מעגל החיים מזמן לנו אירועים משמעותיים רבים. כחלק מהשיח הגלוי, אנחנו שואפות להעניק ידע, כלים ושפה לבניית טקסים סביב מעגל החיים. אנחנו בצוות של מגזין גלויה, עובדות על איסוף ויצירה של הצעות לטקסים מקוריים לציון רגעי חיים מגוונים. מוזמנות.ים לצרף גם מנסיונכם ומהרהוריכם!

המסע אל ההורות והמסע בתוך תפקיד ההורות מעלים יחד התמודדויות שונות. בין הכמיהה ומסע הייחולים לבין הזכות להיות הורים - משתרע מנעד רחב של רגשות והתמודדויות. במגזין גלויה ניתן מקום לקולות של נשים, גברים - יחד ולחוד - על ההורות בחייהם, גם במבט על הילדוּת והנערוּת שחוו.

מגזין גלויה עתיד לפרסם מגוון תכנים הקשורים ב: פְּגִיעוּת וּמוּגָנוּת. מוזמנות.ים לשלוח מאמרים, שירים, תפילות ויצירות אמנות הקשורים לנושא.

עַל חֵטְא שֶׁחֲטָאתֶם לְפָנֵינוּ בְּגֶזֶל דַּעַת וְגַזְלַיְטִינְג. ....לֹא הַפְּגִיעָה הֵבִיאָה אוֹתָנוּ לַתְּהוֹם, אֶלָּא הַתְּחוּשָׁה שֶׁאֲנַחְנוּ לְבַד, שֶׁגַּם כְּשֶׁהִצְלַחְנוּ לֶאֱזֹר אֹמֶץ וּלְדַבֵּר, לָתֵת בָּכֶם אֵמוּן, נִשְׁאַרְנוּ עוֹד יוֹתֵר לְבַד, חֲרֵדִים, אֲבוּדִים, אֲשֵׁמִים וְכוֹאֲבִים, לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל תִּקְוָה וְאֵמוּן.

׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא קריסה וגאולה.

תהליך התפכחות פוגש אותנו בחיים בדרך כלל באופן לא מתוכנן. לאחר מכן, המבט שלנו גם על העבר וגם על ההווה משתנה. נשמח לקבל טקסטים המתייחסים לתהליך שכזה ולשלבים שאחרי התפכחות.

חוויית הפרידה לכשעצמה, כמו גם שלבים שמגיעים לאחריה - נוגעים בשבריריות החיים, אבל גם בבניה הלאה. החתימה והמציאה שאחרי, מבלי להכחיש את שבר ועצב - ראויים להיקרא במגזין גלויה ועל כן, אנא שלחו לנו מאמרים, שירים ותפילות המתייחסים אל הפרידה ואל פרקים שבאים לאחריה.

בין אם מעגל השנה הוא שמביא אותנו לציין סגירה או פתיחה של שערים בחיינו, בין אם אירועי חיים אחרים מעלים זאת - שינויים והתחלות חדשות, הם חלק מהשגרה (גם אם הם מייצגים שבירה של השגרה, לעיתים). נשמח במאמרים, שירים ותפילות המתייחסים למפגש שבין שינוי להתחלה, וגם בין שינוי לסוף.

אֲנִי תּוֹרָה / פְּשׁוּטָה לַכֹּל / עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ / וְקוֹרֵאת: - שְׁמַע!

לַעֲשׂוֹת בַּגּוּף מָקוֹם לַתּוֹרָה שֶׁתִּכָּנֵס / שֶׁתֵּשֵׁב בִּי, מְעָרָה

כִּי נִשְׁטַפְנוּ כֻּלָּנוּ בִּנְהָרוֹת רֵעִים וּבְאֵרִי / וְאֵין בָּנוּ הַר וְאֵין עוֹד לוּחוֹת / וְאֵין לָנוּ מֹשֶׁה וְאֵין בָּנוּ כּוֹחוֹת

כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בַּמִּנְיָן הַמְּשַׁתֵּף / בִּקְּשׁוּ לְכַבְּדֵנִי / בִּנְשִׂיאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה / וְהוֹלָכָתוֹ בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים

כָּל אֵלֶּה מִלְּאוּ אוֹתִי אָשָׁם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה / כְּאִלּוּ הַיְתִי אִשְׁתּוֹ, אֲנִי שֶׁגֵּרַשְׁתִּי אִשָּׁה וּבְנָהּ לַמִּדְבָּר / כְּשֶׁעָלִיתִי לָרִאשׁוֹנָה לַתּוֹרָה

צוות מגזין גלויה מזמינות לשלוח אלינו מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל חשבון נפש.

הָאוֹמֵר יְהִי אוֹר הוּא יִפְקַח אֶת עֵינֶיךָ / לִבְחֹר אֶת הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁשָּׁנִים אֲנִי יְכוֹלָה לִשְׁתֹּק עַכְשָׁו / בְּלִי לְהַגִּיד בְּבַקָּשָׁה, / שָׁנִים אֲנִי יְכוֹלָה רַק לְהַקְשִׁיב לְךָ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת, / קוֹרֵא וְאָז נִרְדָּם.

רָאִינוּ מִבַּעַד לַמִּטָּה / וְהַלֵּב הָיָה תֹּהוּ וָבֹהוּ

תפילת השל"ה היא תפילה שנוהגים להתפלל הורים על ילדיהם וילדותיהן בראש חודש סיון. התפילה הובאה בספר שני לוחות הברית (=של"ה), על-ידי הרב ישעיה הלוי הורוביץ.

הַטּוֹב נָשַׁב / הֲלֹא קָרוֹב הוּא מְאֹד

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל מתן תורה בחג השבועות, ליחסים בכלל עם המושג ״תורה״ כהשראה רוחנית, כצו מוסרי, חיבור, פולמוס, הלכה, אמונה, כפירה ומנעד רחב של תחושות ומחשבות בנושא.

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל התמודדות עם אבלות ומפגש בהזכרת הנשמות בתפילות במועדי ישראל ובתאריכי הזכרון. עיבוד האובדן, תהליכים מתמשכים, נשיאת היומיום ומבט על החיים הנמשכים לצד התהומות, המבוכה של מי שפוגש אותנו בעת אבלנו, השאלות, השברים, התעצומות והגם וגם וגם - כל אלו מעניינים אותנו וחשוב לנו לתת לכך מקום בגלויה.

ההליכה מחג הפסח אל חג השבועות כתנועה מהבטחת האביב לקציר החיטים שבקיץ, בספירה של תקוות החמצות ותיקון המידות

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל ספירת העומר, כתקופה של ציפיה וייחול, על מנהגי האבלות לזכר המגפה בקרב תלמידיו של ר׳ עקיבא, כחיבור לתודעת הטבע המשתנה והציפיה לחיטה הצומחת שוב.

אָמְרוּ לָהּ: יָפֶה אָמַרְתְּ בִּתִּי. הַיּוֹם אַתְּ גּוֹיָה, וּלְמָחָר אַתְּ יְהוּדִיָּה כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה. טִבְלִי בְּמִקְוֶה זֶה וְאָנוּ נַעֲמוד עַל גַּבֵּךְ. אָמְרָה לָהֶם: אֵינִי יְכולָה לִטְבּול.