א. צַיֵּר לִי תִּקְוָה: \Imagine  / ב. לֹא, אֲנַסֶּה שׁוּב: תּוֹרִיד אֶת הַיּוֹנָה. תִּמְחַק גַּם אֶת עֲלֵה הַזַּיִת. צַיֵּר לִי תִּקְוָה אַרְצִית יוֹתֵר. מְפֻכַּחַת. בְּסִגְנוֹן רֵאָלִיסְטִי.

וְקָמָה בָּנוּ הֲבָנָה: הָאָדָם הוּא חַיָּה קְטַנָּה / שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶדֶת נָכוֹן אֶת גָּדְלָהּ.

מוּטָב אָמוּת וְאֹתִיּוֹת חֶמְלָה בְּעַד צְעִיף עֵינָי / מִלִּחְיוֹת וְשִׂנְאָה חֲקוּקָה לְמִצְחִי

מֵאָז שֶׁזֶּה קָרָה אֲנִי חַיָּה יוֹתֵר 

לַחְסֹם, לַהֲדֹף, לְהַדְחִיק, לְהָשִׁיב מִלְחָמָה. / מַחְבִּיאָה חֲרָבוֹת אוֹר תַּחַת הַמִּטָּה.

מִי שֶׁבָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב / וּבְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה / וּבֵרְכָם בְּבִרְכַּת "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" / הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת

כֻּלָּם כּוֹתְבִים שִׁירִים עַל בַּיִת, / עַל בַּיִת שֶׁחוֹזְרִים אֵלָיו / עַל בַּיִת שֶׁמִּתְפּוֹרֵר / עַל בַּיִת שֶׁנֶּהֱרַס 

רשימת ציוד חובה למתפנה העצמאי (״מתפנה עצמאי/ת״ זה/ו אחד/ת כמוני, שלא נמצא/ת במסגרת מחבקת/חונקת/אוהבת/עוזרת - מח/י את המיותר - של הפינוי במלונות):

הוֹשַׁעְנָא / נֶפֶשׁ מִבֶּהָלָה / מֵחָלָל / מֵחַלְּלָהּ / הוֹשַׁעְנָא / מִקּוֹל יְרִיּוֹת / מֵחֹסֶר קוֹל / מֵחֹסֶר כֹּל / הוֹשַׁעְנָא / מִלֵּב פּוֹעֵם / בּוֹדֵד / נִקְרָע

יש היקום של לפני: שם הבית והמיטה שלי שחזרתי אליהם בשמחה גדולה אחרי שתי גיחות לחו״ל, והגינה שזקוקה נואשות לגנן, והשאלה מה לבשל אם בכלל, כי מי יאכל את זה חוץ ממני, ואת הלימודים עם אלה, והאוטו האדום, והשאלה איפה לחנות, ששם ביקום של לפני נראית חשובה.

צַעֲצוּעֵי הַיְּלָדִים לְצַד הַדֶּרֶךְ, / הַכְּבִיסָה. / אֲנִי סוֹלֶלֶת לָנוּ שְׁבִיל בְּרִיחָה, / עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹמֶרֶת.

לֹא, זֶה לֹא קָרָה / הַשֶּׁמֶשׁ לֹא זָרְחָה / הָאֲוִיר לֹא זָז / וְהַקַּיִץ לֹא נִגְמַר

וְהַבַּיִת שֶׁלִּי הָיָה מָלֵא בְּאוֹר הַבֹּקֶר / וְהָיָה רֵיחַ שֶׁל שַׁבָּת / וּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל שֶׁל יֶלֶד / וַאֲנִי בְּכָל מָקוֹם / מִלְּבַד הַבַּיִת הַזֶּה.

רָחֵל, אֵם הַבָּנוֹת,/ מֵאֲנָה,/ וְגַם בָּנוּ אֵין מַעֲשִׂים לְנֶחָמָה.

אוּלַי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה / תִּהְיֶה לָנוּ פִּרְצָה לְהַכְנִיסֵךְ

בַּיִת בַּקִּבּוּץ / כֵּלִים מְנֻתָּצִים

הבית בזמן אחר. כל השעונים שלו ממהרים בשעה. הם לא יודעים שבתל-אביב עברנו לשעון חורף.

אֱלוֹהֵי הַנְּטוּשִׁים בַּחֲדָרִים / לְלֹא מָגֵן, / אֱלוֹהֵי הַנִּשְׂרָפִים חַיִּים / וְאֵין מַצִּיל,

עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת הַפַּעַם. בֶּאֱמֶת. / עֲנֵנִי אֱלֹהֵי הַפַּחַד הַמַּמְאִיר / כְּשֶׁרַעַד קוֹלוֹ עוֹבֵר.

שְׁנַת רְפוּאָה, שְׁנַת שָׁלוֹם, שְׁנַת תִּקְוָה, שְׁנַת תִּקּוּן, שׁנַת תּוֹם לֵב

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גִּלִּינוּ בְּעַצְמֵנוּ כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים, דָּרַשְׁנוּ אוֹתָם שוּב וָשוּב.

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גָּמַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ יֹפִי. / הֶאֱמַנּוּ, וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ, זָכַרְנוּ, חִבַּקְנוּ,

פּוֹתַחַת פִּנְקָס / רוֹצָה לִמְחֹק מִסְפָּרִים, / סוֹגֶרֶת פִּנְקָס / מְחַפֶּשֶׂת סְבִיבִי אֲנָשִׁים.

נִשָּׂא תְּפִלָּה שֶׁכָּל הַחֲטוּפִים וְהַחֲטוּפוֹת יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה בִּמְהֵרָה, בְּשָׁלוֹם, בִּרְפוּאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, / שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת יְחַבְּקוּ אוֹתָם.ן בַּקָּרוֹב וּבְאַהֲבָה.