גמילה מהנקה היא תהליך פרידה שעובר על התינוק אבל גם על האם. ברכה המבקשת ללוות את המרחק הנוצר כמו את ההתחלה החדשה.

"וְהוּא חָפוּן מִחוּץ גּוּפֵךְ / וְאַתְּ בּוֹדְדָה, בּוֹדְדָה". פעמים התעברתי, אך הפרי לא הגיע לכדי הבשלה וחיות. פעמים נפרדתי, תוך תהליך רגיש ורגשי של תהום, נפילה, חושך גדול וצמיחה.

לְעֵת בְּלוֹתִי / אָנָּא / תֵּן בִּי עֶדְנָה.

אפילו עכשיו, כשאני אם לשניים ולבי גואה מרגשי תודה, אני לובשת לעתים את בגדי העקרות שלי. מתחת לשכבת האֵם שלי רובצת תהום

הֵם מַחְרֹזֶת תְּפִלָּה / בְּיָדֵךְ הַבּוֹטַחַת.

זֶה אֲנִי שֶׁגָּזַר עַל עַצְמִי אֶת כָּל זֶה.

הַדֶּלֶת חוֹרֶקֶת, הַדַּעַת נִטְרֶקֶת. / אֱלֹהִים לֹא רָצָה לְהָנִיחַ לִי

הַכִּיּוֹר מָלֵא / שִׂיחוֹת שֶׁלֹּא נַעֲנוּ,

אֲבוֹתַי לֹא הִתְפַּלְּלוּ / לְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה / מִשּׁוּשָׁן צָפוּ יַמָּה

אַחֲרֵי הַחַגִּים / תִּרְאֶה אֵיךְ שֶׁנִּבְנֶה / וְיִתְחַדְּשׁוּ כִּוּוּנֵי הַתְּנוּעָה

עָלַי לַשּׁוּב וְלֶאֱכֹל בָּשָׂר. לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁבִיל הַבַּיִת הַזֶּה וְלִשְׁכֹּחַ אֶת הָרְחוֹקִים

כְּשֶׁאֲמַלֵּא אֶת כְּרֵסִי / בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים / הַיִוָּתֵר שַׁם מָקוֹם / גַּם לָרֶחֶם?

מָצָאנוּ אוֹתְךָ וְאוֹתִי, / וְהָיָה לָנוּ יָם / שֶׁנֶחְצָה לִשְׁנַיִם, / וְהָיְתָה יַבָּשָׁה / לְהַנִּיחַ עָלֶיהָ רַגְלַיִם,

הַגִּיל עֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ / מַעֲבִיר אוֹתִי אֶל דַּעֲתִּי / שׁוֹטֵף וּמַטְבִּיעַ בִּי

רֶפֶס הַתָּשׁוּת הַמְּעַנֶּגֶת / וְחֶסֶד הָרְגָעִים שֶׁל שֶׂבֶר מְעֻנֶּה- / נִקְבְּצוּ וּבָאוּ לָךְ / כֻּלָּם

אֲנִי שָׁלֵו מוּל מַחְשֵׁב / כִּי שְׁנֵינוּ מְקֻוָּנִים

הִתְקַשַּׁרְתִּי / "בִּשְׁבִיל מִי הַתּוֹר?", הִיא שׁוֹאֶלֶת / "הַבֵּן שֶׁלִּי", הִתְהַסְּסוּ הַמִּלִּים

יֵשׁ צַד שֶׁהַקְּרָב הַזֶּה אָבוּד מֵרֹאשׁ, זֶה / כְּמוֹ לְהֵאָבֵק בְּמַלְאָךְ [...] / וּבִכְלָל לֹא רָצִיתִי

הָאֹמֶץ לִבְחֹר תַּכְשִׁיטִים גְּדוֹלִים. / הָאֹמֶץ לַעֲנֹד אוֹתָם.

אֲנִי מְגַלָּה / אֵיךְ לִהְיוֹת לָךְ אִמָּא. / אֵיךְ תִּהְיִי לִי / בַּת.

הַפְּרָחִים בַּמִּרְפֶּסֶת – / בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם־שְׁלשָׁה הַכֹּל נִרְאָה כַּשּׁוּרָה

צָרִיךְ אֵיזֶה סֵדֶר בַּמְּהוּמָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ כִּי / אֲנָשִׁים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים / מְדַפְדְּפִים אֶל הַתּוֹחֶלֶת

אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּשּׂוּאִים אֵלֶּה יִהְיוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד, נִשּׂוּאִים שֶׁל קְדֻשָּׁה, אַחֲוָה, אַהֲבָה וְרָעוֹת, שֶׁל שֻׁתָּפוּת וְלִמּוּד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

אִם לֻקְּחוּ מֵעִמָּנוּ גִּשְׁמֵי נְדָבָה / וְרֵיחַ אֲדָמָה רְטוּבָה