מה צפוי לך בבדיקה הגינקולוגית הראשונה ומה קורה בבדיקה שגרתית בהמשך? – לנשים נשואות ולנשים רווקות

גִּינֵקוֹלוֹגְיָה ("תורת האשה" ביוונית) הוא תחום הרפואה העוסק במערכת הרבייה הנשית. לכן, התחום נקרא גם "רפואת נשים". מרבית הנשים הדתיות פוגשות רופאת נשים לראשונה לפני החתונה, כאשר רבות מגיעות לשם התייעצות לקראת קיום יחסי מין וקבלת מרשם מתאים לאמצעי המניעה שיתאים להן, וימשיכו לפגוש את הרופאה לאורך חייהן. אך הביקור אצל רופאת הנשים ממש לא מיועד אך ורק לנשים נשואות או אלו שעומדות להינשא, ועל כך בהמשך.

איך לבחור רופאת נשים?

בחירת הגינקולוגית אליה תלכי היא בחירה חשובה. התחושה ממנה תצאי מהבדיקה הראשונה שלך אצל רופאת הנשים, יכולה ללוות אותך שנים קדימה ולכן בחירת הרופאה היא בחירה שיש לה משמעות והשלכות אפשריות. כאשר אישה מקיימת יחסי מין, כדאי להפוך בדיקות אצל הגינקולוגית לדבר שבשגרה, לעומת רופאים מומחים אחרים שנהוג לראות רק אם מתעוררת בעיה. בעקבות כך, המצב האידיאלי הוא כמובן למצוא רופאה שתהיה רגישה ותלווה אותך לאורך שנים, למרות שלפעמים ייתכן שחיפוש הרופאה המתאימה עבורך יקח זמן ולא תמיד יקרה על הביקור הראשון.

ישנן נשים שיעדיפו שרופאה תטפל בהן ויש כאלו שזה לא ישנה להן. ישנם רופאי נשים נהדרים ורופאות נשים מעולות. לאורך המאמר נשתמש בלשון נקבה, אך הבחירה האם ללכת לרופאה או רופא היא שלך בלבד.

הדרך למציאת הרופאה המתאימה היא מגוונת, ובמקרה הזה בהחלט כדאי להשתמש בחכמת ההמונים על מנת לגשת אל המשימה עם כמה שיותר ידע וכלים. אפשר לבקש המלצות לרופאות נשים מחברות ואפשר לבקש גם בפייסבוק, למשל בקבוצה רפואה לנשים בישראל – הקבוצה הסגורה, כשמה כן היא – עוסקת ברפואה לנשים בישראל, לא רק בהקשרים של גינקולוגיה, והיא סגורה, כלומר ללא גברים. מי שלא חברה בקבוצה – לא יכולה לראות את הפוסטים המתפרסמים בה.

בכל האתרים והאפליקציות של קופות החולים השונות קיימת רשימה של רופאות ורופאי נשים, ואפשר לסנן גם לפי ישוב, זמני קבלה ולעתים גם לפי מין הרופא/ה: כללית, מכבי, לאומית, מאוחדת. הסינון הוא כלי אפקטיבי ביותר, שכן כך תוכלי לשלוט במידע הקיים ולמצוא את האפשרויות המתאימות לך ביותר מבחינת קרבה לאזור מגורייך כך שהביקור אצל רופאת הנשים יהיה לך נוח ונגיש, וכן רשימה מצומצמת של רופאות ורופאים אפשריים עליהם תוכלי לעשות בירור אצל חברות או בקבוצת הפייסבוק שהזכרנו בצורה ממוקדת הרבה יותר.

ללכת לגינקולוגית כרווקה

התפיסה המקובלת בחברה הדתית היא שאל הגינקולוגית הולכים רק סביב החתונה, אך בפועל אין זה בהכרח המצב אצל כלל הנשים. לא מעט נשים שאינן בזוגיות – רווקות, גרושות ויחידניות – יזדקקו לביקור אצל גינקולוגית. החלק הבא במאמר יעסוק בבדיקה שגרתית אצל גינקולוגית, אך לפניו חשוב לנו מאוד לחדד שגם לנשים פנויות יש סיבות להגיע לרופאת נשים.

כדאי להבהיר את זה בצורה יותר ישירה: הגוף הנשי לא מבחין האם יש או אין לנו טבעת נישואין על האצבע. הגוף שלנו מתפתח בהתאם למחזוריות שלנו, חווה שינויים ומצבים פיזיים שנובעים מהשינויים ההורמונליים בגופנו, ובו עלולות להתעורר בעיות שונות ומגוונות שדורשות ביקור אצל גינקולוגית ללא שום קשר לחיי אישות ולנישואין. 

למרות מה שלפעמים חושבים, ההליכה לגינקולוגית לא תכלול בהכרח בדיקה גופנית או פנימית. לרופאת נשים אפשר ללכת במצבים רבים, כאשר בחלק ניכר מהם לא יהיה צורך כלל בבדיקה. גם אם ישנו צורך, הבדיקה יכולה לכלול הסתכלות חיצונית בלבד ולעתים לשלב אולטרסאונד חיצוני (ובמצב שכזה, כדאי לך להגיע עם שלפוחית שתן מלאה). במקומות בהם הרופאה מתעקשת על בדיקה פנימית ולך נראה שאין בכך צורך, זכותך ללכת לרופאה אחרת. עם זאת, הרופאה לא יכולה לדעת אם קיימת יחסי מין הכוללים חדירה או לא בלי שאת אומרת לה מפורשות, ולכן כדאי מאוד לציין זאת בתחילת הפגישה כדי לקבל טיפול בהתאם.

חשוב לציין שלפעמים המצב או הבעיה אכן ידרשו בדיקה פנימית, כמו אולטרסאונד וגינלי או בדיקה פיזית של הנרתיק על ידי הרופאה, ולמרות שזה מעט מאיים – חשוב לזכור שבדיקות אלו חיוניות עבור אבחון וטיפול נכון. אולם למרות שבסיטואציה של ביקור רפואי את היא המטופלת והרופאה היא המטפלת, כדאי להיות עם יד על הדופק ולהיות קשובה לקול הפנימי שלך, שכן – יש לך מקום ויכולת להשמיע את קולך, דעתך ועמדתך האישית. 

את יכולה להגיע לרופאת נשים בעקבות גרד בנרתיק או בפות, כדי לקבל טיפול ופתרונות אפשריים עבור כאבי מחזור קשים, לטיפול באקנה (אם כי גלולות יכולות להיות מונפקות על ידי רופאת משפחה), וסביב נושאים אחרים שקשורים למחזור ולווסת כמו כאבי מחזור חריגים, מחזור לא סדיר והפרשות שמעוררות את חשדך; בדיקת שד (בהתאם להמלצות הרופאה ועל פי ההיסטוריה המשפחתית); כמובן שהשאיפה היא להגיע לבדיקה אצל רופאה ולגלות שהכל תקין, וכך סביר שיהיה עם מרביתנו, אך עבור אלו שלא כך המצב אצלן – איתור מוקדם של בעיות יסייע רבות בהווה ובמיוחד בעתיד.

בדיקה שגרתית אצל גינקולוגית

עם תחילת קיום היחסים, כדאי ללכת לרופאה ולבצע בדיקה גינקולוגית אחת לשנה. אם את בהריון, או שישנה בעיה רפואית (להבדיל) סביר שהתדירות תהיה תכופה יותר. אם את עוד לא מקיימת יחסי מין והכל תקין אצלך, סביר שהחלקים הנוגעים לבדיקה גופנית אינם רלוונטיים אליך.

את מוזמנת להוריד קובץ pdf עם תקציר הבדיקה הצפוי לך

בבדיקה שגרתית אצל גינקולוגית, תישאלי לגבי מצבך הבריאותי, הפיזי והנפשי, על יחסי המין שלך וכן אם חלו שינוים באחד מן הדברים האלו מאז הפעם האחרונה בה נבדקת. הרופאה עשויה לשאול ספציפית על הנושאים הללו, למשל על תדירות קיום היחסים ועל טיבם (במיוחד אם התחלתם לקיים יחסי מין לפני פרק זמן יחסית קצר), על הפרשות מהנרתיק ועל אמצעי המניעה שאת נוטלת. אלו שאלות רקע שנועדו לסייע לרופאה להכיר אותך ואת נסיבות חייך, לוודא שמא משהו לא תקין והיא יכולה לעזור במשהו, ולבצע מעקב שגרתי על בריאות גופך.

גם אם ישנה מבוכה, רצוי שלא להסתיר מהרופאה מידע. ראשית, כי כל דבר יכול להיות בעל חשיבות. שנית, כי הרופאה מחוייבת לחיסיון ואת יכולה לבקש ממנה מראש לא לתעד בתיק הרפואי מידע רגיש. אם לך יש שאלות הנוגעות לתפקוד גופך, על אמצעי מניעה, על יחסי המין ובכל תחום אחר שבו אדם עם הכשרה רפואית יכול לסייע – תחילת הפגישה הוא הזמן לשאול.

בדיקה גופנית אצל גינקולוגית

אחרי התשאול הראשוני, תופני לבדיקה פיזית על כיסא מיוחד שנמצא מאחורי וילון. אצל מרבית הרופאות, נהוג שאת נכנסת ראשונה, מסיטה את הוילון, מורידה את בגדייך מפלג הגוף התחתון (אך נשארת לבושה בפלג גוף עליון) ומתכסה בסדין חד פעמי. את כמובן יכולה לבקש מראש להתפשט בפרטיות ומאחורי וילון מוסט. אחרי שאת מוכנה, הרופאה נכנסת ובודקת אותך בדיקה שלוקחת לרוב בין חמש לעשר דקות.

מטרתן של הבדיקות הפיזיות היא לאתר חריגויות כמו דימומים, פציעות, גושים, נפיחויות או פריחה. חריגויות שכאלו עשויות לרמוז שמשהו לא תקין, ושיש להמשיך לבדוק את הנושא.

ספקולום

לרוב, בתחילת הבדיקה הרופאה תסתכל על פתח הנרתיק שלך הסתכלות חיצונית. אחר כך, אם כבר קיימת יחסי מין, היא תשתמש במכשיר בשם ספקולום, או "מפשק", אותו היא תכניס, עם חומר סיכה, לתוך פתח הנרתיק. המכשיר מסייע לרופאה להתבונן בצוואר הרחם שלך. החלק הזה בבדיקה עשוי להיות לא-נעים ברמה הגופנית וניתן להקל על כך בנשימות עמוקות לבטן התחתונה ועל ידי הכנה מראש (למשל אם הרופאה שואלת אם אפשר להיכנס או שאת מציעה להכניס את הספקולום בעצמך). יש רופאות שיש להן ספקולום במספר מידות, ואת יכולה לבקש שתשתמש בקטן ביותר שיש לה. 

הספקולום הוא קונספט עתיק יומין. בידינו עדויות כי כבר ברומא העתיקה השתמשו במפשקים וגינליים (נרתיקיים) ואנאליים (עבור פי הטבעת) בפרקטיקות רפואיות שונות.

הספקולום לא אמור לגרום לדימום, אך אם יש מעט דם על הספקולום כאשר הרופאה מוציאה אותו (ולא היה דם בנרתיק), נהוג להתייחס אליו כאל דם מכה שמקורו בדפנות הנרתיק והוא אינו דם שאוסר בדיני נידה (בשונה מדימום שמקורו ברחם).

קרו מקרים בהם נשים הלכו לרופאות ולבודקות טהרה כדי לבתק את קרום הבתולין באמצעות ספקולום. אתית, מדובר במעשה אסור: אסור להשתמש בספקולום לצורך זה, ואסור לאחיות לבצע פעולה כזאת. במידת הצורך, ביתוק קרום בתולין עבה אמור להתבצע כניתוח.

בדיקת פאפ

נוסף על הבדיקה הפיזיולוגית, אחת לתקופה (במצב תקין – אחת לשלוש שנים מגיל 25) כדאי שתעברי בדיקת פאפ, בה הרופאה תיקח תאים מצוואר הרחם לטובת איתור מוקדם של מצבים טרום-סרטניים. לשם כך הרופאה תשתמש במברשת קטנה. הבדיקה לא אמורה להכאיב. כדאי לך לברר על האפשרות להיבדק בבדיקת פאפ מבעוד מועד ולא להיזכר בכך רק אצל הרופאה, שכן לעתים ניתן לעבוד בדיקת פאפ באופן ספונטני אלא דרוש לתאם לכך תור מיוחד. יש רופאות שלא יקחו לך פאפ כשאת בזמן הוסת וכדאי לדעת זאת מראש.

בדיקה פנימית

לאחר מכן, הרופאה תבדוק אותך בדיקה פנימית: באמצעות כפפה וחומר סיכה, הרופאה תכניס אצבע או שתיים לתוך הנרתיק ובמקביל תפעיל לחץ קל על הבטן התחתונה ועל שלפוחית השתן שלך.

בדיקת שד

בשלב זה, יש רופאות שישאלו אם את מעוניינת בבדיקת שד לגילוי מוקדם של סרטן, או ילמדו אותך לבדוק את עצמך. אם את לא בקבוצת סיכון ועברת את גיל 30, את הבדיקה כדאי לבצע אחת לשנה. גם אם את צעירה יותר, כדאי לך ללמוד לבצע בעצמך את הבדיקה.

אולטרסאונד

במהלך הבדיקה מכניסים לנרתיק מתמר אולטרסאונד באמצעות חומר סיכה, מכוסה במעטפת לטקס (שמזכיר קונדום) כדי לראות את איברי האגן (הרחם והשחלות). אם זה מעניין אותך, את יכולה לבקש להסתכל גם. למרות הכיסוי, כדאי לדעת שבאחריות הרופאה לחטא את המתמר בין מטופלת למטופלת.

סיום הבדיקה

לאחר סיום הבדיקה, מתוך כבוד לתחושת הפרטיות והעירום שלך, הרופאה תצא מהחדר ואת תתלבשי. אם משום מה הרופאה לא יוצאת, את יכולה לבקש שתצא, אך ברובם המכריע של המקרים לא יהא בכך צורך והרופאה תצא לבד. כשתצאי מהחדר לבושה, הרופאה תסביר לך מה ראתה ותספר מה הלאה. 

יש רופאות שנוהגות להסביר תוך כדי הבדיקה מה מתרחש ומה הן עומדות לבצע. לא כל הרופאות עושות זאת באופן טבעי. הידיעה מראש מה כל דבר שהולך להתבצע מסייעת לרוב נפשית וגופנית לביצוע נעים יותר של הבדיקה, לכן כדאי לך לבקש מראש מהרופאה שתגיד לך לפני שהיא מבצעת פעולות ותסביר לך למה כל דבר נועד. דבר נוסף שהרופאה לא תמיד תגיד אבל כדאי לך לזכור, הוא שבכל שלב בבדיקה, אם את חשה לא בנוח, אם כואב לך או לא נעים לך – את יכולה לבקש מהרופאה שתפסיק. 

את מוזמנת להוריד קובץ pdf עם תקציר הבדיקה הצפוי לך ולשוב על הדברים בהמתנה בתור, או בדרכך אליה.
בהצלחה!

בדיקה גינקולוגית וטראומה מינית

הבדיקה הגינקולוגית עלולה להיות קשה ואף להוות טריגר של ממש, במקרה ועברת טראומה מינית, אם יש לך עבר של פגיעה מינית או עברת אירוע קשה כמו אבדן הריון. כפי שהוסבר ותואר, מדובר בחוויה שיש לה היבטים פיזיים ושבה מעורבות לעיתים בדיקות חודרניות כחלק הכרחי מהבדיקה הרפואית. אולם, חשוב לזכור שמדובר בסיטואציה הנמצאת בשליטתך ושמטרתה הבלעדית היא שמירה על בריאותך ועל גופך. לעתים, לחלוק את המידע מראש עם הרופאה עשוי למנוע "פגיעה משנית" ולהביא את הרופאה לנהוג בך ביתר עדינות וזהירות. למרות הקושי, כדאי למצוא דרכים להקל (למשל: שיחה עם יועצת או מטפלת לפני, עדכון הרופאה לפני תחילת הטיפול, הגעה למרפאה עם ליווי של חברה, בן זוג, חברת משפחה או כל דמות שאת בוטחת בה ונתמכת ממנה) – ולא להימנע מבדיקות שיכולות להיות חשובות עבורך מבחינה רפואית.

כדאי לציין לציין שאם נפגעת מינית – עד שבוע לאחר פגיעה, את יכולה לפנות לחדר מיון בבית חולים להיבדק, כאשר העדיפות הברורה היא לפנות דווקא ל"חדר טיפול אקוטי" באחד מחמישה בתי חולים בארץ: בני ציון (חיפה), הדסה (ירושלים), "חדר ארבע" בוולפסון (חולון), סורוקה (באר־שבע), פוריה (טבריה). במקומות אלו הצוות עבר הכשרה ייעודית לטיפול בפגיעות, ורק בחמשת בתי החולים האלו אפשר לקחת דגימות פורנזיות (דגימה לצורך רפואה משפטית) שיסייעו לך אם וכאשר תבחרי להתלונן בעתיד. כדאי להגיע גם עם ליווי של אשת צוות מאחד ממרכזי הסיוע הפרושים בארץ, ולא להתקלח לפני.

זכויותייך אצל רופא/ת הנשים

לשיח המוגנות יתרונות רבים. הוא מאפשר דיבור גלוי על נושאים שהיו טאבו, הוא נותן מילים ופה לנושאים שהיו מושתקים ומאפשר שיתוף שמביא להעלאת מודעות ולשינוי. עם העלאת המודעות לבעיות שיכולות להיווצר ולהתנהלות לא תקינה, ניתן לטעות ולחשוב שמרבית העולם, ביניהם רופאות ורופאים, נוהג שלא כשורה ולכן להעדיף להימנע מבדיקה גינקולוגית ושאנשי הצוות הרפואי חסרי רגישות. חשוב להגיד שלא כך המצב. ישנם מקרים של התנהלות לא נעימה, אבל מיעוט מפגשים לא-נעימים מהדהדים בחלל חזק יותר ממפגשים קונקרטיים או חיוביים ויש גינקולוגיות וגינקולוגים רבים שבודקים ומטפלים ברגישות.

אף על פי כן, ומתוך אמונה בטוב האנושי, כדאי לך להכיר את זכויותיך כאשר את מגיעה להיבדק אצל רופאת נשים. שני מקומות טובים לקרוא עליהם הם קרן בריאה, שיצרה אמנה למרפאות נשים בישראל, הכולל פירוט של הזכויות שלך בעת בדיקה אצל רופאת נשים. בעקבות האמנה, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה כתב נוהל בנושא בדיקות גינקולוגיות שמטרתו לוודא טיפול ראוי ותקין, למנוע פגיעה או טראומה מכל סוג, ולהגביר את תחושת הביטחון והנוחות של המטופלת. כדאי גם לקרוא את מאמרה של שרון אורשלימי על הצורך ברפואה המותאמת לנשים, בכלל וגם תחום הגינקולוגיה.

בתקופה האחרונה, ממשיך השיח בנורמות הטיפול והבדיקה, ושינויים ממשיכים להתרחש בנושא זה. למשל, אל נוהל הבדיקות הגינקולוגיות נוספו עוד מרכיבים: העמדת האפשרות להכניס בצורה עצמאית את מכשיר הבדיקה, הכנסת תכנים מתאימים לתכנית ההתמחות בגניקולוגיה וטופס תלונה רשמי בעקבות הפרת הנוהל.

יש לדעת שאכן במפגש של בדיקה רפואית גינקולוגית יש פוטנציאל לחציית גבולות ופגיעה של מי שמנצלים את המקצוע לפשע. אם תרצי, תוכלי לעקוב למשל אחר פוסטים העולים ברשתות החברתיות כחלק ממאבק שמתנהל (בשנת 2020) בגינקולוג ספציפי ולהיות ערה בשל כך לגבולות עליהם יש לשמור. זכרי שאת תמיד יכולה לבקש שלא להיות לבד בבדיקה וכי את יכולה לעצור אותה תמיד. חשוב גם לזכור כי מעשי ניצול ופגיעה במקצוע זה יוצאים יותר ויותר אל אור השמש המחטא ועדיין, רוב מוחלט של הנושאים בתפקיד ככל הנראה שומרים היטב על כללי האתיקה בתור רופאות/ים גינקולוגים.

אם את חושבת שעברו על זכויותייך, או שעברת חוויה קשה אצל הרופאה, את יכולה לפנות לפניות הציבור של קופת החולים שלך.

ביקור אצל רופאת נשים לא חייב להתחיל עם נישואיך, אלא יכול להתחיל קודם לכן. בחירת רופאה שתהיה נעימה ונכונה לך היא בחירה שתלווה אותך שנים רבות, ואם התברר שהרופאה שבחרת אינה מתאימה עבורך ושלא נעים ונוח לך בביקור אצלה – את תמיד יכולה להחליפה.

ישנן ביקורות על תחום רפואת הנשים: על יחס של רופאות ורופאים למטופלות, על מכשירי הבדיקה הלא-נעימים כמו הכיסא והספקולום, על הפטרונות והבעלות שלפעמים מורגשת מחלק מהרופאים והרופאות על גופך או מה שאמור להיות טוב ונכון עבורך, ועל נושאים מסוימים הקשורים בהריון ובלידה כמו הלידה בשכיבה במקום בתנוחות שמיטיבות יותר עם האשה. הביקורות הללו יש בהן ממש, אך למרות ביקורות אלו – ביקור אצל רופאת נשים לא צריך להיות חוויה מלחיצה או לא נעימה. לצד הביקורות, ישנם גם גופים הפועלים ביחד עם ארגוני רופאים לשיפור פני רפואת הנשים וישנן רופאות מקסימות וקשובות.

בניית הסיטואציה כך שאת תמצאי את עצמך מול רופאת נשים טובה יותר ובאווירה שאינה מלחיצה אותך, היא משימה אפשרית בהחלט כשאת יודעת למה לצפות מבחינת ההתרחשות הצפויה בביקור ובבדיקות השונות, וכן מתוך ידיעת זכויותייך. 

המאמר נכתב בסיועה של הרבנית ד"ר חנה אדלר-לזרוביץ'

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• שימי לב אל הגוף: היכרות עם מערכת הרביה והמין – הרבנית שרה סגל-כץ
• בדיקת פאפ: לבחור בשגרה של הבדיקה כאמצעי הגנה מסרטן צוואר הרחם – צוות גלויה
• למשש או לא למשש? זאת השאלה! – על בדיקה ידנית עצמית לגילוי סרטן השד – ד"ר אורלי פרידמן-אלדר
• "מגיל צעיר אמרו עלי שאני דרמה קווין" – מיטל בנשק
• ואז התחיל הנימוּל: על הצורך לדבר גלויות על סכנת החיים הגלומה בגלולות – גלויה אנונימי
• אמצעי מניעה: המגוון והמבט ההלכתי – הרבנית שרה סגל-כץ
• מושגי יסוד על אמצעים למניעת הריון – דפנה מאיר ז"ל
• כאבים בחבירה – הרבנית שרה סגל-כץ
• בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'

המלצה לקריאה נוספת:

• דו״ח בדיקה גינקולוגית: צרכים ורצונות של נשים ביחס לבדיקות גינקולוגית – קרן בריאה
• אמנת קרן בריאה למרפאות נשים בישראל – קרן בריאה
• מה מפריע לנשים בבדיקה גינקולוגית – רותם אליזרע, Ynet
• על סקר הבדיקות הגינקולוגיות – מנכ״לית קרן בריאה, שרה טנקמן בראיון לערוץ 10
• פחות מביך: כללי אתיקה חדשים להתנהגות גינקולוגים – איתי עמיקם, Ynet
• "איך צריכה להיראות בדיקה גינקולוגית ומה לא אמור לקרות בה?" דוד שויקי ומיטל בנשק, הארץ, 10 בינואר 2021