הִתְעוֹרַרְתִּי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. מַשֶּׁהוּ עָקַץ אוֹתִי.
הַיָּרֵחַ חִיֵּךְ אֵלַי, תָּלוּי בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם
קַמְתִּי כְּדֵי לְהִתְמַתֵּחַ קְצָת.
קְנֵי הַסּוּף רָחֲשׁוּ.
חָשַׁבְתִּי שֶׁזּוֹ הָרוּחַ הַקַּלָּה שֶׁמְּנִיעָה אוֹתָם.
מִבֵּין קְנֵי הַסּוּף הֵגִיחוּ שְׁתֵּי דְּמוּיוֹת
שׁוֹדְדִים! הֵם רָאוּ אוֹתִי.
קָפָאתִי בִּמְקוֹמִי.
הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי נָקְשׁוּ. הַפֶּה הִתְיַבֵּשׁ. הַלֵּב דָּהַר.
כָּל הַגּוּף שֶׁלִּי הָיָה קַשּׁוּב, לֹא רַק הָאָזְנַיִם.
זוֹ לֹא פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁשָּׁדְדוּ אוֹתָנוּ.
קֵס* אַבְרָהָם דִּבֵּר אִתָּם בְּנַחַת, בְּלִי פַּחַד. דִּבֵּר עַל הַדָּת שֶׁלָּהֶם וְעַל הַדָּת שֶׁלָּנוּ:
"אָסוּר לָנוּ וְלָכֶם לִפְגֹּעַ בִּיתוֹמִים וּבְאַלְמָנוֹת, וּבַקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ רַבִּים הַיְתוֹמִים וְרַבּוֹת
הָאַלְמָנוֹת."
"גַּם אֲנַחְנוּ עֲנִיִּים, וּרְעֵבִים" אָמַר אֶחָד מֵהֶם.
הַשֵּׁנִי אָמַר שֶׁגַּם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שֶׁלָּהֶם רְעֵבִים.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה קֵס אַבְרָהָם אָמַר לָהֶם.
נָבַט בִּי רַעֲיוֹן. פָּתַחְתִּי אֶת הַתִּיק וְשָׁלַפְתִּי שַׂקִּית זְרָעִים
הַנְּתִינָה שִׁחְרְרָה אוֹתִי מִקִּפָּאוֹן
בִּרְכַּת קֵס אַבְרָהָם גָּרְמָה לִי לְנַחַת וְשִׁחְרוּר.
* כהן עדה. סמכות רוחנית גבוהה בעדה האתיופית. סמכותו רחבה יותר מזו של רבנים או של מנהיגים מקומיים.
מתוך הספר "אני רצה לאחור", הוצאת ארגמן. מטיב ניקוד: עזרא לוי.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
