לדבר גלויות על שירים על קושי

נִזְהֶרֶת לֹא לְהִדָּרֵךְ

אַתָּה יוֹשֵׁב, אִישׁ תָּם, / לְכַנוֹתָם בְּשֵׁם: / עַל כָּרְחֲךָ / אַתָּה נוֹשֵׂא שֵׁמוֹת לַשָּוְא.

אסופת שירה שפורסמה בחודשים האחרונים באתר, ושירה ותיקה יותר. באסופה - מקבץ שירה המתייחסת לשואה ולסוגיית הזכרון וחקיקת אירועי העבר, לצד שירה שנכתבה שלא בהקשר לשואה ומקיימת בכל זאת שיחה עם ההתמודדות ביום הזכרון לשואה ולגבורה בשנה זו.

סִפּוּר שֶׁלְּעוֹלָם לֹא סֻפַּר / אַף פַּעַם לֹא יִשְׁתַּתֵּק,

לֹא לִרְאוֹת מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ. / לֹא לַחְפֹּר כְּשֶׁלֹּא חַיָּבִים. / לְוַתֵּר, כִּי אִי אֶפְשָׁר הַכֹּל.

עוֹלָם פְּנִימִי שֶׁנִּגְדַּע / רֻבּוֹ אִישׁ לֹא יָדַע / דְּמָעוֹת בִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת

אוּלַי יֵשׁ מָוֶת שֶׁאֵין בּוֹ / אַלִּימוּת / מָוֶת שֶׁדּוֹמֶה לְפֶרַח.

כָּל מָה שֶׁפּוֹסַחַת עָלָיו, / כָּל מַכּוֹתַי, / כָּל שֶׁאֵינוֹ בִּמְקוֹמוֹ

כְּשֶׁאֲנִי חֲרֵדָה מֵהַמָּוֶת הָאוֹרֵב לְפִתְחִי / בִּזְרוֹעוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּגֻשָּׁמוֹת, / מְאַיֵּם לְחַבֵּק אוֹתִי

וְהִנֵּה יָרֵחַ חָדָשׁ עוֹלֶה / וְטֶפַח תִּקְוָה חוֹשֵׂף וּמְגַלֶּה

בַּחֲטָף / נִפְתַּח הַפֶּצַע

עַכְשָׁו הַקִּירוֹת סִיד וָמֶלֶט / יְסוֹד זָר / חֹמֶר לֹא עוֹנֶה כַּמָּוֶת.

מָה בְּכָל זֹאת עֲדַיִן יֵשׁ? / הַכּוֹחַ לֹא לְהִתְיָאֵשׁ

נָבַט בִּי רַעֲיוֹן. פָּתַחְתִּי אֶת הַתִּיק וְשָׁלַפְתִּי שַׂקִּית זְרָעִים / הַנְּתִינָה שִׁחְרְרָה אוֹתִי מִקִּפָּאוֹן

אֶרֶץ מוֹצָאִי נִסְתְּמָה / וְכָל הַדְּבָרִים בָּהּ עוֹלִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם.

"קֹדֶם כֹּל אַל תַּעֲשִׂי נְזָקִים," / אָמַרְתִּי לְעַצְמִי / וְנִכַּשְׁתִּי עֲשָׂבִים שׁוֹטִים

לֹא יְכוֹלָה לְהֵרָדֵם. / חוֹשֶׁבֶת / מָוֶת שֶׁל קִירוֹת גְּבוֹהִים.

אֵיךְ אֶתְיַצֵּב בַּשָּׁעָה הַיְּעוּדָה / בִּפְנֵי עַצְמִי

הָיִיתִי חַיֶּבֶת לְהִשָּׁאֵר / וְלוּ רַק כְּדֵי לוֹמַר:

וְאִם נָעוּל - שֶׁיִהְיֶה / אֵי שָׁם מַפְתֵּחַ / בְּיָדוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ / שֶׁמַּקְשִׁיב.

הצעה לקריאת שירה לפני ואף במהלך ליל הסדר השנה, בעת הענקת תשומת לב לכסא הריק הממתין לשובם של 133 החטופות והחטופים. השירים שבאסופה זו נכתבו בין השבעה לאוקטובר לזמן הזה. הלוואי ותתגשמנה כל התקוות. הלוואי ובמהרה נחבוק בנות ובני חורין וישובו הביתה.

בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת תִּשְׁלַח / אֶת תּוֹרָתָהּ הָלְאָה / בִּנְהָרוֹת הַמִּנְהָרוֹת

וּמְשַׁוַּעַת בְּלִבִּי שֶׁאַתְּ קַיֶמֶת שָׁם / בְּתוֹך הַשְּׁכוּנוֹת / שֶׁבְּעֵינַיךְ חֶמְלָה

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמֵךְ / מָה זֶה אֹמֶר / לִהְיוֹת, כָּזוֹ מִין בַּת חוֹרִין.