שֶׁבְּדִידוּתָהּ עוֹרְרָה בִּי עֶצֶב, / בְּעִקָּר בָּחֳרָפִים / וּכְשֶׁלִּמְּדָה מִשִּׁירֵי רָחֵל / וְאַבְרָהָם בֶּן יִצְחָק. / קוֹלָהּ הָיָה שָׁלֵו / כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ.

וּמִסְּבִיבִי / הַנָּשִׁים הָרוֹת, מְעֻבָּרוֹת / מִכָּל עֵבֶר, וַאֲנִי – אֲדָמָה / מְצֻפֶּפֶת וּפְצוּעָה. / אֵין בִּי נִצָּן.

עֵין הַחַיִּים — בָּרְכִי אוֹתִי בְּשֶׁפַע נְבִיעָה.

עֲדַיִן לֹא הִמְתִּיקוּ / וַאֲנִי / מְדַשֶּׁנֶת וּמְחַכָּה

כַּפּוֹת יָדַי מַרְגִּיעוֹת אֶת הָרֶחֶם / שֶׁלִּי / דֶּרֶךְ עוֹר הַבֶּטֶן שֶׁמְּתַוֵּךְ / בֵּין קְצוֹתַי

מְזִיזָה / מְעִיפָה / שׂוֹרֶטֶת. / לֹא הוֹדֶפֶת לֹא / חוֹנֶקֶת צַוָּאר שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, / הוּא יִשָּׁבֵר.

רחל רז פגשה את דפנה פלר, מנחה ומעבירת סדנאות בתחום המיניות הבריאה, לשיחה על חינוך נערים ונערות בתחום המיניות בלי שיפוטיות, על חשיבות ההקשבה לגוף ולניסוח הצרכים, על פתיחות השיח וגם על גבולותיו.

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה / מַעֲקָב זְקִיקִים וּשְׁאִיבָה הִיא שָׂרְדָה, / אֲבָל כְּשֶׁהֵבִיאָה לַשְּׁכֵנָה פַּשְׁטִידָה / לֹא הִבִּיטָה בַּשְּׂמִיכָה הַוְּרֻדָּה.

נְשׁוֹתַיִךְ אֵלֶּה... / יוֹשְׁבוֹת בִּקְרָנוֹת חַסְרוֹת זֶהוּת שֵׁם וָתֹאַר, / אֲסוּרוֹת בְּכִתְמֵי צֶבַע זְהַב צֹהַר וּכְחֹל מַבָּט

בָּרְחוֹב שָׁרָה מַקְהֵלָה: / תִּינוֹקוֹת בּוֹאוּ לַסְּעֻדָּה הַמַּגְדִּילָה. / וְיוֹצְאִים הַתִּינוֹקוֹת מִן הַמְּגֵרָה

דִּמְעוֹת דָּם / אֲנִי חֲסֵרָה אָדָם

וְהַתִִּינוֹק / שֶלֹא בָּא / מוֹשֵך אֶת שִׂמְחַת חַיַּי / יוֹנֵק אֶת אָשְרִי

בת-שבע פורת ברשומה אישית, ומתוך התנסות אישית, על ההיבט הכלכלי של טיפול הפוריות: עלויות, שיקולים והיבטים שצריך וכדאי להכיר.

הַב לִי אֶת יַלְדִּי שֶׁלִּי / שֶׁיִּתְמוֹגֵג הָרִיק / וְחַיַּי יִתְמַלְאוּ בִּי / שׁוּב וָשׁוּב.

וְתוֹהָה / לְאֵיזוֹ אִשָּׁה אֶהֱפֹךְ / עִם רֶחֶם וְשַׁחֲלוֹת, / בְּלִי בֵּיצִיּוֹת.

תמונה ראשונית של מאפייני המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית. שרטוט מגמות שונות בעשורים האחרונים בעקבות הספר ״החברה הדתית-לאומית בנתונים״.

בת שבע פורת מתארת את המסע הארוך של הבחירה בטיפולי פוריות, מסבירה על סוגי הטיפולים ומעניקה הצצה לעולמם של אלו המבקשים ומבקשות את ההורות.

"בָּרֵךְ אֶת הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים שֶׁמְּשַׁוְּעִים לִפְרִי בֶּטֶן, לְיַלְדָּה וְיֶלֶד וּלְהַרְחָבַת הַמִּשְׁפָּחָה. / ה’ אֱ-לֹהֵינוּ, חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם בְּאֹרֶךְ רוּחַ, בְּשִׂמְחַת חַיִּים וּבְחִבּוּק שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וַחֲבֵרִים.." - תפילה שחוברה במיוחד עבור המבקשים להיות להורים ולתומכיהם במסע.

בְּצֶמֶר גֶּפֶן רָטֹב חָמִים / שׁוֹלֵחַ לִבִּי אֵלֶיךָ נִצָּנִים / גְּדוּשֵׁי תְּעֻזָּה

הָאֶצְבָּעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁלָּהֶם / אוֹחֲזוֹת שָׁם חָזָק / הֵם שׁוֹאֲלִים בְּקוֹל: / אִמָּא שֶׁל מִי אַתְּ?

רבקה ויצ׳נר כותבת על הבחירה לשהות בהריון עם ילד-לא-ראשון מתוך בקשת נינוחות, למרות תודעה אוהבת וביקורתית שמתרוצצת בקרבה ולצד המאמצים הבריאותיים הכבירים המושקעים בהריון זה.

הָרוֹפֵא אָמַר: "תַּעֲבִירִי אֶת הַסַּכִּין." / הַבַּרְזֶל חָרַךְ בַּמָּקוֹם הָרַךְ.

זְקֵנוֹת קִבְּלוּ חָכְמַת נָשִׁים / וּמְסָרוּהָ וּמְסָרוּהָ תֶּפֶר / שַׁרְשֶׁרֶת כָּתוּב בְּעַנְנֵי נוֹצָה

אפילו עכשיו, כשאני אם לשניים ולבי גואה מרגשי תודה, אני לובשת לעתים את בגדי העקרות שלי. מתחת לשכבת האֵם שלי רובצת תהום