שָׁמַרְתִּי לִי עָמֹק בִּפְנִים
בֵּין עֲרֵמוֹת שֶׁל אָבָק וּפְרִיטִים יְשֵׁנִים
אֶת הַתְּמוּנָה שֶׁהִשְׁאַרְנוּ אָז בַּחֲנוּת
כְּשֶׁאָמַרְתָּ שֶׁזֶּה קִשְׁקוּשׁ, לֹא אָמָּנוּת.
וְאֶת הַגְּלִידָה שֶׁרָצִיתִי בִּנְמַל תֵּל אָבִיב
וְאָמַרְתָּ שֶׁחֲבָל, אֵין לָנוּ עַכְשָׁו תַּקְצִיב
וְאֶת הַשִּׂמְלָה שֶׁלִּי שֶׁשָּׁכְבָה בָּאָרוֹן כְּבָר שָׁנִים
כִּי צָחַקְתָּ שֶׁהִיא מַדְגִּישָׁה לִי אֶת הַשֻּׁמָּנִים.
שָׁמַרְתִּי לִי גַּם מַחֲמָאָה שֶׁרָצִיתִי לְקַבֵּל
וְאַתָּה בְּקשִׁי טָרַחְתָּ לְהִסְתַּכֵּל
שָׁמַרְתִּי אֶת הַשִּׁיר שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת, אוּלַי בְּעֶצֶם שְׁנַיִם
שֶׁ"לֹּא בָּאוּ לְךָ טוֹב בָּאָזְנַיִם".
וְגַם רֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט כְּשֶׁלֹּא הִפְסַקְתָּ לִצְעֹק
וַאֲגַרְטָל שֶׁרַק אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא כָּזֶה מָתוֹק
וּבְדִיחוֹת שֶׁלֹּא הִצְחִיקוּ אוֹתְךָ מֵעוֹלָם
וּמַעְגַּל חֲבֵרִים שֶׁלֹּא סָבַלְתָּ אֶת כֻּלָּם.
גַּם אֶת הַנֶּזֶם שֶׁתָּמִיד רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת
אֶת הַחֻפְשׁוֹת בְּחוּ"ל כִּי פָּחַדְתָּ מִטִּיסוֹת
אֶת הָעוּגוֹת שֶׁאָהַבְתִּי לְהָכִין אֲבָל אַתָּה לֹא אוֹכֵל מָתוֹק
וְאֶת הַצְּחוֹק, אֱלֹקִים, שָׁמַרְתִּי אֶת הַצְּחוֹק.
רַק אוֹתְךָ לֹא שָׁמַרְתִּי, שִׁחְרַרְתִּי לָעַד
וְאֶת כָּל הַשְּׁאָר אֲנִי מוֹצִיאָה עַכְשָׁו, אֶחָד אֶחָד.
![*(בין ערמות אבק ופרטים ישנים), שיר מאת: נועה ברנד - מגזין גלויה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2021/11/annie-spratt-lkvD9xlWdU0-unsplash-scaled-e1636634046743-1024x682.jpg)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם