אֲרוּחַת הַבּוֹקֶר תַּמָּה.
חַיִּים שׁוּב רוֹצָה הַבַּיְתָה,
שָׂם בְּדִמְיוֹנוֹ מַמְתִּינִים לוֹ יְלָדָיו.
בְּגִיל 96, אַלְמָן מִזֶּה שְׁנָתַיִים,
לִבּוֹ יוֹצֵא אַל יְתוֹמָיו.
לְלֹא אַרְנָק, אוֹ כֶּסֶף, חָסֵר
כְּתוֹבֶת וְזֶהוּת, מְטַיְּילוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו
לְלֹא מָנוֹחַ בְּכִיסָיו. וְאֵין דָּבָר
שֶׁיַּעֲצוֹר אוֹתָן מִלְּבַד
הַתְּפָרִים בְּמִכְנָסָיו.
אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִים תַּמָּה,
חַיִּים שׁוּב עוֹלָה לְהַסָּעָה.
בִּכְתוֹבֶת מְגוּרָיו אֵין מִי שֶׁמִּצְפֶּה לוֹ,
זוּלַת חֲלוֹם הַשִּׁיבָה אֵלָיו יִשְׁקַע
כְּשֶׁיַּעְלָה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעוֹ.
![שיבה מאוחרת, שיר מאת שרון רמר ביאל- מגזין גלויה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2013/04/עיצוב-ללא-שם-52.png)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם