נוֹתַרְתִּי פְּקוּחַת עֵינַיִם / לְשׂוֹחֵחַ עַל פִּי / תְּהוֹם

פוֹטוֹסִינְתֶּזָה בְּאָדֹם לָבָן / גַּם הַשָּׁמַיִם לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד / מִנֶּגֶד

בְּתֹם הַשִּׁעוּר הִשְׁמַדְנוּ רְאָיוֹת, / הַבָּנִים כְּבָר יָדְעוּ הַכֹּל / אוֹ לְפָחוֹת הֶעֱמִידוּ פָּנִים

וּמָה לֶחֶם מְסֻבְּסָד? מָלֵא אוֹ לָבָן וְתָפוּחַ, / יַלְדָּה נוֹגֶסֶת בְּכָרִיךְ, מְנַדְנֶדֶת רַגְלַיִם מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי / קַו פָּרָשַׁת עֹנִי

אוֹטֶמֶת אֶת אָזְנַי שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ, / עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בְּכָל הַכֹּחַ / וְנִפְרֶדֶת מִן הַתַּעְתּוּעַ.

זוֹעֶמֶת בְּעַנְנֵי רֹאשִׁי, / כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַתְּ שֶׁמֶשׁ / וְנוֹלֶדֶת לָךְ יַלְדָּה יָרֵחַ

עוֹנֶה בִּי שֶׁאֵינְךָ אֱלֹהִים הַגּוֹלֵל אוֹנְךָ מֵעָלַי, / שֶׁקָּרָאתָ בְּאִצְטַגְנִינָיו עוֹד אֶהְיֶה אֵם הַדֶּרֶךְ, / אֵם כָּל נָשִׁים מְצַפּוֹת, / וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי.

מִתַּחַת לָעוֹר הָרָגִישׁ / מְסֻמָּן הַמַּרְפֵּק כְּשֶׁבֶר יָרֹק

אֶת הַשִּׂמְלָה שֶׁלִּי שֶׁשָּׁכְבָה בָּאָרוֹן כְּבָר שָׁנִים / כִּי צָחַקְתָּ שֶׁהִיא מַדְגִּישָׁה לִי אֶת הַשֻּׁמָּנִים. / שָׁמַרְתִּי לִי גַּם מַחֲמָאָה שֶׁרָצִיתִי לְקַבֵּל / וְאַתָּה בְּקשִׁי טָרַחְתָּ לְהִסְתַּכֵּל

בִּרְכַּי נֶחְבָּטוֹת אֶל עֲרֵמַת זְרָדִים. / יְסוֹד אֱמוּנָתִי נֶעֱקָר.

שֶׁבַע סוֹבַבְנוּ אֶת הָעִיר / וְלֹא נָפְלוּ חוֹמוֹת, / בָּאֲוִיר רַעַד זִכָּרוֹן עַתִּיק שֶׁל נִסּוּר / וְהִפָּרְדוּת

וָאֶחֱבֹק וָאֲנַשֵּׁק, תַּלְתַּל עֲטֶרֶת רֹאשֵׁךְ. / נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה – / גַּם אַחֲרוֹנָה. אלון תמרי משתף את סיפורו כאב שעבר לידה שקטה.

הֶעֱנַקְתָּ לִי שְׂמִיכָה רַכָּה וּנְעִימָה / שְׂמִיכָה כְּפוּלָה / לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתָּ שֶׁאֶתְכַּסֶּה בָּהּ יְחִידָה

סַבִּי עוֹבֵר בֵּין רוֹפֵא לְמֻומְחֶה, / וְאַנִּי בֵּין פְּסִיכוֹלוֹג לְטִיפּוּל מְעַנֶּה. / הַלֵּב שֶׁל סַבָּא כּוֹאֵב, / וְלִיבִּי מִתְיַיסֵּר.

שֶׁיָּבוֹא לִי הַבֵּן / שֶׁיַּעֲבֹר דַּרְכִּי / וְאֶחְתֹּם אוֹתִי כְּשַׁעַר עָטוּר.

מחזור שירי "על הטבילה" מאת המשוררת מרים גולן

כֵּיצַד אֲנִי מַחְלִימָה? / אֲנִי נִשְׁבֶּרֶת.

הַב לִי אֶת יַלְדִּי שֶׁלִּי / שֶׁיִּתְמוֹגֵג הָרִיק / וְחַיַּי יִתְמַלְאוּ בִּי / שׁוּב וָשׁוּב.

מְאַמֶּצֶת אוֹתָהּ אֲנִי לְחֵיקִי / וּמַבְטִיחָה לָהּ שֶׁאֲנִי מוֹצִיאָה אוֹתָהּ מֵהַמְּגֵרָה / כִּי שָׁם הִיא נִרְקֶבֶת

בָּרוּךְ מְאַחֶה קְרָעִים / אַחֵה / גַּם אוֹתִי

וְכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ לֵב / שָׁבוּר

אַל תַּגִּידִי יָדַעְתִּי. / נֶחָמָה פּוּרְתָּא בְּמִלּוֹתַיִךְ.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁ / הָאִישׁ שֶׁאָנַס אוֹתִי / פָּחַד מֵהַשִּׁירָה / וּמֵהַכֹּחַ שֶׁלָּהּ / לָתֵת לִי קוֹל

זוֹכֶרֶת שֶׁאָמַרְתְּ... / שֶׁלֹּא תִּכָּנְעִי לָזֶה / אֶפְשָׁר לָתֵת לָךְ חִבּוּק?