הוּא חִלֵּק לִנְכָדִים סֻכָּרִיּוֹת מֶנְטָה, / וְאָז שָׁתְקָה.

כָּל מָה שֶׁפּוֹסַחַת עָלָיו, / כָּל מַכּוֹתַי, / כָּל שֶׁאֵינוֹ בִּמְקוֹמוֹ

כְּשֶׁאֲנִי חֲרֵדָה מֵהַמָּוֶת הָאוֹרֵב לְפִתְחִי / בִּזְרוֹעוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּגֻשָּׁמוֹת, / מְאַיֵּם לְחַבֵּק אוֹתִי

בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם, / הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,

וְהִנֵּה יָרֵחַ חָדָשׁ עוֹלֶה / וְטֶפַח תִּקְוָה חוֹשֵׂף וּמְגַלֶּה

בַּחֲטָף / נִפְתַּח הַפֶּצַע

מָה בְּכָל זֹאת עֲדַיִן יֵשׁ? / הַכּוֹחַ לֹא לְהִתְיָאֵשׁ

נָבַט בִּי רַעֲיוֹן. פָּתַחְתִּי אֶת הַתִּיק וְשָׁלַפְתִּי שַׂקִּית זְרָעִים / הַנְּתִינָה שִׁחְרְרָה אוֹתִי מִקִּפָּאוֹן

אֶרֶץ מוֹצָאִי נִסְתְּמָה / וְכָל הַדְּבָרִים בָּהּ עוֹלִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם.

סְלִיחָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי / לִמְנֹעַ מִמְּךָ אֶת הָעֲקֵדָה

מִמֶּרְחָקִים רָאִיתִי חוֹמָה, מֻקְדָּם לְטַפֵּס, / צֹהַר הוֹבִיל אֶל מִשְׁתֶּה מַלְאָכִים, / הִתְיַשַּׁבְנוּ לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָן רֵיק

אֲנִי תָּמִיד חוֹצֶה מֶרְחָבִים לַשָּׁנִים / וְעוֹשָׂה יְצִיאוֹת מִצְרַיִם בְּעֵרֶךְ כָּל שָׁנָה שְׁנָתַיִם

הַשַּׁעַר נִפְרַץ, הַכֹּל נִשְׁפַּךְ מִמֶּנּוּ / דְּרוּכָה הָיִיתִי אֶל הַחֹרֶשׁ, הָרוֹבֵץ מוּלִי

כְּבָר אָז יָדַעְתִּי שֶׁעוֹנַת הָרַחֲצָה תִּהְיֶה קְצָרָה בִּמְיֻחָד / וּלְאַחֲרֶיהָ יַמְתִּינוּ לִי הֶחֳרָפִים, קָשִׁים כְּאֶגְרוֹף, / שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

בְּעִתּוֹת עֶצֶב, לִבִּי מְאַיֵּם לְהִשְׁתַּגֵּעַ / מְחַבֶּקֶת אוֹתִי חָזָק / מְדַמָּה אוֹתְךָ נֹכַח בְּתוֹךְ הַהֵעָדֵר

בַּפֶּסַח הַזֶּה / אֱלוֹהִים נָפַל / אֶל תּוֹךְ מִנְהָרָה

"קֹדֶם כֹּל אַל תַּעֲשִׂי נְזָקִים," / אָמַרְתִּי לְעַצְמִי / וְנִכַּשְׁתִּי עֲשָׂבִים שׁוֹטִים

לֹא יְכוֹלָה לְהֵרָדֵם. / חוֹשֶׁבֶת / מָוֶת שֶׁל קִירוֹת גְּבוֹהִים.

אֵיךְ אֶתְיַצֵּב בַּשָּׁעָה הַיְּעוּדָה / בִּפְנֵי עַצְמִי

הָיִיתִי חַיֶּבֶת לְהִשָּׁאֵר / וְלוּ רַק כְּדֵי לוֹמַר:

וְאִם נָעוּל - שֶׁיִהְיֶה / אֵי שָׁם מַפְתֵּחַ / בְּיָדוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ / שֶׁמַּקְשִׁיב.

הצעה לקריאת שירה לפני ואף במהלך ליל הסדר השנה, בעת הענקת תשומת לב לכסא הריק הממתין לשובם של 133 החטופות והחטופים. השירים שבאסופה זו נכתבו בין השבעה לאוקטובר לזמן הזה. הלוואי ותתגשמנה כל התקוות. הלוואי ובמהרה נחבוק בנות ובני חורין וישובו הביתה.

אֲנִי רוֹצָה לִפְתֹּחַ לָהֶן / לְיַצֵּב אֶת אַדְמָתָן הַסְּדוּקָה / לְסַמֵּן לָהֶן אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת תִּשְׁלַח / אֶת תּוֹרָתָהּ הָלְאָה / בִּנְהָרוֹת הַמִּנְהָרוֹת