לדבר גלויות על הורות

עוֹמֶדֶת בֵּין אַרְבַּע אִמָּהוֹת לְגַלּוֹת אֵם אַחַת פְּנִימִית טוֹבָה מְאֹד

״עוד פעם הוא חוזר עם חול בנעליים, שזה מוזר כי בחיים הוא לא נכנס בעצמו לארגז חול, וברכיים שרוטות שאף אחת לא יודעת להגיד לך ממה זה״. סיפור קצר מאת בלה שגיא, מתוך הספר ׳שבר ענף ירוק׳.

הַאִם אֵינֵךְ מִתְגַּעְגַּעַת פֹּה לַשֶּׁמֶשׁ? / אֶל הַחַגִּים הַמְּחַבְּקִים אָבִיב וּסְתָו / בְּחַלּוֹנִי נוֹתְרוּ חֲנֻכִּיּוֹת מֵאֶמֶשׁ / מָה אַתְּ חוֹגֶגֶת שָׁם? וּמִי אִתָּךְ עַכְשָׁו?

זוֹ טְבִיעָה אִטִּית מְאוֹד. אֶת הַשִּׂיחוֹת שֶׁל אֲרוּחַת הָעֶרֶב לֹא נִתַּן יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ. / כְּשֶׁאַתְּ פּוֹתַחַת אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים בַּמִּקְלַחַת, לְאֵדִים יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל שְׁקֵדִים מָרִים. / תִּתְקַשְּׁרִי כְּבָר לְשֵׁרוּתִי הַחֵרוּם. יֵשׁ צְלִיל חִיּוּג, אַתְּ דּוֹחֶפֶת חֲזַק עִם הָרַגְלַיִם

הַפַּעַם מַשֶּׁהוּ הִמְתִּיק וּבְכָל זֹאת הָרָעָב בַּבֶּטֶן וְהַגַּעֲגוּעַ / בַּלֵּב לֹא נוֹתְנִים לִי מְנוּחָה.

מִקַּצְווֹת שְׂעָרוֹ שֶׁל יֵאוּשׁ נִסְרְגוּ / מְעִילֵי הַצֶּמֶר. עָטְפוּ / מִכָּל רַע בְּעוֹד חֹרֶף קַר. / שָׂרַדְנוּ.

הַיְּחָסִים עִם יְלָדַיִךְ / הַבְּדִידוּת / הָאַשְׁמָה / רִגְשֵׁי הַנְּחִיתוּת / מֻנָּחִים עַל הַמַּדָּף בַּחֲדַר הַיְּלָדוֹת.

רֻבֵּנוּ אוֹרוֹת מְרַצְּדִים, לֹא אֲרָיוֹת / אַל תִּנְשֹׁף עָלֵינוּ.

כְּשֶׁאָנוּ שׁוֹלְחִים אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ לְיָדַיִם אֲחֵרוֹת, / כְּשֶׁאָנוּ מְשִׁיטִים אוֹתָם מֵהַחֵיק שֶׁלָּנוּ לַחוֹף לֹא יָדוּעַ / אָנָּא עָשָׂה שֶׁיִּהְיוּ יָדַיִם מְחַבְּקוֹת וּמְלַטְּפוֹת וַעֲדִינוֹת

יָד קְטַנָּה בְּיָד גְּדוֹלָה / שַׁיָּירוֹת שֶׁל אִימָּהוֹת / נִדְחָסוֹת בַּיְּצִיאָה

פַּעַם הָיִינוּ שְׁקֵטִים / חָשִׁים אֶת הַיָּם בְּקִצְפּוֹ.

תֵּן לְחֵיקֵנוּ הַחַם, שֶׁיִּלֵּד וְהֵכִיל, הֶאֱכִיל וְנָשָׂא - לִהְיוֹת הַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ יוֹצְאִים וְאֵלָיו שָׁבִים בִּכְדֵי / לְסַפֵּר, לִצְחֹק, לִבְכּוֹת, לְהִתְיַעֵץ, לְהִתְנַחֵם.

קיבצנו מגוון מאמרים מרחבי המגזין שעוסקים כולם בשאלות חינוך ילדים וילדות, נערים ונערות. ברשומה זו תוכלו למצוא מאמרים על גבולות השיח סביב מיניות, על שיח מגדרי, ועל חינוך ילדים ונערים למוגנות.

אֲנִי מְנַסָּה לָשִׂים בַּצַּד אֶת כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לָאַחֲרוֹנָה [...] אֲבָל דַּוְקָא אוֹתָךְ אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה.

לאחר שחלפת בדקו לי את שני התיקים – עם המחשב שלי ועם המחשב של אמי, ונכנסתי ללוות אותה לטיפול מספר ארבע. האחות ראתה את בדיקות הדם שהגישה לה, הפכה את הדף לצד השני, ושאלה: זה שיר?

בַּיּוֹם שֶׁהִפְסַקְתִּי לִכְתֹּב, דָּבָר לֹא פָּסַק. וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי / שֶׁהִנֵּה, עוֹד מְעַט, יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אוּכַל לָשׁוּב.

רחל רז פגשה את דפנה פלר, מנחה ומעבירת סדנאות בתחום המיניות הבריאה, לשיחה על חינוך נערים ונערות בתחום המיניות בלי שיפוטיות, על חשיבות ההקשבה לגוף ולניסוח הצרכים, על פתיחות השיח וגם על גבולותיו.

רשומה ובה מקבץ מאמרים מרחבי המגזין, המנסה לתת מענה לשלל היבטים אותם יכולים ההורים לפגוש בהכנות לחתונה וביום החתונה

הַגּוּף הָרַךְ הוּא / גּוּף שֶׁיִּתְפּוֹרֵר / שׁוּם דָּבָר הוּא לֹא מָשָׁל לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר

אֶעֱמֹד פְּשׁוּטַת יָדַיִם בְּאֶמְצַע כְּבִישׁ מָהִיר אוֹ / אֶחְזֹר בַּדֶּרֶךְ הַחוֹרֶגֶת אֶל הַיַּעַר, אֶפְנֶה אֶל הַשּׁוּעָל לַמְרוֹת הַצֵּל, אוֹ / אֶל פִּיו הַמִּתְעַגֵּל, אֶל לְשׁוֹנוֹ, אָשִׁיר, אוֹ

לְהָעִיר אֶת הַיְּלָדִים / וּלְשַׁנֵּן / חַיַּי לֹא הָיוּ לַשָּׁוְא.

וְגַם אֲנִי אִם נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת / עוֹד זְקוּקָה לַחֶסֶד הַזֶּה / רֶגַע שֶׁל קֹדֶשׁ / בֵּין חוֹל לְחוֹל

לְכִילָךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, לְכִילָךְ לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, לְכַבֵּד אֶת הָרִצְפָּה, לְכִילָךְ

מַמָּשות קִיּוּמֵךְ נְצוּרָה בְּרוּחִי / צְרוּרָה וּכְרוּכָה בְּנִימֵי נִשְׁמָתִי