כְּמוֹ לֹא חָצְצוּ חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים,/ אֶחָד הָיָה הַקּוֹל.

וְאַתְּ פִּתְחִי לָהּ: / לִמְדִי בִּתִּי. לִמְדִי וְלַמְּדִי. אִם כְּבָנִים, אִם כְּבָנוֹת. לִמְדִי, לִמְדִי, שַׁאֲלִי וְכִתְבִי... / בְּכוֹחֵךְ לִטְווֹת וּלְחַדֵּשׁ מַחְשָׁבוֹת רַבּוֹת שֶׁעוֹד לֹא בָּאוּ לָעוֹלָם וְאַתְּ בַּת בַּיִת בְּעוֹלָמֵנוּ

הַנֵּר מֵאִיר אֶת פַּחֲדֵי הַלֵּב / בְּחִפּוּשׂ עַתִּיק / אַחַר פֵּרוּרֵי הַמַּחֲבוֹאִים

הַמּוֹצִיא אֶת עַמִּי מִמִּצְרַיִם, גְּאַל אוֹתִי מִמְּצָרַי הָאִישִׁיִּים, מֵהִסְתַּכְּלוּת צָרָה עַל הַמְּצִיאוּת וְעַל עַצְמִי

מעמד סדר הנשים מתקיים לפני פסח, ובו נערך טקס בשם 'קערת החירות' שמזמין את המשתתפות לדבר, להודות ולהתפלל על חירותן האישית.

שֶׁתַּצִּית אוֹתִי בְּאֵשׁ וְאֶבְעַר אֵלֶיךָ בַּעֲשַׁן/ סִיגַרְיָה שֶׁל מוֹצָאֵי.

שָׁנִים הִתְחַנַּנְתִּי לְשַׁעַר / עַכְשָׁו הוּא מְבַקֵּשׁ: פִּתְחִי לִי

בְּתוֹךְ עֲבוֹדָה, וְסִירִים, וּבַיִת, / עֲשִׂי לָךְ חַג קָטָן. / הִפְכִי לִבֵּךְ כְּמוֹ כִּיס, נַעֲרִיהוּ כְּשׁוּל בֶּגֶד

בְּיָמִים מוּאָרִים אַטְמִיעַ אֶת אוֹר הַנֵּרוֹת בְּתוֹכִי, / מוֹקִירָה וְיוֹדַעַת שֶׁאַתָּה תָּמִיד אִתִּי וּבְתוֹכִי

לכבוד חג החנוכה, אנו מפנות אלומות אור אל רשומות קיימות באתר וממליצות לקרוא בהן על מנת להאיר מחדש את הקיים, להודות, לשבח ולהתפתח.

הצעה של הרב[נית] לאה שקדיאל עבור תום הסבב הראשון בהקפות של שמחת תורה, במילים מהנביאים ירמיה וזכריה המבטאים את רוח הגאולה עבור נשים במעמד זה ועבור הקהל.

הסבר מאת הרבנית עידית ברטוב על מנהג הטבילה בערב יום כיפור על ידי נשים וגברים, בכל הגילאים, לקראת היום הקדוש.

זוֹעֶמֶת בְּעַנְנֵי רֹאשִׁי, / כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַתְּ שֶׁמֶשׁ / וְנוֹלֶדֶת לָךְ יַלְדָּה יָרֵחַ

יום ההולדת הוא סיבה למסיבה, אך גם הזדמנות לחשבון נפש והתפתחות אישית. על מנהגים, תפיסות ותודעות שונות ביחס ליום זה.

עַל קִרְבָה / וְעַל רִחוּק / עַל שֶׁעֲשִׂיתַנִי כִּרְצוֹנְךָ / וְעַל תֹּם שֶׁלֹּא פָּג גַּם אַחֲרֵי שֶׁפָּגַמְתִּי

נוסח של תפילה חדשה לאמירה קודם הדלקת נרות חנוכה מאת ד״ר יעל לוין. התפילה מעלה זיקות בין תשע נשים או קבוצות נשים לבין ימי החנוכה.

טקסים יהודים רבים מסביב למעגל השנה מפגישים את המשפחה מסביב לשתי פרקטיקות נפוצות; אוכל וקריאה בטקסטים מכוננים. השנה הקורונה מצמצמת משמעותית את המפגש המשפחתי, אבל אין פירוש הדבר שהתקרבות הלב אמורה להיפסק, אולי אפילו להפך.

בפיוט מעוז צור שרים על צרות הגלויות. לאור מצב הקורונה ד"ר יעל לוין מציעה הוספה של בית על סיום המגיפה.

וְאָנוּ / מְבַקְשִׁים / תַּשִּׁיב בָּנוּ רוּחַ / תּוֹרִיד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם / לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה / לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת

מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר הָיוּ חַיֵּינוּ / צָפִים מְטֹהָרִים. כְּמוֹ בְּאַקְוַרְיוּם

אֲנִי מְסָרֶבֶת לְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל הַדָּמִים שֶׁאֲנִי / מַזִּילָה עַל מִזְבַּח הַקִּיּוּם שֶׁל הַבַּיִת

יָצָאתִי מִמִּצְרַיִם כְּדֵי לְסַפֵּר / וְלַמְרוֹת שֶׁמִּצְרַיִם רוֹדֶפֶת אוֹתִי / עַד הַיּוֹם

רוח יום הכיפורים כבר עימנו, המחשבות עסוקות בסיכומים ובתפילה ובתחנונים על השנה שנפתחה. מוזמנות ומוזמנים לצפות בשיעור שהעברתי וצולם במסגרת ״פתח שער״ בבית אבי חי, מתוך התבוננות ביום הכיפורים כהזדמנות לשמיטה, לבניה ולבחירה לאן להוליך עצמנו

ד״ר יעל לוין קוראת לומר ביום הכיפורים הקרוב "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לעילוי נשמות קורבנות מגפת הקורונה