פרידה, מאת: רינה ברוש - מגזין גלויה
תפריט
תפריט
כ״ח באלול תשפ״ג 14.9.2023

פרידה

סיפור קצר על חלום של בניה, החמצה ופרידה הנחווית ברבדים שונים.

כשנולדה הבת הרביעית אחרי שלוש בנות ידעה לאה שבעלה, אביה של התינוקת יעזוב. הוא חזר והצהיר מהיום שהכירה אותו, שהוא רוצה בנים. ולסבלנות שלו, פג התוקף.

עיני התכלת של התינוקת החדשה, עורה הלבן כחלב ותווי פניה הזעירים היו שובי לב. אי אפשר היה שלא להתאהב בה. ולכן, החליטה האם לקרוא לה פרידה. מילה שמסמלת שלום. שלווה.

היא קיוותה שזו תהיה אהבה ממבט ראשון. שכשבעלה יראה את פרידה, ויאמר את שמה, הוא יתאהב בבתו. הוא ירגיש את כל מה שהתינוקת החדשה והיפה יכולה להביא אל ביתם, אל משפחתם.

זה לא קרה.

למרות שכל חייה ידעה פרידה כי אביה עזב אותן לאחר שנולדה, היא אהבה את החיים ואהבה את שמה גם אם הציקו לה בגללו. בשם הגלותי הזה שיש לה, כשסביבה, מגן הילדים ועד סיום התיכון יש 'מיכליות', 'יעליות', 'מירביות'. היו גם בנות עם שמות לא ישראלים, אבל זה לא שינה לה. ביום שבו הסבירה לה אימה את משמעות השם, היא החליטה שהוא טוב ומתאים לה ואימצה אותו בגאווה. לא היה שום דבר או אף אחד שיכל לקלקל לה את שמה היפה. כך חשבה עד ש…

אדם אחד הצליח. בעלה. האיש אותו אהבה יותר מאשר את עצמה. חמש שנות נישואים שלדעתה היו מאושרות וטובות הגיעו לסיומן עם המילים שאמר לה בהפתעה מוחלטת: "אני רוצה להיפרד פרידה". ופתאום קיבל שמה משמעות אחרת לגמרי. בפעם הראשונה היא שמה לב לאותיות ולצליל. פּרידה. פרידה.

ועם המשמעות החדשה ושברון הלב העמוק היא הגיעה למשרד הפנים. בהתחלה התכוונה רק למחוק את שם משפחתו ולחזור לשמה המקורי, אך שם, בהחלטה של רגע, ביקשה מהפקידה לשנות את שמה מפרידה לשלומית. פתאום שלומית נראה לה מוצלח יותר. ברור יותר. משנה חיים.

פרידה, מאת רינה ברוש - מגזין גלויה
צילום: Anton Luzhkovsky

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

"זה ישראלי" הסבירה לאימה. הגיע הזמן שיהיה לי שם שגם הילדים שלי יוכלו לומר בלי להסביר מהו. בלי להרגיש לא שייכים.

"אבל את אף פעם לא הרגשת לא שייכת" הקשתה לאה.

"אבל הייתי לא שייכת. אבא עזב בגללי. המשפחה הזו הייתה שלמה לפני שנולדתי והתפרקה אחרי."

"ושלומית? למי היא שייכת?"

"לי. שלומית שייכת לי. ולך. ולעתיד."

"אבל שלומית ופרידה הן אותו דבר. את עדיין את. אני לא מבינה. הוא הרי לא עזב אותך בגלל שקוראים לך פרידה. גם אבא שלך לא עזב אותנו בגלל זה. אבא לא הבין שיש דברים חשובים יותר מהשם. הרי מה היה חשוב לו? למה רצה בנים? כדי ששם המשפחה שלו ימשיך. אבל מי הבטיח לו שהבן שלו ירצה בכלל להתחתן? או ישמור על השם שלו ולא יחליף אותו?״

שלומית הביטה באמה בהפתעה. העניין הוא לא השם אלא הפרידה רצתה לומר ושתקה. היא הקשיבה.

״אבא שלך לא השכיל להבין שההמשכיות האמיתית שלו היא אתן, הבנות שלו. הוא טעה לחשוב שהמין הוא  הכי חשוב, ושכח שכל אדם באשר הוא אדם, יש בו כל כך הרבה יותר מהשם שלו״.

"אני כנראה דומה לו יותר ממה שחשבתי." היא השיבה. "לאבא הייתה חשובה ההמשכיות והוא לא הבין שהיא קיימת בלי קשר לשם. לי חשובה המשמעות. ובלי השם שלי לא תהיה לי שום הכרה. אני חלק ממנו וממך. ויחד עם זה אני אדם שלם בפני עצמי."

ופתאום הפרידה כאבה קצת פחות, וההתרגשות לקראת הבאות נכנסה במקום שהתפנה בלב. הדמעות עצרו, הנשימה התנקתה ושלומית הזדקפה.

בהתחלה קראו לה פרידה. ובשם הזה נפרדה מאביה ומבעלה. עכשיו קוראים לה שלומית והיא מחכה. מחכה לחיים שהשם מבטיח לה. השם שבחרה לעצמה. השם שאיתו היא תאהב, תתחתן מחדש, תלד ותחיה בשלום ובשלווה. בדיוק כפי שתכננה אמה מהיום בו נולדה.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

שירה:

לקריאה נוספת על:

נולדה בישראל בשנת 1966, גרושה עם שני ילדים בוגרים ושתי כלבות.
פרסמה חמישה ספרי ילדים: 'ברלה יוצא לעולם', 'רוני מתלבשת בעצמה', 'חניכה שלי', 'ללכת לשירותים מאוד פשוט הכי נעים' ו'הדובונים של אלונה'. פרסמה גם רומן בשם 'חיי בלעדיי' בעריכת אמנון ז'קונט.
בימים אלה עובדת על ספר הפרוזה השני שלה. בנוסף עורכת ספרותית בכמה כתבי יד, מלווה 2 סופרים לעתיד ובאופן כללי אוהבת את המילה הכתובה.

אנא עקבו אחר תקנון האתר ביחס לתנאי השימוש במגזין גלויה ובתכנים המפורסמים בו. הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים ב׳גלויה׳ מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו באתר, אנא שלחו לנו הודעה.

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים שנכתב עליהם במגזין.

תוכן נוסף מהמגזין:

י"ח במרחשוון תשפ"א 5.11.2020
מאת
צוות גלויה
מה חדש במגזין גלויה? - י"ח בחשון תשפ"א: סקירה של המאמרים, השירים והתפילות שהתחדשו במגזין גלויה בחודש חשון תשפ״א.
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
גלויה מראיינת את
חמוטל גורי
שיחה גלוית עיניים עם חמוטל גורי על הכוח של סיפורים, הקול הפנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו, ועל כלי הליווי הרוחני כמנוע לשינוי חברתי.
י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד 30.11.2023
טקס התייצבות לצד דינה, מאת
גלויה, ברית אמונים וקהילת ציון
שירה, תפילות, מחשבות וכוונת הלב האגודים בחוברת שליוותה את ההתכנסות שהתרחשה ביום חמישי, י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד 30.11.2023 ערב שבת וישלח. בלילה שלמחרת שוחררו החטופות והחטופים הראשונים. ומכוות האש - לא פגה. והלב - עוד לא נרגע. התכנסות זו באה לחזק כל נפגעת ונפגע מתקיפה מינית. בכל זמן. וגם במתקפת השבעה באוקטובר. כך הבענו את דאגתנו, כך שלחנו את תמיכתנו ואהבתנו.
כ"ב בסיוון תש"ף 14.6.2020
מאת
צוות גלויה
עוד מאמרים ועוד שירים חדשים במגזין גלויה. התוכן צומח במגזין - חלקו עוסק בלבלוב וחלקו עוסק בצמיחה לאחר כאב ופגיעה.
א' באדר תש"ף 26.2.2020
מאת
צוות גלויה
⏱️ 5 דקות קריאה
אורגזמה היא חוויה טעונת משמעויות ומיתוסים רבים נקשרו אליה. כדאי להבחין בין עובדות לסיפורים, ולשרטט דרך אל שיא העונג
י״א במרחשוון תשפ״ד 26.10.2023
מאת
צוות גלויה
מגזין גלויה מזמין אתכן.ם לשלוח יצירות שנכתבות בעת הזו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ואדוות הקושי הנלוות. גם ציורים, איורים ויצירות אמנותיות אחרות מוזמנים להישלח.
Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

הצטרפו אלינו לאירועי
שבוע דינה 2025

שבוע מוּדעוּת לפגיעוֹת מיניוֹת
ולצורך במוּגנוּת

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם