתחות המופלא שעוברת האישה. אולם, במקום לחגוג את קבלת הווסת ולהתייחס אליה בכבוד ובפתיחות כשהיא מתרחשת, רובנו מאמצות יחס של הסתרה, התעלמות, מבוכה ואף כעס או דיכאון כאשר היא מגיעה במחזורה הקבוע. גלויה מבקשת לצלול אל תפיסת הווסת, להסביר על היעדרותה מטקסי החיים במסורת היהודית ולהציג הצעות לציון ולחגיגת קבלת הווסת הראשונה.

חופה וקידושין

• "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם" – אירוסין אז והיום – הרבנית שרה סגל-כץ, חורש אל עמי ומרב למברגר. טקס האירוסין עבר גלגולים רבים במהלך השנים. בכל דור נוצקה לתוכו משמעות שונה ונוספו גוונים אחרים: מפרקטיקה הלכתית-משפטית שבעבר הייתה מבוצעת כשנה לפני הנישואין, ועד לשלב סמלי שאוחד עם הנישואין. תקופת האירוסין מזמנת צפייה, עליית מדרגה במערכת היחסים וביסוס הזוגיות. העמקה במושג "אירוסין" וכמה הצעות לטקסי שידוכין (אירוסין) שיכולים לבטא את פתיחתה של תקופה ייחודית זו.
• לשאלת תוקף קניין האישה בקידושין – טו"ר רבקה לוביץ. סוגיית קניין האישה בקידושין, היא סוגיה מורכבת וקשה לדיון בשל המטען הרב והסותר לעיתים שהיא נושאת עמה בקרב בציבור הדתי. המושג 'קניין' ביחס לבני אדם, אינו בהכרח מתיישב בצורה נינוחה בראשנו במאה העשרים ואחת. כניסה לעובי הקורה של הדיון במושג, פרישת העמדות השונות, והצגת הטענה בדבר אי-תקפותו של הקניין בקידושין בימינו והצעה לטקס נישואין הלכתי נטול קידושי קניין.
• "עוד ישמע" – תכנון חופה שוויונית – נירה נחליאל. "אשר אסר לנו… והתיר לנו…" האמנם "לנו"? נירה נחליאל מציבה את השאלה בפתיחת המאמר, שעוסק בישירות ובכנות בשאלת שותפות ונוכחות נשים בטקס החופה והקידושין. על תכנון חופה 'שוויונית' בגבולות 'הלכתיים', והבחירה במעורבות פעילה בתהליך.

גירושין

• על הגירושין ביהדות : טקס סידור הגט – הרבנית שרה סגל-כץ, חורש אל עמי ומרב למברגר. מהלך טקס הגירושין, הוא בבואה הופכית של הנישואין ושל הקידושין שמבטא ומחולל באופן זהה את השינוי שבמעמדם האישי של בני הזוג. בטקס הגירושין בצורתו המסורתית והמוסדית, לאישה אין קול. זהו היעדר שיכול לפגום ביכולת המימוש העצמי של האישה, באפשרותה לחוות את מלוא מנעד התחושות והרגשות של טקס הגירושין, ובתחושת השותפות והבעלות שלה. על הצורך בפלטפורמות מאשררות ומעצימות עבור נשים ברגע זה, ועל יוזמות והצעות קיימות אשר שואפות לגשר על הפער וחוסר השוויון, או לפחות להעניק הזדמנות למרחב פעולה ותחושה רב יותר עבור האישה המתגרשת.
• טקס גירושין חברתי – רבקה בן ששון. היהדות שמצטיינת כל כך בטקסים, לא מצאה דרך לציין את הגירושין, שנעשים נפוצים יותר ויותר בשנים האחרונות. היכן טקס המעבר המתבקש? רבקה בן ששון, יצרה טקס מעבר חברתי לגירושין בתקווה שהצעתה תעזור לגרושות הטריות להביע את רגשותיהן, וכן לקידום שינוי ביחס החברה הדתית לגרושים וגרושות בתחילת דרכם.

אבלות

• 'בְּרִיּוֹת רַבּוֹת גָּרוֹת בְּחָזִי הַכּוֹאֵב': על הָאֲבֵלוּת – הרבנית שרה סגל-כץ, חורש אל עמי ומרב למברגר. על אף שאבלות על הקרובים נדמית לנו כהרגשה "טבעית", הדרך שבה אנו מתאבלים מוסדרת על ידי נורמות חברתיות ותרבותיות, ולענייננו, על ידי ההלכה היהודית. במאמר זה מבקשת 'גלויה' לסקור בקצרה את שלבי האבל בהיבט הפסיכולוגי, להציג את הלכות האבלות היהודיות ומטרתן, לעסוק בדמות האבל וכן באתגרים הייחודיים לנשים בתקופתנו. המאמר נועד לכלל הציבור – האבלים, המנחמים, מעגל הקרובים והקהילה.
• על הצורך בטקס לאחר אובדן היריון, והצעות מעשיות לכינונו – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי. אובדן היריון הוא אירוע עוצמתי ומטלטל שחוות נשים רבות – ולו אין כל טקס או ריטואל במסורת היהודית, לשם סיוע בהתמודדות עם המשבר. נושא זה היה בעבר אפוף שתיקה, אך ההיעדר מהדהד והשתיקה הקולקטיבית קשה מלהכיל. מציאות ימינו קוראת להכיר בצורך לראות באירוע כחלק ממעגל החיים היהודי, ליצור אפשרות לציין אותו ולתת ביטוי ונחמה לחווים אותו.
• תפילה לאישה שאיבדה את פרי בטנה – תהילה אזולאי שאול
• אמן יתומה: קדיש נשים בקהילה – אלומה מוניקנדם-לאו. "בית הכנסת הוא המרחב הטבעי של הגבר הדתי ומופנה אליו. אישה צריכה להילחם על מקומה בתפילה כדרך קבע, ובסוגיית האבלות והקדיש – בה אולי אפשר היה לצפות למידת רחמים – הדין היה קשה כפליים". לאחר שנה של אמירת קדיש על אמהּ, אלומה מוניקנדם לאו מתבוננת על הקשיים והמכשולים העומדים בפני אישה שאומרת קדיש, ומבקשת להציף את הכאב והתסכול המתלווים לשנה שאיננה פשוטה ממילא.

טקסים במועדי ישראל

• בנחת רוח: בית תפילה יקרא לכל המתפללות והמתפללים – נורית יעקבס-ינון. חג שמחת תורה מאפשר לעיתים לבטא רצון שעד עתה לא היה לו שם עבור קריאת נשים, ומשמש כזרז להקמת מניינים משתפים ושוויוניים. נורית יעקבס-ינון מתארת את מסעה הפרטי והקהילתי בהקמת המניין "נחת רוח" בשוהם, כדי למצוא לעצמה "בית תפילה משלה".
• קולה של אשה מתפללת – ד"ר רבקה נריה-בן שחר. במשך תקופה ארוכה לא היה אפילו צורך לבטא את המילים "קול באישה" כדי לגרום לד"ר רבקה נריה בן שחר להשתתק. ״הגעתי לגיל 40, והחלטתי שיום הולדת עגול זה סיבה לעבור את המשוכה, ולקרוא בתורה״ – ד״ר רבקה נריה בן-שחר כותבת על הבחירה לקרוא בתורה עבור הציבור ועבורה.

מי ייתן, וכל אחת ואחד ימצאו את דרכם לחוג ולציין את האירועים, הרגעים והטקסים המשמעותיים בחייהם ובמסורת היהודית. אנו מזמינות אתכן ואתכם לשתף את מערכת 'גלויה' בתחושות, במחשבות וברעיונות נוספים סביב טקסי החיים ומעגל החיים, ולהמשיך ביצירה מתוך שיח פורה, כנה ומשותף.

כתמיד, נשמח בקרבה ובקשר. אתן ואתם מוזמנים לספר לנו על חוויית הקריאה באתר, להציע תיקונים, או לשלוח הצעות לטקסטים חדשים – בין אם הם מפירותיכם ובין אם של אחרות ואחרים.

בגלויה ישנו עמוד המהווה את מפת האתר ודרכו ניתן להגיע לכלל התכנים שעלו למגזין גלויה מרגע לידתו. אפשר לראות בעמוד זה גם מעין עמוד ׳תוכן העניינים׳ וגם מעין ׳מפתח׳ למציאה ולתנועה בתוך האתר. עם הכנסת אל״ף בי״ת גלויה – מילון המושגים של מגזין גלויה, ניתן להסתייע בו כדי לנוע בין תכנים שונים באתר שלא מבעד לתפריט הראשי.
מוזמנות ומוזמנים להתוודע לנושאים ולתכנים שעוד לא פגשתם בהם בספריה הצומחת של גלויה.

ואם תרצו לעקוב אחר הניוזלטרים של מגזין גלויה שנשלחו עם יונת הדואר ואולי פספסתם חלק מהם – תוכלו להציץ בעמוד הארכיון של לקט מתוך האיגרות שנשלחו.

קריאה מהנה,
הרבנית שרה סגל-כץ וצוות גלויה.