הארכנו את תאריך ההגשה הסופי! הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל יַתְמוּת מבני ובנות משפחה אבל גם ממעגלי קרבה אחרים. רוחב היריעה לא בהכרח בא לידי ביטוי באופן בו מיוצגת המילה יתמות בשפה השגורה ואנו מציעים להתבונן בה ולהרחיבה.

בית המשפט העליון קבע פה אחד כי הרבנות הראשית חייבת לאפשר לנשים להיבחן בבחינותיה ולקבל תעודות על ידיעותיהן ההלכתיות ולעצור את האפליה המתקיימת בתחום.

מרחבים שאנחנו תופסים בדרך כלל כבטוחים יכולים להציב לפעמים אתגר מבלבל - דווקא בהם הגבולות מיטשטשים, ותחומים אפורים מאפשרים פגיעה. המושג שטבעה יונינה פלנברג - "שערי פגיעה" - נועד לתת שם לתופעות האלה, ולהזהיר אותנו מהמקומות שנדמים מוגנים - ודווקא בשל כך עשויים להיות מסוכנים.

בִּשְׂמֹאל וּבְיָמִין לָהּ קֵרַבְתָּ / בִּבְרִית עֻבָּרְךָ הַגָּדֵל בְּמֵעֶיהָ / לְךָ הַצִּוּוּי "וְאָהַבְתָּ"

מִתְמַסֶּרֶת לָרֶגַע,/ מִתְמַזֶּגֶת עִם הַנֶּצַח.

הַלַּיְלָה יוֹם אַחֲרֵי / הַיּוֹם לַיְלָה אַחֲרֵי

צְרִיבוֹת חֲלַב אֵם / מִסַּנְוָרוֹת בְּזָהֳרָן.

עִם נוֹף לְיָם שֶׁל אֵשׁ / עִם שֵׁרוּת חַדְרֵי חֲדָרִים / בְּמַחְלֶקֶת הַתַּיָּרִים מְחַלְּקִים קוֹנְפֵטִי יִסּוּרִים בְּקַעֲרוֹת כֶּסֶף

רַק הַשֵּׁם מָרְדְּכַי קְלַיְינְבַּרְט נוֹתַר לִרְשׁוֹם / בְּלוּחוֹת זִכָּרוֹן.

אוֹמְרִים עָלֵינוּ, הַבָּנִים שֶׁל, / שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים לְכַּיֵּיף

תַּם – בּוֹהֶה בִּתְמוּנוֹת, / וְלֵילוֹתָיו רְדוּפִים מַבָּט עֵינֵיהֶם הַכָּבוּי.

עָמְסֵי הַמַּסָּעוֹת הַבָּאִים, מַטָּלוֹת / בִּכְרִיכוֹת עָבוֹת. / רְשִׁימוֹת שֶׁל נֶצַח.

עיון באגדתא על רב עמרם שכמעט נכנע ליצרו מול שבויות הוא בסיס לדיון על "מפתחות" לזיהוי ומניעת פגיעה וניצול סמכות בקהילה דתית, עבור הקהילה והסמכות הרוחנית.

אֲנִי עוֹד שָׁם. / הַנִּצֶּבֶת הַנִּצְחִית בְּכָל הַצָּגָה, / הַדְּמָמָה בְּמַנְגִּינַת הַכִּתָּה. / אֲנִי הַצְּרִימָה שֶׁרוֹצִים לִמְחֹק.

מִשֶּפַע אַהֲבָתְךָ הָרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ / לֶאֱהֹב אֶת עַצְמֵנוּ / אַהֲבָה כֵּנָה וַעֲמֻקָּה

הֻרְגַּלְתִּי לָשֶׁבֶת בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי / בְּבֵית הַכְּנֶסֶת / לַעֲשׂוֹת כְּלוּם

שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי / וְלֹא אֶכָּשֵׁל חָלִילָה כִּי יִשְׂמְחוּ בִּי חֲבֵרַי / וְאֶהְיֶה גַּל נִשְׁבָּר לִרְסִיסִים

לֹא דִּבַּרְתִּי כִּי הֶאֱמַנְתִּי / שֶׁמִּלִּים יוֹצְרוֹת מְצִיאוּת / וְשֶׁהַשְּׁתִיקָה יָפָה

בַּיִת בְּלִי קִירוֹת הַאִם / עוֹד יִקָּרֵא בַּיִת / תְּפִלָּה בְּלִי קִירוֹת הַאִם / תְּפִלָּה הִיא

הֵן רַק מַחְזִיקוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ / שֶׁלֹּא תִּשְׁקַע מֻקְדָּם מִדַּי / הֲרֵי בַּחשֶׁךְ כָּל הַדְּאָגוֹת

בּוֹאִי קָרוֹב יַלְדֹּנֶת, / אֶחְבֹּשׁ וְאַטְלִיא, / אֲרַכֵּךְ וַאֲחַבֵּק

וְסִגְרִי בְּבַקָּשָׁה הֵיטֵב, אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרַיִךְ… / הֵם נִבְהָלִים שָׁם בַּחוּץ / מִמַּרְאוֹת אֲפֵלִים / נִרְתָּעִים לְמַרְאֵה פְּצָעִים חֲשׂוּפִים

הָעִיר דְּמוּמָה מְעֻרְפֶּלֶת וּשְׁקוּפָה / מְחַכָּה לְהַזְעָקוֹת / עַל הַדֶּשֶׁא סָבִיב אֲנָשִׁים אֲבֵלִים בְּכִסְּאוֹת נוֹחַ נְמוּכִים / מַסְתִּירִים בְּמִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ. נְבוֹכִים

בְּתֹם מִשְׁפָּט שָׁלֵם הָיְתָה לִי חֲגִיגָה / חָשַׁבְתִּי, כָּך בָּרָא הָאֱלֹהִים / אֶת תֹּהוּ הָעוֹלָם / מִבְּרֵאשִׁית.