בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנֶּצַח אֲנִי / מְעַשֶּׁנֶת סִיגַרְיָה מִשֶּׁלִּי. / גַּם אֲנִי לְבַד, אִמָּא, אֲבָל אֲנַחְנוּ יַחַד.

מְצִיאוּת חַיֵּינוּ הָיְתָה עֲזוּבָה / נִשְׁכַּחַת בְּצִדֵּי כְּבִישִׁים

קָפָאנוּ זוֹ מוּל זוֹ כַּחֲתוּלֵי רְחוֹב. / תַּעַזְבִי אוֹתִי בְּשֶׁקֶט, צָעֲקָה.

הִנֵּה, שׁוּב אֱלוּל עוֹלֵל שְׁאֵרִית סְלִיחוֹתָיו, / אֲנִי סוֹלַחַת לְעַצְמִי עַל מְחִירֵי עָבָר שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְשַׁלֵּם / וּמְחַבֶּקֶת אֶת אֵלֶּה שֶׁנִּדֹּנְתִּי לָשֵׂאת.

טקס העגלה הערופה מסרב להתעלם ממוות בודד. הרבנית דפני לזר פרייס קוראת להפסיק את השתיקה סביב אובדנות ולהכיר בה כמחלה ולקחת אחריות קהילתית - במיוחד בימים אלה של טראומה קולקטיבית

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הֶחָטוּף הָאַחֲרוֹן יַחְזֹר הַבַּיְתָה, / נְחַבֵּק אֶת הָרֶגַע כְּמוֹ יֶלֶד אָבוּד שֶׁמָּצָא אֶת דַּרְכּוֹ.

כְּכָל שֶׁדִּקְדַּקְתִּי / בִּכְפוּלוֹת וּבִשְׁאֵרִיּוֹת, / הֵחֵלָּה הַתּוֹרָה לָלֶכֶת בְּעַצְמָהּ

לָכֵן הַגַּב מְעֻקָּל, / דַּבַּשְׁתִּי, עוֹטֶה שִׁרְיוֹן, / מֵגֵן וְאוֹגֵר בְּתוֹכוֹ / הֲמוֹן אַשְׁמָה.

אוֹזֵר אֹמֶץ לְהַבִּיט בַּמַּרְאָה, / מַלְבִּישׁ אֶת רַעֲיוֹנוֹתַי, / רוֹקֵעַ מֵעָלַי שָׁמַיִם

בְּבוֹאִי יְחִידִי/ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל, / הַרְפֵּה אֶת שׁוֹרָשַׁי

אֵינוֹ חָשׁ בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַמְּלַטְּפוֹת אֶת שְׂפָתָיו / בִּנְשִׁיקוֹתֵיהֶן הַצּוֹנְנוֹת, / כְּאִלּוּ הֶעָתִיד פָּתוּחַ וְהַבִּדּוּד לֹא יִמָּשֵׁךְ / לָנֶצַח, וְהוּא יִמְצָא אֶת חֵרוּתוֹ תּוֹךְ יוֹם,

בְּצֶבַע הַיָּם הִפְסִיק לְפַזֵּר רוּחַ קְרִירָה, אֲבָל עֵינֶיךָ / חִיְּכוּ מִן הַמָּסָךְ בְּשׁוֹבְבוּת כְּחֻלָּה, / מְאִירוֹת אֶת הָעוֹלָם.

תַּמְצִית נֶחְבֵּאת אֶל הַקְּפָלִים / כְּאוֹרִיגָמִי. / כְּלוּאִים בּוֹ סוֹדוֹת חַיִּים.

בֵּין רַחַשׁ גַּלִּים / לְלַיְלָה / רֵיק / תְּנִי לְעַצְמְךָ מִלָּה / טוֹבָה

הַשָּׁעוֹן פּוֹעֵם בְּקֶצֶב אָחִיד, / אֵין הוּא רוֹאֶה שֶׁלִּבָּהּ נִמְתַּח מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַזְּמַן

בְּסוֹף הַפְּגִישָָׁה הִיא מַמְלִיצָה לִי לַחְגֹּג רְגָעִים קְטָנִּים / וּמַזְכִּירָה שֶׁאֵין שְׁלִיטָה. שֶׁאֵין שְׁלִיטָה.

לֹא זַכָּאִית, בֶּטַח שֶׁלֹּא נְקִיַּת כַּפַּיִם / רַק הַלֵּב מָצָא אֶת תְּשׁוּבָתוֹ.

שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת שֶׁל מַחְשָׁבוֹת נוּגוֹת / בְּעֵין הַסְּעָרָה, / דְּבוּקִים אֶל גַּג הַהִגָּיוֹן הַמַּר, / מְחֻסְפָּסִים מִשֶּׁמֶשׁ וּפִגְעֵי הָרְגָעִים.

יֵשׁ לִי סֶדֶק בַּקּוֹל, / וּפֶצַע קָטָן בַּחִיּוּךְ.

על אלה אני בוכיה / על הילדים והילדות, על הזקנים והזקנות / על הנשים והגברים / על המתים וגם על החיים

הארכנו את תאריך ההגשה הסופי! הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל יַתְמוּת מבני ובנות משפחה אבל גם ממעגלי קרבה אחרים. רוחב היריעה לא בהכרח בא לידי ביטוי באופן בו מיוצגת המילה יתמות בשפה השגורה ואנו מציעים להתבונן בה ולהרחיבה.

בִּשְׂמֹאל וּבְיָמִין לָהּ קֵרַבְתָּ / בִּבְרִית עֻבָּרְךָ הַגָּדֵל בְּמֵעֶיהָ / לְךָ הַצִּוּוּי "וְאָהַבְתָּ"

מִתְמַסֶּרֶת לָרֶגַע,/ מִתְמַזֶּגֶת עִם הַנֶּצַח.

הַלַּיְלָה יוֹם אַחֲרֵי / הַיּוֹם לַיְלָה אַחֲרֵי