בֵּין רַחַשׁ גַּלִּים / לְלַיְלָה / רֵיק / תְּנִי לְעַצְמְךָ מִלָּה / טוֹבָה

׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא קריסה וגאולה.

שֶׁלֹּא אֲחַבֵּל בְּרִקְמָה עֲדִינָה / שֶׁל אַהֲבָתֵךְ... / גַּם לֹא אֲחַיֵּךְ… / אֶל מוּלָם.

א. צַיֵּר לִי תִּקְוָה: \Imagine  / ב. לֹא, אֲנַסֶּה שׁוּב: תּוֹרִיד אֶת הַיּוֹנָה. תִּמְחַק גַּם אֶת עֲלֵה הַזַּיִת. צַיֵּר לִי תִּקְוָה אַרְצִית יוֹתֵר. מְפֻכַּחַת. בְּסִגְנוֹן רֵאָלִיסְטִי.

וְקָמָה בָּנוּ הֲבָנָה: הָאָדָם הוּא חַיָּה קְטַנָּה / שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶדֶת נָכוֹן אֶת גָּדְלָהּ.

וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ לֹא הִסְתַּרְתָּ / וְשָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאֲחוֹרֵינוּ / לֹא הֵסַרְתָּ 

אֶרֶץ מוֹצָאִי נִסְתְּמָה / וְכָל הַדְּבָרִים בָּהּ עוֹלִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם.

שׁוֹאֵל הַאֻמְנָם / עוֹד יָבוֹאוּ / יָמִים שֶׁעוֹד / נָכוֹנוּ לָנוּ

הָאִשָּׁה הַיָּפָה בִּמְכוֹן הַקְּרִינָה שָׁאֲלָה / ''מָה יֵשׁ בְּךָ יוֹתֵר, חוֹלֶה אוֹ בָּרִיא'' ?

זֶה מִצְטַבֵּר אֶצְלוֹ בַּסַּרְעֶפֶת. מִצְטַבֵּר בַּלֹּעַ, בָּעֹרֶף, בַּטַּבּוּר. / זֶה שׂוֹרֵף לוֹ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּטוּשִׁים

כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי. / אַחַר כָּךְ הִכְרִיחוּ אוֹתִי / לְתַקֵּן אֶת הַגִּרְסָה. / הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר.

הַיּוֹם הַסִּיד הַלָּבָן מוֹתִיר טַעַם לְוַאי / שֶׁל בְּגִידָה / וְהַיָּם הַנִּפְתָּח בִּכְחוֹל הַפְּלָדָה / מְקוֹמֵם בִּשְׁתִיקָתוֹ

קָשֶׁה לְהַאֲמִין

אֲנִי לֹא רוֹאָה, אֲנִי שׁוֹמַעַת אֱלֹהִים בּוֹֹֹכִים / מֵאֲחוֹרֵי אִילָן גָּבֹהַּ אוֹ בְּתוֹךְ שִׂיחִים

פֶּה נִטְמְנָה אִשָּׁהּ צְעִירָה / שֶׁנִּלּוֹשָׁה בִּתְבוּנָתָהּ שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה / אִישָׁהּ שֶׁיָּדְעָה לְהָבִיא חַיִּים לְעוֹלָם / שֶׁלֹּא הִקְשִׁיב לָהּ.

אִם יִפֹּל הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד / לֹא יִשְׁאַר הַשֵּׁנִי לִפְלֵטָה.

וְאָז שׁוֹאֶלֶת: "תַּגִּידִי, אֲנִי חַיָּה? / וְאֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי מֵתָה?" / מָה הֲיִיתֶם עוֹנִים / לַיַּלְדָּה בַּת אַרְבַּע?

ביכולת של קהילה לרפא את השברים האישיים. מתוך שותפות גורל ולא מתוך רחמים.  ריפוי היא דרך פתלתלה, ארוכה וכואבת, בימים רגישים אלה ניכר שהארץ כולה זקוקה להתמלא במעגלים שכאלה שידליקו לפיד בחשכה ויספרו את סיפור השבר. 

גַּם הָעוֹלָם נוֹצַר / בְּרֶגַע שֶׁל תְּשׁוּבָה / לִשְׁאֵלָה

הָעֲרָפֶל לֹא מַסְתִּיר / אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ

וּכְכָל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים מִתְבַּהֵר / שֶׁאִשָּׁה אֵינָהּ אֱלֹהִים / שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחְזוֹר גָּלוּת וּתְקוּמָה.

אָמַרְתָּ לִי, / שִׁירָה אֵינָהּ עוֹשָׂה דָּבָר / הִיא רַק מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ / לְעַכֵּל אֶת מַרְאוֹת הַיּוֹמְיוֹם.

נוֹתַרְנוּ חֲשׂוּפִים. אֵין הַבְטָחוֹת אֵין מִיגּוּנִים.

דָּבָר כְּמוֹ בְּאֵרִי, לֹא יָדַעְנוּ.