בִּרְחוֹב גַּבְרִיאֵל מֵצוּ 6, מֵאֲחוֹרֵי מוּזֵאוֹן וָאן גּוֹךְ, / תָּלוּי שֶׁלֶט קָטָן "כָּאן גָּרָה אֵתִי הִילֵסוּם".

מֻתָּר לְשַׂחֵק בַּסָּלוֹן / וְכָל הַבָּלָגָן הַזֶּה הוּא סֵדֶר מוֹפְתִי / הַנִּבְנֶה בְּתוֹכִי נִדְבָּךְ עַל גַּבֵּי נִדְבָּךְ.

הַסּוֹף הִגִּיעַ / עָרוּךְ וּמוּכָן / מְתֻקְתָּק וּמְצֻחְצָח / מֻקְפָּד. לְלֹא רַחֲמִים

הַאִם אֵלֶּה יָדַי שֶׁלִּי / שֶׁנָּגְעוּ לָרִיק, אוֹ יְדֵי זָר / שֶׁזָּרְעוּ בֶּהָלָה?

לַיְלָה טוֹב תְּהִלָּה. / לַיְלָה טוֹב לַצַּעֲצוּעִים. / לַיְלָה טוֹב לַחֲטוּפִים.

לִהְיוֹת הָאֲנִי שֶׁלִּפְנֵי, הָאֲנִי שֶׁאַחֲרֵי מִי שֶׁכְּבָר אַף פַּעַם לֹא אֶהְיֶה.

טַלִּית שַׁכֻּלָּהּ עוֹטֶפֶת יָגוֹן אֵין בָּהּ תְּכֵלֶת וְלֹא צִיּצַת זָהָב / סוֹכֶכֶת חֻפָּה בִּשְׁמֵי מָרוֹם וְאוֹסֶפֶת אֵלֶיהָ בֵּן אָח וְאָב

פְּנֵיהֶם צְעִירוֹת וּתְמִימוּת, / אַךְ הַצִּפּוֹרִים / לִפְנֵי הַשֵּׁנָה בַּפַּארְק / שׁוּב שָׁרוֹת.

כֻּלָּם רָצִים מִלְּפָנַי / מַטְבְּעוֹת נוֹשְׁכִים תְּפִלּוֹת / חֲסָדִים שׂוֹרְפִים קָרְבָּנוֹת

אוּלַי אֵין מֻשְׁלָם מִן הָרֶגַע הַזֶּה / בּוֹ שְׁנֵינוּ רְחוֹקִים כִּשְׁאַר בְּנֵי הָאָדָם.

רָאִינוּ נְמָלִים קְטַנּוֹת אוֹגְרוֹת אֶת לַחְמָן אֶל תּוֹךְ מְחִילָה בָּאֲדָמָה / כְּמוֹ מְסַמְּנוֹת לִשְׁנֵינוּ שֶׁגַּם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים רְאוּיִים לִסְלִיחָה.

וַאֲנִי שׁוֹאֶבֶת אֶל תּוֹכִי / מֵהַמַּרְפֵּק / אוֹתוֹ חֵלֶק בְּאִמִּי

בָּטַחְתִּי בָּעֲרָפֶל. / הִרְגַּשְׁתִּי כְּמַשְׁפֵּךְ שֶׁאֵין / שׁוּם פֶּרַח שֶׁרוֹצֶה בּוֹ.

בַּבֹּקֶר הֵקַצְתִּי מִשְּׁנָתִי / ולֹא יָדַעְתִּי אִם פַּעַם אוֹ עַכְשָׁו / אוֹ לְאָן הִגִּיעָה הַמַּשָּׂאִית שֶׁלִּי.

הִיא רוֹקֶדֶת / בַּכּוֹחוֹת שֶׁאוֹזְלִים / סָבִיב סָבִיב

הַיּוֹם הַסִּיד הַלָּבָן מוֹתִיר טַעַם לְוַאי / שֶׁל בְּגִידָה / וְהַיָּם הַנִּפְתָּח בִּכְחוֹל הַפְּלָדָה / מְקוֹמֵם בִּשְׁתִיקָתוֹ

כמה שהיא מנסה - היא לא מצליחה לדמיין את רגע הלידה המתקרב. דוחה שוב ושוב את רכישת חבילת הלידה, נרשמת ומבטלת את קורס ההכנה ללידה. חוששת שכמו אימא שלה, גם היא לא תעפיל לשלב הגמר - בו תאחז באצבעותיו הגפרוריות של העובר הגדל ברחמה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה וְתִשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים שִׁשָּׁה בְּאוֹקְטוֹבֶּר / אַרְבַּע וְעֶשֶׂר דַּקּוֹת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם. מֵאָז גַּם בִּשְׁעוֹן / הַמַּתֶּכֶת שֶׁלִּי קָפָא הַזְּמָן.

כּוֹכָבִים שְׁבוּרִים עָפוּ בְּעוֹד דּוֹפֵק עוֹלָם פַּעַם / בְּאִלְּמוּת עַל הַגַּג. לְעֵינַי מַמָּשׁ. / שְׂפָתַי נָעוּ רֵיקוֹת. רֵיקוֹת.

שֶׁהַשֵּׁמוֹת הָרְשׁוּמִים יִהְיוּ לִי זָרִים / שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה אַף חָבֵר שֶׁיָּשַׁב אִתִּי פַּעַם בִּמְדוּרָה,

שירים ותפילות שעלו לכבוד ״זאת החנוכה״ החותמת את החג. האתר ממשיך להוות במה לכתיבה המגיבה אל העת הזו ומתוכה, תוך שילוב טקסטים שאינם תלויים בזמן הזה.

"מה שאני הכי רוצה לעשות זה להעז להגיד דברים שאני רואה בלי פחד" - ראיון עם המשוררת רוני אלדד גם על מקומה של השירה אצלה לאחר השבעה באוקטובר: ״העורק של השירה היה דווקא מאד דחוס ומלא תנועה״.

מִי אַחְרָאִי עַל הַנִּסִּים / וְעַל הַנִּפְלָאוֹת?

בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָאוֹר הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט בְּעוֹלָמְךָ, תֵּן לָנוּ כֹּחַ לְהוֹסִיף וּלְהָאִיר לְבַל יַחֲזֹר הָעוֹלָם לִהְיוֹת חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם.