לדבר גלויות על תקווה ותיקון

בקשה על הגשם ועל מים-חיים ועל התקומה ועל השיבה של החטופים והחטופות, הלוחמים והלוחמות, המפונים והמפונות לבתיהם לשלום. מבוסס על הנוסח הספרדי המקובל ונערך לשמיני עצרת שנת ה'תשפ"ה על ידי רבי נריה רפאל כנפו וצוות התפילה בקהילת ציון.

אַתְּ לֹא תִּקְּחִי מִמֶּנִּי אֶת הַחֶמְלָה וְלֹא אֶת הָאַהֲבָה, / אֲנִי אַמְשִׁיךְ לֵהָנוֹת מִמֶּתֶק הַשֶּׁמֶשׁ

א. צַיֵּר לִי תִּקְוָה: \Imagine  / ב. לֹא, אֲנַסֶּה שׁוּב: תּוֹרִיד אֶת הַיּוֹנָה. תִּמְחַק גַּם אֶת עֲלֵה הַזַּיִת. צַיֵּר לִי תִּקְוָה אַרְצִית יוֹתֵר. מְפֻכַּחַת. בְּסִגְנוֹן רֵאָלִיסְטִי.

מוּטָב אָמוּת וְאֹתִיּוֹת חֶמְלָה בְּעַד צְעִיף עֵינָי / מִלִּחְיוֹת וְשִׂנְאָה חֲקוּקָה לְמִצְחִי

מֵאָז שֶׁזֶּה קָרָה אֲנִי חַיָּה יוֹתֵר 

אוּלַי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה / תִּהְיֶה לָנוּ פִּרְצָה לְהַכְנִיסֵךְ

שְׁנַת רְפוּאָה, שְׁנַת שָׁלוֹם, שְׁנַת תִּקְוָה, שְׁנַת תִּקּוּן, שׁנַת תּוֹם לֵב

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גִּלִּינוּ בְּעַצְמֵנוּ כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים, דָּרַשְׁנוּ אוֹתָם שוּב וָשוּב.

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גָּמַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ יֹפִי. / הֶאֱמַנּוּ, וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ, זָכַרְנוּ, חִבַּקְנוּ,

נִשָּׂא תְּפִלָּה שֶׁכָּל הַחֲטוּפִים וְהַחֲטוּפוֹת יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה בִּמְהֵרָה, בְּשָׁלוֹם, בִּרְפוּאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, / שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת יְחַבְּקוּ אוֹתָם.ן בַּקָּרוֹב וּבְאַהֲבָה.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו / צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. / תֵּן בִּי הַכֹּחַ לִשְׁהוֹת בְּבִלְבּוּל וּבָעֲרָפֶל עַד יַעֲבֹר זַעַם, / לֹא לְמַהֵר, לֹא לְהַחֲלִיט.

אָנוּ זוֹכְרִים מִי אֲנַחְנוּ. / אֲנַחְנוּ אֵלּוּ הַמְּעִזִּים לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב וּלְהִבָּדֵל מִמֶּנּוּ

נַעַר שֶׁשֻּׁחְרַר מִן הַשֶּׁבִי / מְשַׂחֵק בְּקֻבִּיָּה הוּנְגָּרִית

יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב – מִבֵּין נִצּוֹלֵי הַטֶּבַח נוֹדְעוּ יְתוֹמִים מֵאָב אוֹ מֵאֵם, וְכֵן מֵאָב וּמֵאֵם יַחְדָּיו. / אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת – יֵשׁ מֵהַנָּשִׁים שֶׁהָפְכוּ אַלְמָנוֹת, וְיֵשׁ אָשֵׁר טֶרֶם יוֹדְעוֹת מָה עָלָה בְּגוֹרַל אִישֵׁיהֶן.

כְּשֶׁנִּשְׂרַף הַבַּיִת לְאָן אֶפְשָׁר לָשׁוּב?

בָּהּ הַכֹּל מְצֻלָּקִים כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת, / הֵנֵץ לְפֶתַע שַׁחַר חָנוּן וְעָדִין,

שָׂדוֹת אֲבוּדִים, פֵּרוֹת שֶׁל כְּאֵב. / לְהַקְשִׁיב וּלְהָשִׁיב אֶת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלֵּב.

וְלֹא פָּחַדְתִּי לְהַבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ, / וְיָדְעוּ הָעֲנָנִים לְהִתְפַּזֵּר, עַל כָּרְחָם

אַרְמוֹן מֵהָאַגָּדוֹת / מֵחַלּוֹנוֹתָיו הַמְּשֹׂרָגִים מַבְלִיחִים / חוּטִים שֶׁל אוֹר אוֹזֵל

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ / שֶׁלֹּא נִצְטַעֵר כָּל כָּךְ / וְשֶׁנַּפְסִיק לְצַעֵר אוֹתְךָ

וְנִכְאַב / וְנֹאהַב. / וְנִזְכֹּר

הָעִקָּר לְהִשָּׁאֵר עֵרִים / וּלְדַמְיֵן תִּקְוָה.

טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם יָנְקוּ אַשְׁמָה שֶׁל קַיִץ.

הָרָעָה וְהַטּוֹבָה יִתְעַרְבְּלוּ כִּכְבָסִים, / וּמַבָּטֵנוּ הַבּוֹהֶה / כְּפָעוֹט נִדְהָם מוּל מְכוֹנָה