ביום שני, ד׳ בכסלו ה-24.11 בשעה 20:30 התקיים ערב עיון העוסק באלימות לסוגיה. אירוע זה הטרים את שבוע הפעילות לאור דמותה של דינה

דרשה לשבת דינה של הרבה אסנת אלדר על קול הכאב ועל הקול המוסרי אל מול רוע אלים ואבסולוטי

עדן לויטה, כתבה טור למדור הדעות של ״הארץ״ בהקשר של שבוע דינה

כיצד אלימות במשפחה משנה צורות ונוכחת בכל שכבות החברה, בשגרה ובעת חירום.

הפודקאסט פרשה לנשמה בהגשת אורן עטיה ופסית שיח עוסק השבוע בפרשת ׳וישלח׳ ואף באונס דינה.

עֲזֹר לָנוּ לְחַזֵּק אֶת הַקּוֹל הַנִּשְׁבָּר / וּלְאַמֵּץ אֶת הַזְּעָקָה הַדּוֹמֶמֶת, / שֶׁל אֵלּוּ שֶׁקִּירוֹת הַמִּשְׁפָּחָה הַמְּגִנִּים / הָפְכוּ בַּעֲבוּרָם לְחוֹמוֹת בֵּית הָאֲסוּרִים

ההתמודדות עם אלימות מינית במסגרת הזוגיות מציבה אתגרים רבים לעולם המשפט. ההשתקה של התופעה, וכן מחסור במושגים רגשיים וטיפוליים בעולם המשפט, גורם למתלוננות האמיצות פגיעה חוזרת. עלינו לפתח כלים משפטיים להתמודדות נכונה, כדי להבטיח את שלומן של מי שחוו פגיעה, ולמגר את האלימות לסוגיה.

הָעַיִן שֶׁרָאֲתָה יוֹתֵר מִדַּי נֶאֶטְמָה מִלִּרְאוֹת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת / עַל רִצְפָּה עַל סָדִין חַלּוֹן דַּרְכּוֹ חָלְפוּ צִפּוֹרִים

אַל תְּבַקְּשִׁי אֶת הַדִּין, / הַרְפִּי מִן הַצֶּדֶק / וּצְאִי.

סוֹגֶרֶת תֵּבוֹת / בְּחוֹתַם יַד אָדָם / אַתָּה מַבִּיט בְּמַאֲמַצַּי לְהִשָּׁאֵר שְׁלֵמָה

זָרְקוּ עָלַי אֲבָנִים בְּבֵית הַסֵּפֶר / קָרָאתִי

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמֵךְ / מָה זֶה אֹמֶר / לִהְיוֹת, כָּזוֹ מִין בַּת חוֹרִין.

מָצָאתִי עַל דַּף בְּצִבְעֵי פַּנְדָּה / אֶת קַיִן וְהֶבֶל.

וְרָאוּ אוֹתָן / וַיִּקְחוּ אוֹתָן / וַיַּעֲנוּהֶן

ביכולת של קהילה לרפא את השברים האישיים. מתוך שותפות גורל ולא מתוך רחמים.  ריפוי היא דרך פתלתלה, ארוכה וכואבת, בימים רגישים אלה ניכר שהארץ כולה זקוקה להתמלא במעגלים שכאלה שידליקו לפיד בחשכה ויספרו את סיפור השבר. 

אֵינִי יוֹדַעַת שׁוּב לְאָן אֵלֵךְ / מִכָּאן. אֵם יֵשׁ עוֹד כָּאן / אִם יֵשׁ עֲדַיִן שָׁם

הַאִם יָבוֹאוּ צַיָּדִים לִמְעוֹנֵנוּ גַּם הַלַּיְלָה, יְבַקְּשׁוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ

וְהַהִסְטוֹרְיָה, הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל גְּנֵבַת הָאָמָּנוּת. / אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר. / אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי לֹא לְדַבֵּר, / לֹא לְהַסְגִּיר אֶת הָאָמָּנוּת שֶׁלִּי בְּמִלִּים לְאַף אֶחָד.

וְעֵינַיִם חוּמוֹת, יְרֻקּוֹת אוֹ כְּחֻלּוֹת, / בְּמֶרְחָק אֲוִירִי שֶׁל חֶלְקַת אֲדָמָה, / קַשּׁוּבוֹת לְהֶסְבֵּר עַל מוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה.

הַצַּלָּקוֹת עֲדַיִן עַל פָּנַיִךְ הַיָּפוֹת / הַמֻּשְׁלָמוֹת וְרַק אֲנִי / רוֹאָה אוֹתָךְ בֵּין הָרְוָחִים

בַּלֵּילוֹת אֲנִי רְדוּפַת חֲלוֹמוֹת / בַּיָּמִים אֲנִי רוֹאָה אֶת הַפָּנִים

יצירה השואלת את השאלה על מהות החיים בצל אלימות במשפחה.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁ / הָאִישׁ שֶׁאָנַס אוֹתִי / פָּחַד מֵהַשִּׁירָה / וּמֵהַכֹּחַ שֶׁלָּהּ / לָתֵת לִי קוֹל

ד"ר ירון שוורץ, משתף בעיקרי התיאוריה של עבודתו ומסביר על הקשר בין מיגור אלימות בין נערים להפסקת אלימות שלהם כלפי נערות וצעירות.