שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי / וְלֹא אֶכָּשֵׁל חָלִילָה כִּי יִשְׂמְחוּ בִּי חֲבֵרַי / וְאֶהְיֶה גַּל נִשְׁבָּר לִרְסִיסִים

לֹא דִּבַּרְתִּי כִּי הֶאֱמַנְתִּי / שֶׁמִּלִּים יוֹצְרוֹת מְצִיאוּת / וְשֶׁהַשְּׁתִיקָה יָפָה

בַּיִת בְּלִי קִירוֹת הַאִם / עוֹד יִקָּרֵא בַּיִת / תְּפִלָּה בְּלִי קִירוֹת הַאִם / תְּפִלָּה הִיא

בּוֹאִי קָרוֹב יַלְדֹּנֶת, / אֶחְבֹּשׁ וְאַטְלִיא, / אֲרַכֵּךְ וַאֲחַבֵּק

וְסִגְרִי בְּבַקָּשָׁה הֵיטֵב, אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרַיִךְ… / הֵם נִבְהָלִים שָׁם בַּחוּץ / מִמַּרְאוֹת אֲפֵלִים / נִרְתָּעִים לְמַרְאֵה פְּצָעִים חֲשׂוּפִים

הַגִּידִי בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה: / מֻתָּר לִי לֹא לָדַעַת / כְּלוּם. / לְכִי לִישׁוֹן אִם תַּצְלִיחִי.

אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת / מָתַי יִפְּלוּ עָלַיִךְ / הַחַיִּים

מָזַגְתָּ כָּרִיּוֹת, / חָלָב. אָמַרְתָּ, אֲנִי עָסוּק מִדַּי. / לֹא הָיִיתָ.

פּוֹעֲרִים / נִפְעָרִים / נִזְהָרִים / מַתִּירִים

לְלַמֵּד אֶת עַצְמִי / כָּל מָה שֶׁלֹּא יָכֹלְתְּ לְלַמֵּד אוֹתִי

הָאֵין, פִּרְפּוּרִים שֶׁל חֹסֶר מְסֻגָּלוּת

מגזין גלויה עתיד לפרסם מגוון תכנים הקשורים ב: פְּגִיעוּת וּמוּגָנוּת. מוזמנות.ים לשלוח מאמרים, שירים, תפילות ויצירות אמנות הקשורים לנושא.

חוויית הפרידה לכשעצמה, כמו גם שלבים שמגיעים לאחריה - נוגעים בשבריריות החיים, אבל גם בבניה הלאה. החתימה והמציאה שאחרי, מבלי להכחיש את שבר ועצב - ראויים להיקרא במגזין גלויה ועל כן, אנא שלחו לנו מאמרים, שירים ותפילות המתייחסים אל הפרידה ואל פרקים שבאים לאחריה.

אֲנִי תּוֹרָה / פְּשׁוּטָה לַכֹּל / עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ / וְקוֹרֵאת: - שְׁמַע!

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל מתן תורה בחג השבועות, ליחסים בכלל עם המושג ״תורה״ כהשראה רוחנית, כצו מוסרי, חיבור, פולמוס, הלכה, אמונה, כפירה ומנעד רחב של תחושות ומחשבות בנושא.

שירים, תפילות ומאמרים על דחייה, הדרה וחרם חברתי בכל הגילים, בליווי איורים לשימוש חינוכי וקהילתי.

אַבָּא צָעַד לְצִדִּי / עָנָה מְרֻחָק, "הֵם רוֹאִים TNT". / קוֹלוֹ הָיָה קוֹלוֹ / אֲבָל מַשֶּׁהוּ, הָיָה לֹא בְּסֵדֶר.

אסופת פיוטים, שירים תפילות ומאמרים לכבוד חג הפסח. האסופה נערכה מתוך עבודה משותפת של דוברות.י עברית וצרפתית, כקריאה משותפת לחירותם של החטופים אשר עדיין בשבי.

כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת / מֵהַשְּׁמִינִי הַחַג הַזֶּה, / מֵהַשְּׁבִיעִי הַשָּׁבוּי

חֲתָךְ מְדַמֵּם / בֵּין יָם לַנָּהָר / בּוֹ, / חַיִּים זוֹרְחִים עִם שַׁחַר,

דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא בֶּאֱמֶת: / בִּלְתִּי שָׁבִיר / בִּלְתִּי חָדִיר / לֹא כּוֹאֵב לִי / לֹא רָעֵב אוֹ צָמֵא / אוֹ סְתָם, לֹא / מִתְגַּעְגֵּעַ

קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמַע נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים, / מְבַכִּים וּמְמָאֲנִים לְוַתֵּר עַל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ / כִּי עוֹדָם.

הִנֵּה כָּל הַבַּיִת רֵיק מֵרִהוּט: / קִיר קַר. תְּרִיס שָׁחֹר.