יוֹם אֶחָד הוֹפֵךְ אָדָם לְאֶבֶן / וְהַגּוּף שֶׁכָּמַהּ לְחִבּוּק לֹא יָחוּשׁ עוֹד. / אֶת חַלּוּקֵי צַעֲרִי מְיַדָּה אֲנִי אֶל תְּהוֹם.

וְיֵשׁ שֶׁאָדָם מְיַחֵל לְמוֹתוֹ / וְיֵשׁ שֶׁאוֹהֲבֵי הָאָדָם מְיַחְלִים לְמוֹתוֹ / וְיֵשׁ לֵילוֹת נְטוּלֵי שֵׁנָה / וּדְאָגָה רַבָּה לַחַי. טֶרֶם / הֱיוֹתוֹ מֵת.

הִגַּעְתִּי אֶל הַבַּיִת בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ / וְהַבַּיִת בַּיִת,/ הַשַּׁעַר שַׁעַר

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת חַנָּה בְּלֵב כּוֹאֵב אַךְ פָּתוּחַ וְאֶת שְׂפָתֶיהָ בִּתְפִלָּה, / כַּכָּתוּב: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ / רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ — / הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים שֶׁמְּשַׁוְּעִים לִפְרִי בֶּטֶן, / לְיַלְדָּה וְיֶלֶד, וּלְהַרְחָבַת הַמִּשְׁפָּחָה.

בְּצֶמֶר גֶּפֶן רָטֹב חָמִים / שׁוֹלֵחַ לִבִּי אֵלֶיךָ נִצָּנִים / גְּדוּשֵׁי תְּעֻזָּה

נוסח של תפילה חדשה לאמירה קודם הדלקת נרות חנוכה מאת ד״ר יעל לוין. התפילה מעלה זיקות בין תשע נשים או קבוצות נשים לבין ימי החנוכה.

יוֹצֵר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ / אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּךָ בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל / טַהֲרֵנִי עַל אֲפִיקֵי מַיִם

"לכי תסבירי לאנשים שאת מחפשת ושבמסע את מרגישה לבד." הדר משיח במסה אישית, שנונה וכנה על מסע וחווית הרווקות.

ולֹא הִגַּעְתִּי לְסוֹף דַּעְתְּךָ / וְאַתָּה בָּאתָ אֶל תּוֹכִי / וְלֹא יָרַדְתָּ לְסוֹף דַּעְתִּי / וּבְסוֹף דַּעְתִּי מֻנַּחַת הַיַּמָּה הַגְּדוֹלָה

כְּשֶׁהִיא צוֹעֶקֶת / מִי רוֹצָה טְבִילָה / אֲנִי לוֹחֶשֶׁת

הַנַּח יָדְךָ, / זוֹ שֶׁאֵינָהּ קְפוּצָה, / עַל קְלַף גּוּפִי

שֶׁאַתְּ תָּמִיד חוֹשֶׁשֶׁת / שֶׁיִּגָּמְרוּ הַמַּיִם / וְלֹא יִהְיֶה מָקוֹם

שׁוּב חָלַמְתִּי / שֶׁאַתָּה יֶלֶד / שִׂחַקְתָּ לְבַדְּךָ / אָחַזְתִּי בְּיָדְךָ

הוּגֶה בְּלֵיל יָרֵחַ מָלֵא / אַתָּה וַאֲנִי – תְּנוּחָה מְרֻבֶּדֶת.

אֲנִי הַנִּצֶּבֶת אִתְּךָ בַּשָּׂדֶה עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלַי, מְבַקֶּשֶׁת שָׁמַיִם. / רַחֲמִים עַל תַּאֲוַת לִבִּי.

הַגּוּף הַזֶּה שֶׁאָהַב עַד כְּלוֹת / שֶׁחִבֵּק וְחֻבַּק / שֶׁבָּנָה וְיָצַר וְכָאַב וְשָׂמַח / וְלֹא הִפְסִיק לִפְעֹם

הַאִם נִלְמַד לְהַמְתִּין בִּדְמָמָה עַד יַגִּיד? / הַאִם נֵדַע לְלַטֵּף אֶת כַּפּוֹ כְּשֶׁיּוֹשִׁיט? / שׁוֹשַׁן צָעִיר עִוֵּר וּמַרְעִיד

הַחֲפָצִים בַּבַּיִת הֵם נְצִיגֵינוּ / שׁוֹמְרִים אֶת רֵיחֵנוּ, מַבָּטֵנוּ, / אֶת קוֹלֵנוּ הַצָּבוּר בְּתוֹכָם.

וְאֵיךְ נַבְדִּיל? / בֵּין יַיִן הַמִּשְׁתַּבֵּחַ עִם הַזְּמַן / לְבֵין זֶה שֶׁהוֹפֵךְ בְּאוּשִׁים

עֲלֵי כּוֹתֶרֶת נִתְלָשִׁים / בּוֹקְעִים בְּמָקוֹם אַחַר

חַיֶּבֶת לַחֲזֹר לַקָּפֶה שֶׁלִּי. / אֶל מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה, אֶל הַכֵּלִים, אֶל נֵס הַסִּדּוּר הָאֵינְסוֹפִי / פּוֹתַחַת עֵינַיִם

סוֹרֵק פְּנִימִי מְיַצֵּר בִּי חֲלוֹמוֹת / רוּחִי אֵינָהּ מְוֻסֶּתֶת וְחָסֵר בָּהּ מַנְגְּנוֹן כִּבּוּי בִּנְקֻדַּת הָרְתִיחָה.

אַתָּה יְצַרְתָּהּ / אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. / וְאַתָּה נְטַלְתָּהּ מִמֶּנִּי / וְהוֹתַרְתָּ אוֹתִי / לְשַׁמֵּר אֶת זִכְרָהּ בְּקִרְבִּי / לֶעָתִיד לָבוֹא.

וּמָה שְׁלוֹם עַצְמֵנוּ, שֶׁהָיִינוּ / חוֹלִים/בְּרִיאִים בַּחֹרֶף הַקַּר הַזֶּה, שֶׁהַשָּׁכֵן מֵת פִּתְאוֹם, שֶׁיֵּשׁ / סֶדֶק בַּקִּיר.