שֶׁמֶשׁ אֱלוּל גִּבְעוֹנִית מְלַגְלֶגֶת / מַשְׁחִיזָה פִּגְיוֹנוֹת קַרְנַיִם / לְתוֹךְ דָּמִי

ד״ר יעל לוין ניסחה תפילה מיוחדת לליל הסדר שיש בה הודיה על החסד שבורא עולם עשה עמנו בהקשר לחיסונים נגד הקורונה, וכן בקשה לישועה ולהמשך מיגור המחלה

דָּבָר לֹא תִּזְכְּרִי מֵהַלַּיְלָה הזֶּה / לֹא אֶת עֲרִיסַת זְרוֹעוֹתַי / שֶׁנָּשְׂאָה אוֹתָךְ, כְּפִי / שֶׁהַקּוֹל נוֹשֵׂא אֶת הַהֵד

וַתַּעֲמֹד עַל מְקוֹמָהּ / לֹא יָכְלָה לַעֲלוֹת אוֹ לָרֶדֶת / כִּי הָיָה הַסֻּלָּם שַׁבְרִירִי וַחֲסַר שְׁלַבִּים

יוֹם אֶחָד הוֹפֵךְ אָדָם לְאֶבֶן / וְהַגּוּף שֶׁכָּמַהּ לְחִבּוּק לֹא יָחוּשׁ עוֹד. / אֶת חַלּוּקֵי צַעֲרִי מְיַדָּה אֲנִי אֶל תְּהוֹם.

וְיֵשׁ שֶׁאָדָם מְיַחֵל לְמוֹתוֹ / וְיֵשׁ שֶׁאוֹהֲבֵי הָאָדָם מְיַחְלִים לְמוֹתוֹ / וְיֵשׁ לֵילוֹת נְטוּלֵי שֵׁנָה / וּדְאָגָה רַבָּה לַחַי. טֶרֶם / הֱיוֹתוֹ מֵת.

הִגַּעְתִּי אֶל הַבַּיִת בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ / וְהַבַּיִת בַּיִת,/ הַשַּׁעַר שַׁעַר

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת חַנָּה בְּלֵב כּוֹאֵב אַךְ פָּתוּחַ וְאֶת שְׂפָתֶיהָ בִּתְפִלָּה, / כַּכָּתוּב: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ / רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ — / הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים שֶׁמְּשַׁוְּעִים לִפְרִי בֶּטֶן, / לְיַלְדָּה וְיֶלֶד, וּלְהַרְחָבַת הַמִּשְׁפָּחָה.

בְּצֶמֶר גֶּפֶן רָטֹב חָמִים / שׁוֹלֵחַ לִבִּי אֵלֶיךָ נִצָּנִים / גְּדוּשֵׁי תְּעֻזָּה

נוסח של תפילה חדשה לאמירה קודם הדלקת נרות חנוכה מאת ד״ר יעל לוין. התפילה מעלה זיקות בין תשע נשים או קבוצות נשים לבין ימי החנוכה.

יוֹצֵר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ / אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּךָ בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל / טַהֲרֵנִי עַל אֲפִיקֵי מַיִם

"לכי תסבירי לאנשים שאת מחפשת ושבמסע את מרגישה לבד." הדר משיח במסה אישית, שנונה וכנה על מסע וחווית הרווקות.

ולֹא הִגַּעְתִּי לְסוֹף דַּעְתְּךָ / וְאַתָּה בָּאתָ אֶל תּוֹכִי / וְלֹא יָרַדְתָּ לְסוֹף דַּעְתִּי / וּבְסוֹף דַּעְתִּי מֻנַּחַת הַיַּמָּה הַגְּדוֹלָה

כְּשֶׁהִיא צוֹעֶקֶת / מִי רוֹצָה טְבִילָה / אֲנִי לוֹחֶשֶׁת

הַנַּח יָדְךָ, / זוֹ שֶׁאֵינָהּ קְפוּצָה, / עַל קְלַף גּוּפִי

שֶׁאַתְּ תָּמִיד חוֹשֶׁשֶׁת / שֶׁיִּגָּמְרוּ הַמַּיִם / וְלֹא יִהְיֶה מָקוֹם

שׁוּב חָלַמְתִּי / שֶׁאַתָּה יֶלֶד / שִׂחַקְתָּ לְבַדְּךָ / אָחַזְתִּי בְּיָדְךָ

הוּגֶה בְּלֵיל יָרֵחַ מָלֵא / אַתָּה וַאֲנִי – תְּנוּחָה מְרֻבֶּדֶת.

אֲנִי הַנִּצֶּבֶת אִתְּךָ בַּשָּׂדֶה עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלַי, מְבַקֶּשֶׁת שָׁמַיִם. / רַחֲמִים עַל תַּאֲוַת לִבִּי.

הַגּוּף הַזֶּה שֶׁאָהַב עַד כְּלוֹת / שֶׁחִבֵּק וְחֻבַּק / שֶׁבָּנָה וְיָצַר וְכָאַב וְשָׂמַח / וְלֹא הִפְסִיק לִפְעֹם

הַאִם נִלְמַד לְהַמְתִּין בִּדְמָמָה עַד יַגִּיד? / הַאִם נֵדַע לְלַטֵּף אֶת כַּפּוֹ כְּשֶׁיּוֹשִׁיט? / שׁוֹשַׁן צָעִיר עִוֵּר וּמַרְעִיד

הַחֲפָצִים בַּבַּיִת הֵם נְצִיגֵינוּ / שׁוֹמְרִים אֶת רֵיחֵנוּ, מַבָּטֵנוּ, / אֶת קוֹלֵנוּ הַצָּבוּר בְּתוֹכָם.

וְאֵיךְ נַבְדִּיל? / בֵּין יַיִן הַמִּשְׁתַּבֵּחַ עִם הַזְּמַן / לְבֵין זֶה שֶׁהוֹפֵךְ בְּאוּשִׁים

עֲלֵי כּוֹתֶרֶת נִתְלָשִׁים / בּוֹקְעִים בְּמָקוֹם אַחַר