במשך שנים הייתי 'שקית תה' שנכנסת למים ובורחת הכי מהר שאפשר. קורס בטקסים שעשיתי איפשר לי הזדמנות לחוויה אחרת.
למה אני הולכת למקווה כל חודש?
כי הרבנית אמרה? כי אלוהים אמר? כי זו מצווה? כי אני מפחדת לא ללכת? כי בן הזוג שלי רוצה?
אני הולכת כי אני עושה מזה טקס, ואני אוהבת טקסים.
הטקס במקווה מתרחש בתוך מים, מים חמימים. יש בירידה אליו ובעליה ממנו משהו חזק. משהו ארכיטיפי, שעובד כל פעם מחדש. פשוט, ערום, רגע עם אלוהים ללא מחיצות. אני ואלוהים יחד.
יש לי שפע יפיפה של טקסים בחיי היהודיים. טקסים של תפילה, ארוחה או חג. אני אוהבת את רובם, וחווה דרכם שמחה והתחברות, אבל המקווה לוקח את הטקס למקום עוד יותר פיזי – אני כל כולי בתוך. אין חציצה, אין הסתרה. זה הרבה יותר חזק ומוחלט.
במשך שנים הייתי 'שקית תה' שנכנסת למים ובורחת הכי מהר שאפשר, רצוי גם שאף אחת לא תראה אותי. קורס בטקסים שעשיתי לפני כמה שנים, פתח לי אופציה לראות שיש כאן הזדמנות לחוויה אחרת.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
בכל התרבויות המים מתקשרים עם נקיון, התחדשות, הטהרות, מעבר, לידה מחדש. טקסי המים הם הטקסים החזקים ביותר. אצל הנוצרים מוכרת הטבלה לנצרות, אצל ההודים הטבילה בגאנגס, למוסלמים הוֻדוּאְ לפני התפילה, ויש עוד רבים. ביהדות יש לנו את טבילת הכהנים במקדש, טבילה בערב יום כיפור, טבילת כלים ועוד. אך כיום רק אנחנו הנשים מחזיקות את אותה טבילה שנאמרה בתורה.
אז מה אני עושה שם במקווה? משהו כמו איתחול חודשי.
אני יושבת כמה דקות לפני הטבילה ומתבוננת על החודש שעבר עלי. מתוך המחשבות הללו אני בוחרת מה אני רוצה לשחרר ולא לקחת איתי לחודש הבא. אח"כ אני בודקת מה אני רוצה להזמין לי במקום הדבר שישתחרר. אני מנסה לדייק, לא להגיד דברים כלליים. להיות אינטימית עם עצמי. ואז אני יורדת אל המים. אני מתעטפת בהם, משחררת את המיותר לי, טובלת שוב ומזמינה את החדש. הרגע המרגש ביותר הוא רגע העלייה במדרגות מהמים.
רגע של חסד.
* פורסם לראשונה בטובלות במילים: מאמרים, סיפורים וחוויות מהמקווה מאת מיכל פרינס ואפרת גרבר-ארן, בהוצאת מרכז יה"ל
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- על חווית הטבילה – אלה קנר
- תקווה ושמה מקווה – רביטל ויטלזון יעקבס
- ואולי אותה שתיקה – ד"ר חגית רודריגז גארסיא
- ליל הטבילה: להכיר במורכבות – ד"ר מיכל פרינס
- מקווה משלך – הרבנית שרה סגל-כץ
- טבילת גברים כריטואל רוחני – עמיחי חסון
- לעמעם אורות ולהיות בעלת הבית: היכולת לבחור בלידה ובטבילה – אביה רייכנר
- אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי: שותפות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
- לצאת חוצץ כנגד החמרות בדיני חציצה בעת הטבילה – הרבנית שרה סגל-כץ