בַּלֵּילוֹת אֲנִי רְדוּפַת חֲלוֹמוֹת / בַּיָּמִים אֲנִי רוֹאָה אֶת הַפָּנִים

גליון 300 של ״נשים״ יצא ואיתו כתבות ומאמרים חגיגיים, ביניהם גם ראיון של הכתבת נחמה ליבסקינד-רוזנצוייג עם הרבנית שרה סגל-כץ

הצעה של הרב[נית] לאה שקדיאל עבור תום הסבב הראשון בהקפות של שמחת תורה, במילים מהנביאים ירמיה וזכריה המבטאים את רוח הגאולה עבור נשים במעמד זה ועבור הקהל.

גלויה שמחה לארח את הרב אביע"ד סנדרס, ר"מ במדרשת לינדנבאום ואחראי על פיתוח והשמה בכולל דעה ע"ש סוזי ברדפילד.

האם היא יכולה לתת לחתן טבעת? ומה הם המשפטים העומדים לרשותה כדי לבטא את רצונה להתקדש? אפשרויות של פעולה ותגובה מצד הכלה לצד עיון הלכתי בסוגיה.

הצעות מעשיות לפסוקים, ציטוטים ואמירות של הכלה בעת מתן טבעת לחתן או במענה לקידושין.

ברוכה הבאה. מתלבטת איפה להתחיל? כאן קיבצנו לך מלוא הטנא תכנים מעולים עם מידע וטיפים לכבוד אירוסייך ולקראת החתונה.

צוות גלויה בראיון עם הרבנית דבורה עברון, מורת הלכה, אשת חינוך ורוח ופעילה בזירת הפמיניזם הדתי. הראיון עם הרבנית דבורה פותח את מדור הראיונות האישיים במגזין גלויה - גלוית עיניים.

'גלויה' בראיון עם גילי פליסקין, מחברת הספר 'דברים שרציתי לגעת", מתוך בקשה לעסוק בנושא האוננות הנשית בצורה פתוחה, כנה ומכילה, ולהציע לו נקודת מבט עכשווית ונשית.

וַתַּעֲמֹד עַל מְקוֹמָהּ / לֹא יָכְלָה לַעֲלוֹת אוֹ לָרֶדֶת / כִּי הָיָה הַסֻּלָּם שַׁבְרִירִי וַחֲסַר שְׁלַבִּים

הרהורים על אתוס האירוסין כמציאת ׳נשמה תאומה׳. אביטל אנגל משתפת במחשבותיה על סיפורי העל שלא בהכרח משרתים אותנו ואת רגשותינו בתקופת האירוסין ובתפיסתנו את הזוגיות בכלל.

גלויה מבקשת לצלול אל תפיסת הווסת, להסביר על היעדרותה מטקסי החיים במסורת היהודית ולהציג הצעות לציון ולחגיגת קבלת הווסת הראשונה

על הָאֲבֵלוּת: מאמר שנועד לכלל הציבור - האבלים, המנחמים, מעגל הקרובים והקהילה. סקירה בשלבי האבל בצמוד לחיוב ההלכתי בעת התאבלות.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תִּקְווֹת שָׁם בִּפְנִינֵי עֵינַיִךְ / הַהַבְטָחוֹת כֻּלָּן מַרְבָד לִנְעוּרַיִךְ,/ מָה הֵבִיא עָלַיִךְ הַזְּמַן שֶׁחָלַף מֵאָז?

ברכת כלה שלוקטה ונערכה ממספר מקורות: ״...שהבריאה החדשה, אותה אנו יוצרים היום, תהיה בריאה שלמה בקדושתה ותהיה כולה לשם שמיים...״

דגם של "מִי שֶׁעָנָה" הנאמר בסליחות, אשר מוסב על דמויות נשים מתקופת המקרא ומקביל לנוסח אשכנז המסורתי.

הצעת אלטרנטיבה לטקס הקידושין שנוצרה לאחר התלבטויות ארוכות בנוגע למשמעותה ואופייה של החתונה היהודית בימינו.

נשים רבות שסובלות מכאבים מדווחות שרופאים מייחסים את הכאבים שלהם למקור רגשי ולהסביר שמדובר ב"התנהלות טיפוסית של אישה״.

ד"ר רבקה נריה בן שחר טוענת כי סעודות "אמנים" הן תגובה נשית ייחודית לפוסטמודרנה ולפמיניזם המערבי, וניסיון ליצור מסגרת קהילתית תומכת.

"אַל תִּהְיִי קֹרַח, / אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים יַלְדָּה שֶׁמַּצְבִּיעָה עַל הַמֶּלֶךְ הָעֵירֹם. / הַמְּצִיאוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית תִּבְלַע אוֹתָךְ, הַחַמְסִינִים יִשְׂרְפוּ."

לטקסים תפקיד משמעותי באורח החיים היהודי. כיום נשים יוצרות ומצמיחות טקסים לאירועים שלא היה להם מענה בעבר

החזון העומד בבסיס "נָחוּגָה": ספריית טקסטים במגזין העוסקת בטקסי חיים במעגל החיים היהודי והאישי.

פירוט של תכני "נָחוּגָה": הצעות לטקסי חיים, חידוש מסורות, מאמרים על הטקסים הקיימים והצעות מעשיות ליישום

התבוננות ביקורתית ומגדרית על המרחב הטקסי ועל עריכת שינויים במרחב; חתונה כמקרה בוחן