הַשָּׁעָה הָיְתָה וְתִשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים שִׁשָּׁה בְּאוֹקְטוֹבֶּר / אַרְבַּע וְעֶשֶׂר דַּקּוֹת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם. מֵאָז גַּם בִּשְׁעוֹן / הַמַּתֶּכֶת שֶׁלִּי קָפָא הַזְּמָן.

שֶׁהַשֵּׁמוֹת הָרְשׁוּמִים יִהְיוּ לִי זָרִים / שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה אַף חָבֵר שֶׁיָּשַׁב אִתִּי פַּעַם בִּמְדוּרָה,

חִלְמִי חֲלוֹמוֹת טוֹבִים / דַּמְיְנִי שֶׁיֵּשׁ לָךְ הוֹרִים אֲבִיגַיִל / כֶּתֶר עַל רֹאשֵׁךְ

נוֹגְעִים וְנִזְהָרִים וְנוֹגְעִים

וְאָז שׁוֹאֶלֶת: "תַּגִּידִי, אֲנִי חַיָּה? / וְאֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי מֵתָה?" / מָה הֲיִיתֶם עוֹנִים / לַיַּלְדָּה בַּת אַרְבַּע?

בִּפְנוֹתֵנוּ לַקִּיר בְּנוֹפְלֵינוּ אֶל הַחוֹמָה / בְּאָבְדַן שְׁאֵרִית נְשִׁימָה / עִטְפִי אֶת אֲבֵדוֹת נַפְשֵׁנוּ

חַמַּת הַכַּדִּים עַל רוּחוֹת מְשַׁבְּרוֹת / הַסְּלָעִים / עַל הַשְּׁבָרִים עַל הַשְּׁבָרִים

פלג בר-און פגשה את פיני וברוריה רבינוביץ, הוריה של דסי ז"ל, לשיחה על עמותת 'יקיר לי', על העלאת מודעות לנושא חברתי בוער, על התמודדות עם אבל ועל ערבות הדדית.

״את הבור שבחזהּ קשה יותר לראות. יש חולצה בדרך, סוודר, לעיתים גם ג'קט. אבל הוא שם.״ - סיפור קצר מאת רחלי ווקס על ״כיצד לא ליפול פנימה״.

חַבְּקִי אֶת הָאָדָם הַדּוֹעֵךְ לְפֶרֶק זְמַן קָצָר אַךְ מַשְׁמָעוּתִי / עַד שֶׁיִּהְיֶה הֶכְרֵחַ לְהַפְסִיק.

הַכֹּל עוֹצֵר וּמִצְטַמְצֵם, אֲבָל כָּרֶגַע אֵין פְּנַאי.

הַלַּיְלָה אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁתֵּלֵךְ לִישֹׁן / וְלֹא תִּתְעוֹרֵר מָחָר, שֶׁרֶגַע לִפְנֵי שֶׁתַּעֲצוּם / אֶת עֵינֵיִךָ לָעַד, תַּרְגִּישׁ שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתְךָ

לְלֹא אַרְנָק, אוֹ כֶּסֶף, חָסֵר / כְּתוֹבֶת וְזֶהוּת, מְטַיְּילוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו / לְלֹא מָנוֹחַ בְּכִיסָיו. וְאֵין דָּבָר

לְמַנְעוּלֵי זִכָּרוֹן חוֹרְקִים / לַחֲרָטוֹת שֶׁאֵינָן מִתְלַבְּשׁוֹת / לַצִּלְצוּל שֶׁבְּכָל זֹאת יַגִּיעַ

אֵיזֶה גַּעְגּוּעַ. / הָאִישׁ חוֹלֵף עַל פָּנַי וְנֶעְלָם מֵעֵינַי / מִי אוֹתוֹ הָאִישׁ?

הָיָה עָלַי לִקְבֹּר חַיִּים / כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּמְעַט שְׁכִינָה.

לידה שקטה היא אירוע משברי אשר קוטע באחת את התקוות, הפנטזיות, תהליך ההקשרות והציפיות להורות ולשינויים המשפחתיים שליוו את ההיריון.

"אחרי ארוחת שישי ישבנו על הספה וגיסתי איריס נגעה בבטן שלי. פתאום הרגשנו שתינו בעיטה זעירה ועוצמתית. תנועת פרידה". מונולוג על לידה שקטה.

מְתַחְלֵף כְּאֵבִי / בִּהְיוֹתִי לָכֶם. / אָנָּא / אֶהֱבוּנִי, אָחוּנִי.

הצעות קריאה מתוך מאגר המאמרים והשירים שבמגזין גלויה, עבור ימי זכרון אישיים (יארצייט), ימי זכרון ממלכתיים ועבור תקופת אבלות והחוויה המתמשכת בעת אובדן.

במסורת יהודי תימן היה מקום ייחודי לשירת הנשים לכבודה של היולדת וכן קינות במהלך טקסי האבלות על הנפטר. ניתוח של השירה והטקסיות במסורת שהייתה ואיננה.

על כוחו המופלא של הקדיש להעניק אפיק ביטוי הולם – בהיעדר כל אפשרות אחרת של ביטוי לשוני – לאדם העומד לנוכח קץ החיים.

בית הכנסת מופנה אל הגבר. אישה צריכה להילחם על מקומה בתפילה כדרך קבע, ובסוגיית האבלות והקדיש הדין היה קשה כפליים.

החווייה האישית של רבקה לוביץ' בעת הלווייתו של אביה ז"ל, והדרת נשים בבתי העלמין ובמעמד ההספד.