שִׁירִי עַל הַבְּעָיָה בִּמְחִיקַת שִׁירִים אוֹ
שִׁירִי עַל הַבְּעָיָה בִּמְחִיקַת יְצִירוֹת אָמָּנוּת

מָה הַבְּעָיָה בְּלִמְחֹק יְצִירוֹת אָמָּנוּת,
לִשְׂרֹף יְצִירוֹת אָמָּנוּת?
הַדָּם שֶׁצָּבַע אֶת הַדָּנוּבָּה.
הָעֵינַיִם שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי.
הַשְּׁתִיקוֹת בַּפֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי.
הָעֶצֶב שֶׁל פּוֹלִין כֻּלָּהּ אוֹ שֶׁפּוֹלִין
אֵינָהּ יוֹדַעַת צַעַר.
הַצֶּבַע הַחוּם שֶׁל אֲדָמָה שֶׁנֶּעְדֶּרֶת הַצֶּבַע הָרָגִיל
בּוֹרוֹת גְּדוּשִׁים שֶׁל חַגֵּי
הַקָּצִיר שֶׁלָּהֶם.
אוּלַי לֹא הָיָה לָנוּ דָּם
כִּי אֵלֶם. הָרְחוֹב מוּל שִׂמְחַת הַהֶרֶג.
הַבְּדִידוּת שֶׁלִּי אַחֲרַי.

הַצַּעַר הַחוּם.

אִלּוּ רַק הָיוּ אוֹסְרִים אֶת מְחִיקַת הַשִּׁירִים,
מְחִיקַת שׁוּרוֹת מִשִּׁירִים, בַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ.
הַשִּׂמְחָה שֶׁל מְחִיקַת הַשּׁוּרוֹת וְסִפּוּחָן.
הַשִּׂמְחָה הָעֲמָמִית לְהַעֲלוֹת מַאנְיָאקְס לְדַרְגָּה שֶׁל פַּיְטָנִים.
וְאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב בְּעֶצֶם.

מָה הַבְּעָיָה בִּמְחִיקַת יְצִירוֹת אָמָּנוּת בְּעֶצֶם?
שֶׁאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב בְּעֶצֶם.

מִי אֲנִי וּמִי הִיא.
הַגָּבֹהַּ וְהַנָּמוּךְ.
מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב גָּבֹהַּ, מָה שֶׁנֶּחֱשָׁב
נָמוּךְ.
לִקְרֹא שִׁירִים קָנוֹנִיִּים וּלְהַחֲסִיר מֵהֶם כַּמָּה מִשְׁפָּטִים.
וּלְמַחְזֵר אוֹתָם לְשִׁיר חָדָשׁ.
וּלְשַׁלֵּב מִשְׁפָּטִים מִשִּׁירִים קָנוֹנִיִּים,
לְשִׁיר אֶחָד חָדָשׁ.
שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה.
לְהָבִין שֶׁלֹּא כָּל הַשִּׁירִים הַקָּנוֹנִיִּים,
קָנוֹנִיִּים בֶּאֱמֶת.
לְהָבִין שֶׁלַּחַן עֲמָמִי, כְּלוֹמַר לַחַן אָנוֹנִימִי,
כְּלוֹמַר אֲנִי.
כְּלוֹמַר הָעֹנִי שֶׁלִּי.
כַּמָּה כִּיסִים רוֹקְנוּ לִי.

מִי שֶׁגּוֹנֵב אָמָּנוּת, כְּלוֹמַר פּוֹרֵץ אֶל הַמּוּזֵאוֹן, עִם
חָבֵר, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה, וְאָז מוֹכֵר אוֹתָהּ לִמְתַוֵּךְ
בְּשׁוּק אָסוּר, וְאָז מַפְקִיד כֶּסֶף שֶׁל
יְצִירוֹת אָמָּנוּת גְּנוּבוֹת,
וְהַהִסְטוֹרְיָה, הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל גְּנֵבַת הָאָמָּנוּת.
אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר.
אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי לֹא לְדַבֵּר,
לֹא לְהַסְגִּיר אֶת הָאָמָּנוּת שֶׁלִּי בְּמִלִּים לְאַף אֶחָד.

כְּלוֹמַר לִשְׁתֹּק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְנְבוּ לִי. כְּלוֹמַר בַּלַּיְלָה
הַהוּא נָסְעָה מַשָּׂאִית הוֹבָלוֹת מֵהַמּוּזֵאוֹן,
כִּי לִנְהֹג אָמָּנוּת גְּנוּבָה לַבַּיִת –

כִּי לְהָבִין שֶׁאַף אֶחָד לֹא גָּנַב אַף פַּעַם רַק מִשְׁפָּט אֶחָד
וּמְנִיעִים לְעַנּוֹת.
לָתֵת לָהֶם מְנִיעִים לְהַמְשִׁיךְ לְעַנּוֹת.
אָמָּנוּת הַחֵרֶם.
הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל אָמָּנוּת הַחֵרֶם וְהַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל
גְּנֵבַת הָאָמָּנוּת נִגְנְבָה לִי.

אִלּוּ הָיָה לִי כֹּחַ לֹא לְהַחֲרִים
לָדַעַת מִי טוֹב וּמִי רַע
(אֲנִי יוֹדַעַת מִי טוֹב וּמִי רַע),
לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל אֶקְדָּחִים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים
לִגְנֵבַת הָאָמָּנוּת בִּדְמוּת רִקּוּד לֹא מֻצְלָח נוֹרָא
בְּמוֹעֲדוֹן בְּתֵל אָבִיב.
אוֹ שִׂיחָה בַּכְּנִיסָה לַתֵּאַטְרוֹן.
עַל הָאֶקְדָּחִים שֶׁבָּאֲרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, בְּחַדְרֵי הַשֵּׁנָה,
בַּבָּתִּים בָּהֶם יְשֵׁנִים
יְלָדִים אֶת שְׁנַת
הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּהֶם.

לְהָבִין שֶׁלַּחַן עֲמָמִי הוּא לַחַן שֶׁל נָשִׁים עֲנִיּוֹת.
שֶׁלַּחַן שֶׁל נָשִׁים עֲנִיּוֹת הוּא כְּמוֹ דַּף תָּוִים
שֶׁנִּמְצָא בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.

אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי לֹא לְדַבֵּר עַל הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל גְּנֵבַת הָאָמָּנוּת.